ויקיטקסט

ביאור:משלי יח ד: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 5:
{{מאמר הבדלים}}
 
יש אנשים, שמרגישים שהם חכמים כאשר הם מדברים בצורה מתוחכמת וקשה להבנה. לטענתם, מי שרוצה להבין אותם צריך להתעמק. אולם על-פי ספר משלי, אחד הכשרונות המאפיינים אנשים חכמים הוא הכישרון לדבר כך שכל אחד יוכל להבין את כוונתם בקלות, בלי להתאמץ ובלי להתעמק: '''
 
[[משלי יח ד]]: " {{צצמ|מים עמקים דברי פי איש, נחל נבע מקור חכמה|משלי יח ד}} "▼
אחד הכשרונות המאפיינים אנשים חכמים הוא הכישרון לדבר כך שכל אחד יוכל להבין את כוונתם בקלות, בלי להתאמץ ובלי להתעמק: '''
 
▲[[משלי יח ד]]: " {{צ|מים עמקים דברי פי איש, נחל נבע מקור חכמה}} "
 
'''מים עמוקים דברי פי איש''' = הדברים שאומר כל אדם בפיו דומים למים עמוקים, שקשה להגיע אליהם ולשתות מהם; יש בהם משמעויות עמוקות שלא כל אחד מסוגל להבין.
 
'''נחל נובע''' = נחל שמימיו יוצאים וזורמים בלי הפסקה, ומגיעים אל האדם בקלות מבלי שיצטרך להתאמץ ולדלות אותם; ניגוד ל '''מים עמוקים''' .
 
'''חכמה ''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= הכישרון לשמוע ולדבר, ללמוד וללמד]] .
שורה 24 ⟵ 22:
 
==מקורות ופירושים נוספים==
1. לפי פירושנו, שני חצאי הפסוק מנוגדים זה לזה: '''דברי פי איש''' פשוט הם קשים להבנה כמו '''מים עמוקים''' , אבל דברים היוצאים מ '''מקור חכמה''' הם כמו '''נחל נובע''' . פירוש דומה פירש מצודת דוד: " {{צפ|תוכן='''דברי איש''' מיתר הדברים, שאינם מחכמת התורה, המה '''כמים עמוקים''' , אשר הרוצה לשתות מהם יטריח לדלותם בכלי, כי המים לא יבואו מעצמם אל פי השותה, וכן יתר הדברים שאינם מחכמת התורה, על כרחו  מעצמו יטרח להבינם, כי המה לא יסייעו לו. אבל '''חכמת''' התורה היא '''כנחל הנובע''' , אשר מעצמו ימשך אל פי השותה אם יתקרב לו, וכן חכמת התורה תשכיל את העוסקים בה.}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יח ד|מצודות]] )|}} . '''''' '''
 
2. ויש שפירשו, ששני חצאי הפסוק משלימים זה את זה: '''דברי פי איש''' חכם הם כמו '''מים עמוקים''' שקשה להגיע עד תחתיתם, כי גם כאשר מבינים את משמעותם הפשוטה והשטחית, עדיין יש בהם משמעויות נוספות ועמוקות יותר. מעבר לכך: גם אם נצליח להבין את כל המשמעויות שיש בדברים היום, נוכל לגלות בהם משמעויות חדשות מחר, כי כמו '''נחל נובע''' כך '''מקור החכמה''' , בכל עת נובעים ממנו רעיונות חדשים: " {{צפ|תוכן='''דברי פי איש''' חכם הם '''מים עמוקים''' , שיקשה להגיע אל תכליתם, וכן יקשה לעמוד על סוד דברי פי איש חכם, כי הם כמו '''נחל''' שהוא '''נובע''' ותמשך הנביעה ממנו תמיד, כן ימצאו '''מקור החכמה''' נובעת באלו הדברים, וכל אשר ימצאו בהם, הנה עדיין יש להם כח למצוא בהם יותר. או יהיה רומז בזה אל הלב, שהוא מבוע הדברים, כן כל מה שיביע מהם ישאר בו כח להביע מהם יותר}} " {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי יח ד|רלב"ג]] )|}} . '''▼
 
