ויקיטקסט

ביאור:משלי כד כז: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 7:
מה עדיף לעשות קודם – למצוא עבודה או לקנות דירה? על-פי ספר משלי, עדיף קודם למצוא עבודה:
 
[[משלי כד כז]]: " {{צצמ|הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך; אחר - ובנית ביתך|משלי כד כז}} ". '''
 
קודם צריך האדם להכין לעצמו '''מלאכה''' = מקור פרנסה '''בשדה''' = בחוץ, ורק אחר-כך לבנות לעצמו '''בית''' . '''
 
הסיבה לזה היא, לא רק שצריך כסף כדי לממן את הדירה, אלא גם שקניית דירה עלולה לגרום לעצלות; כך ניתן ללמוד מקטע סמוך, שגם הוא מדבר על שדה, (משלי כד ל-לד): '''
 
" {{צ|עַל '''שְׂדֵה''' אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב. '''}}
 
{{צ|וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים; וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.}} '''
 
{{צ|וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי, אָשִׁית לִבִּי; רָאִיתִי, לָקַחְתִּי מוּסָר.}} '''
 
{{צ|מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.}} '''
 
{{צ|וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ, וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן}} ": '''
 
כאשר לאדם יש בית ועדיין אין לו עבודה, הוא עלול להתפתות להיות עצל – לשכב בביתו בחיבוק ידיים, ולהזניח את העבודה בשדה, וכך יישאר חסר-כל.
שורה 32:
גם האישה החכמה, גיבורת השליש הראשון של הספר (פרקים א-ט), נוהגת לפי הפסוק שלנו. בפרקים הראשונים (א-ח) היא יוצאת '''החוצה''' כדי לקרוא לתלמידים: '''
 
::* [[משלי א כ]]: " {{צצמ|חכמות '''בחוץ''' תרנה, '''ברחבות''' תתן קולה|משלי א כ}} " ( [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|פירוט]] )
::* [[משלי ח א]]: " {{צצמ|הלא חכמה תקרא, ותבונה תתן קולה. בראש מרומים עלי '''דרך''' , '''בית נתיבות''' נצבה; ליד שערים לפי קרת, מבוא פתחים תרנה|משלי ח א}} "
 
ורק בפרק ט היא בונה את '''ביתה''' : '''
 
::* [[משלי ט א]]: " {{צצמ|חכמות '''בנתה ביתה''' חצבה עמודיה שבעה|משלי ט א}} " ( [[ביאור:חצבה עמודיה שבעה|פירוט]] )
 
האישה החכמה בפרקים אלה עובדת בהוראה - בפרקים הראשונים היא יוצאת ללמד בחוץ, ובפרק האחרון היא בונה בית-ספר משלה.
 
סדר הפעולות בפסוק זה - קודם פרנסה ואחר-כך בית - מתאים לפסיקתו של הרמב"ם: " {{צפ|תוכן=דרך בעלי דעה, שיקבע}} {{צפ|תוכן=לו אדם '''מלאכה''' המפרנסת אותו תחילה,}} {{צפ|תוכן=ואחר כך יקנה '''בית דירה''' ,}} {{צפ|תוכן=ואחר כך ישא '''אישה''' ,}} {{צפ|תוכן=שנאמר (דברים כ): '''
 
}}
 
::* {{צפ|תוכן=" '''מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו''' "}}
שורה 50:
::}}
 
{{צפ|תוכן=אבל הטיפשים מתחילין לישא '''אישה''' , ואחר כך אם תמצא ידו יקנה '''בית''' , ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש '''אומנות''' או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות (דברים כח ל): '''
 
}}
שורה 61:
גם בספר צפניה, בנבואת פורענות, הסדר דומה [[צפניה א יג]]: '''
 
::*" {{צ|והיה '''חילם''' למשסה, '''ובתיהם''' לשממה;}}
::* {{צ|ובנו '''בתים''' ולא ישבו, ונטעו '''כרמים''' ולא ישתו את יינם}} ":▼
::* {{צ|'''ובתיהם''' לשממה;}}
 
::* {{צ|ובנו '''בתים''' ולא ישבו,}}
▲::* {{צ|ונטעו '''כרמים''' ולא ישתו את יינם}} ":
 
האויבים נוהגים בסדר הנכון - קודם לוקחים את הרכוש ואחר-כך את הבתים; אבל בני ישראל - שבנבואה זו הם מקוללים - נוהגים בסדר הפוך: קודם בונים בית ואחר-כך נוטעים כרמים, כפי שהסביר הרמב"ם לגבי הקללות בספר דברים. '''
שורה 73 ⟵ 70:
מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ] ).
 
