ביאור:משלי כו כא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צפ|תוכן=זמן קצר לאחר מכן הוזמן השייח' ל'שיחה'  ע"י הרשות הפלשטינית, והופצו כרוזים נגדו בעיר.}} " {{קטן|קטן= (מתוך הידיעה: [http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4647&Itemid=81 פגישה היסטורית בחברון] , שפורסמה באדר א ה'תשס"ח באתרי חדשות שונים)|}} .

לפוליטיקאים, וגם לאנשי צבא בכירים, יש לפעמים אינטרס אישי לגרום לשנאה ולמלחמות בין עמים - זה מחזק את המעמד שלהם בקרב עמם, ואף מספק להם פרנסה (אילו לא היו מלחמות - מי היה משלם משכורות גבוהות לבכירי הצבא?...). זו כמובן לא הסיבה היחידה למלחמות, אבל זו אחת הסיבות העיקריות שסיכסוכים בין עמים נמשכים לאורך זמן, ולא מוצאים פתרון. '''כך נאמר כבר בספר משלי:

כך נאמר כבר בספר משלי [[משלי כו כא]]: " {{צצמ|פחם לגחלים, ועצים לאש, ואיש מדונים לחרחר ריב|משלי כו כא}} " '''

::*כמו '''שהעצים''' , כאשר שמים אותם בתוך '''אש''' , מגדילים את האש, מלבים אותה ומקיימים אותה לאורך זמן - '''

::*'''איש-מדיינים''' "עוזר" לחרחר '''ריב''' .

::*'''הפחם''' עוזר לקיים את '''הגחלים''' ;

2. ייתכן שהמשמעות של '''פחם''' בלשון התנ"ך שונה ממשמעותו בימינו -  [[ביאור:פחם = חום גבוה|פחם = חום גבוה]] . '''החום''' אכן עוזר לקיים את '''הגחלים''' . לפי זה, הצלע הראשונה מדברת על '''החום''' והצלע השניה מדברת על '''חומר הבעירה''' ; הצלע הראשונה היא משל להסתה ה"מחממת" את ליבותיהם של האנשים, והצלע השניה היא משל לאמצעים הפיסיים, כגון נשק ותחמושת, המאפשרים לאנשים להוציא לפועל את החֵמה שבליבם; שניהם נכללים במעשיו של '''איש מדיינים''' ה '''מחרחר ריב''' {{קטן|קטן= (ע"פ רש"י ומלבי"ם)|}} .