ביאור:משלי י טז: הבדלים בין גרסאות בדף

[[משלי י טז]]: " {{צצמ|פעלת צדיק לחיים, תבואת רשע לחטאת|משלי י טז}} " '''

::*'''הצדיק''' מחוקק חוק לשמירה על זכויות העובדים, למשל, חוק שכר מינימיםמינימום; '''הרשע''' משחד פקידים במשרד העבודה והרווחה, כך שיאכפו את החוק בקפדנות רבה, אבל רק על המתחרים שלו. '''

::*'''הצדיק''' בונה את בית המקדש כמקום להתעלות מעל חיי החומר והתדבקות באינסוף, '''והרשע''' הופך את בית המקדש ל" {{צ|מאורת פריצים}} " {{קטן|קטן= (ירמיהו ז)|}} , מקום שבו מנקים את המצפון לאחר ביצוע פשעים חמורים: " {{צפ|תוכן=שלמה עשה '''פעולת''' המקדש '''לחייהם''' של ישראל לכפרתן... '''ותבואתו''' של מנשה, שהכניס בו הסמל, היא היתה '''לחטאת'''}} " {{קטן|קטן= (רש"י בשם מדרש אגדה)|}} . שלמה בנה את המקדש בכוונה טובה, להחיות את עם ישראל ולכפר עליהם, אך מנשה הרשע השתמש בו כאמצעי לחטאיו.

כך קורה בכל התנועות האידיאולוגיות - בדור הראשון, דור '''הפעולות''' , התנועות מוקמות על-ידי '''צדיקים''' בעלי ערכים נשגבים שמטרתם להביא '''לחיים''' , אך בדור הבא, דור '''התבואה''' , באים '''רשעים''' המשתלטים על התנועה ומנצלים אותה לאינטרסים האישיים שלהם, '''לחטאת'''. לפי זה, ייתכן שהפסוק הבא (פסוק יז) מתאר דרך אפשרית לפתרון - קבלת ביקורת באופן תמידי: {{צ|ארח לחיים שומר מוסר, ועוזב תוכחת מתעה}} ( [[ביאור:אורח לחיים שומר מוסר|פירוט]] ). 

1. לפי פירושנו, המסתמך על המדרש שהביא רש"י, הפסוק מדבר על עניין אחד, שהצדיק עושה אותו במטרה '''לחיים''' , והרשע משתמש בו במטרה '''לחטאת''' .

2. ויש שפירשו, שהפסוק מדבר על אופן ההתנהגות המקובל של הצדיק והרשע: אצל '''הצדיק''' , גם '''הפעולות''' , כלומר האמצעים שהוא משתמש בהם להשגת מטרותיו, הן צודקות ומביאות '''לחיים''' ; ואצל '''הרשע''' , גם '''התבואות''' , כלומר המטרות, הן רעות '''וחוטאות''' : " {{צפ|תוכן='''הצדיק''' ... גם האמצעיים שעוסק בהם להכין את התכלית הם '''לחיים''' , וכל-שכן התכלית... '''והרשע''' ... גם '''התבואה''' הנגמרת, שהיא תכלית מעשהו, הוא '''לחטאת''' וחיסרון, והוא תכלית כוזב}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:משלי י טז|מלבי"ם]] , ודומה לזה פירשו הרב יונה גירונדי והגאון מווילנה)|}} . ומכאן ניתן להסיק, שיש אנשים בינוניים - בין הצדיק לרשע, שהתכלית שלהם (התבואה) היא טובה וראויה, אבל האמצעים שהם משתמשים בהם (הפעולה) לא ראויים.

4. וייתכן שהפסוק ממשיך את הפסוק הקודם (פסוק טו), שדיבר על היחסיות של העושר: {{צ|הון עשיר קרית עזו, מחתת דלים רישם}} ( [[ביאור:הון עשיר קרית עוזו, מחיתת דלים רישם|פירוט]] ):. '''הצדיק''' , גם אם יצטרך לעבוד ולקבל שכר תמורת עבודתו ( '''פעולה''' ), הדבר יביא לו '''חיים''' והצלחה, אבל '''הרשע''' , גם אם יקבל '''תבואה''' מהשדה בלי לעבוד, הדבר יהיה לו '''לחטאת''' וחיסרון. כלומר, הרכוש בהווה לא קובע את מידת ההצלחה בעתיד {{קטן|קטן= (ע"פ ר' יונה גירונדי)|}} . '''

::*משלי יטיא כגיט: " {{צ|יראתכן ה'צדקה '''לחיים,''' ושבעומרדף יליןרעה בל יפקד רעלמותו}} " ( [[ביאור:יראת ה' לחיים, ושבע ילין בל יפקדבסיס רעלצדק|פירוט]] ) '''