''' כל מי שלמד פעם תורה (ובפרט את ספר משלי) יכול להעיד על נכונותו של פירוש זה:. בכל פעם שלומדים פסוק, מגלים בו משמעויות חדשות: " {{צ|נחל נובע מקור חכמה}} ". '''▼
▲2. ויש שפירשו, ששני חצאי הפסוק משלימים זה את זה: '''דברי פי איש''' חכם הם כמו '''מים עמוקים''' שקשה להגיע עד תחתיתם, כי גם כאשר מבינים את משמעותם הפשוטה והשטחית, עדיין יש בהם משמעויות נוספות ועמוקות יותר. מעבר לכך: גם אם נצליח להבין את כל המשמעויות שיש בדברים היום, נוכל לגלות בהם משמעויות חדשות מחר, כי כמו '''נחל נובע''' כך '''מקור החכמה''' , בכל עת נובעים ממנו רעיונות חדשים: " {{צפ|תוכן='''דברי פי איש''' חכם הם '''מים עמוקים''' , שיקשה להגיע אל תכליתם, וכן יקשה לעמוד על סוד דברי פי איש חכם, כי הם כמו '''נחל''' שהוא '''נובע''' ותמשך הנביעה ממנו תמיד, כן ימצאו '''מקור החכמה''' נובעת באלו הדברים, וכל אשר ימצאו בהם, הנה עדיין יש להם כח למצוא בהם יותר. או יהיה רומז בזה אל הלב, שהוא מבוע הדברים, כן כל מה שיביע מהם ישאר בו כח להביע מהם יותר}} " {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי יח ד|רלב"ג]] )|}} . '''
 
''' <div style="text-align: justify;"> <div class="future">
▲''' כל מי שלמד פעם תורה (ובפרט את ספר משלי) יכול להעיד על נכונותו של פירוש זה: בכל פעם שלומדים פסוק, מגלים בו משמעויות חדשות: " {{צ|נחל נובע מקור חכמה}} ". '''
''' 3. '''נחל נובע מקור חכמה''' בראשי תיבות '''ננמח''' = '''נחמן''' . המשפט הזה נחשב לאחד מכינוייו של ר' נחמן מברסלב בפי חסידיו, וגם קהילת ברסלב בצפת נקראת כך. '''</div>▼
'''
 
</div>
▲''' 3. '''נחל נובע מקור חכמה''' בראשי תיבות '''ננמח''' = '''נחמן''' . המשפט הזה נחשב לאחד מכינוייו של ר' נחמן מברסלב בפי חסידיו, וגם קהילת ברסלב בצפת נקראת כך. '''
 
==פסוקים דומים==
מים עמוקים נזכרים גם ב [[משלי כ ה]]: " {{צצמ|מים עמקים עצה '''בלב''' איש, ואיש '''תבונה''' ידלנה}}|משלי "כ ה}}( [[ביאור:איש תבונה יודע לדלות מחשבות|פירוט]] ). שם המים העמוקים הם משל למחשבה ( '''לב''' ), ואצלנו המים העמוקים הם משל לדיבור ( '''פי''' ); כדי לדלות עצה מלב איש דרושה '''תבונה''' , וכדי לדלות את החכמה שבפי איש דרושה '''חכמה''' ; כדי להבין את כוונות ליבו של האדם יש להיות '''איש תבונה''' היודע להסיק מסקנות מתוך דבריו והתנהגותו, וכדי להסביר ולהביע בצורה ברורה יש להיות '''חכם''' , היודע ללמד. ראוגם בפסוקים אחרים בספר משלי, [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמההחכמה בפהקשורה לאיברי הדיבור והשמיעה, תבונהוהתבונה בלבקשורה ללב]] .
 
</div>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_יח_ד"