<div class="future">▼
כך אפשר להסביר מקורות נוספים, שבהם הבית קודם לשדה או לכרם: '''
 
::*בעצתו של ירמיהו לבני יהודה הגולים [[ירמיהו כט ה]]: " {{צצמ|בנו '''בתים''' ושבו, ונטעו '''גנות''' ואכלו את פרין. קחו '''נשים''' והולידו בנים ובנות...|ירמיהו כט ה}} "
::*בנבואת נחמה של ישעיהו [[ישעיהו סה כא]]: " {{צצמ|ובנו '''בתים''' וישבו, ונטעו '''כרמים''' ואכלו פרים|ישעיהו סה כא}} "
::*ובנבואה דומה של יחזקאל [[יחזקאל כח כו]]: " {{צצמ|וישבו עליה לבטח, ובנו '''בתים''' ונטעו '''כרמים''' וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם, וידעו כי אני ה' אלהיהם|יחזקאל כח כו}} "
 
▲<div class="future">
מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ] ).
 
ראיה לפירוש זה ניתן להביא מדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה''' ... '''אשר נטע''' ... '''אשר ארש''' ... - לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית, ויטע כרם, ואחר כך ישא אישה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך :}} {{צפ|תוכן= '''
 
}}
שורה 92 ⟵ 89:
המשפט " {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}} " תמוה מאד ונראה מנוגד למשמעות הפסוק, אלא אם כן נפרש כדברי הרב סמט, שהכוונה לבית שהוא משרד - בית שבנייתו מהווה הכנה לתחילת המלאכה.
 
וב"שיעורים באגדות חז"ל" פירש, בשם מהרש"א: " {{צפ|תוכן=זה בית - שעל-ידו מכינים את ה' '''חוץ''' ' = את הבלתי ראוי למגורים, '''הכן בו מלאכתך''' = לעשות ממנו בית - הראוי למגורים, וכן הבית חוצץ בין הדרים בו לבין הנמצאים מחוץ לו {{קטן|קטן= (מהרש"א, בן יהוידע)|}} }} "; ולא הצלחתי להבין.
 
ב"ילקוט שמעוני" לספר משלי כתוב מאמר זה בגירסה מתוקנת: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה, אשר נטע, אשר ארש''' - למדתך תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אישה. אף שלמה אמר בחכמתו: '''
שורה 98 ⟵ 95:
}}
 
::* {{צפ|תוכן=' '''הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך''' ' - זה כרם ובית;}}
::* {{צפ|תוכן=' '''ובנית ביתך''' ' - זו אישה}} ".
 
נראה שמחבר "ילקוט שמעוני" חשב שהמטרה העיקרית של המאמר היא להבהיר שהנישואין צריכים להיות בסוף; לפי זה, אין חשיבות לסדר בין בניית בית לבין מציאת פרנסה - העיקר שהאדם יעשה את שניהם לפני שהוא מתחתן.
שורה 108 ⟵ 105:
פרשן המקרא ר' אברהם בן עזרא כתב, בתחילת פירושו לעשרת הדיברות (שמות כ א), קטע ארוך שבו הסביר את הסיבות להבדלים שבין עשרת הדיברות שנזכרו בספר שמות, לבין עשרת הדיברות שנזכרו בנאומו של משה רבנו בספר דברים. בין השאר, הוא התייחס להבדל בין: '''
 
::* [[שמות כ יג]]: " {{צצמ|לא תחמד '''בית רעך''' לא תחמד '''אשת רעך''' ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך|שמות כ יג}} "
::* [[דברים ה יז]]: " {{צצמ|ולא תחמד '''אשת רעך''' ולא תתאוה '''בית רעך''' שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך|דברים ה יז}} "
 
והסביר: '''
 
::*" {{צפ|תוכן=ה' אמר '''לא תחמוד בית רעך''' , כי אנשי השכל יקנו בית, ואחר-כן אשה, ואחר-כן עבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו, וככה הם סדורים בפרשה הזאת.}}
::* {{צפ|תוכן=ומשה סדרם על דרך אחרת, כי הבחורים, הם חומדים '''אישה''' תחילה, ואחר-כך '''בית''' ...}} "
 
הסדר הנכון, על-פי אבן עזרא, הוא: קודם לבנות בית, אחר-כך לקחת אישה, ואחר-כך למצוא מקצוע - לקנות שדה ו" {{צפ|תוכן=עׂבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו}} ". '''
שורה 123 ⟵ 120:
על-פי הרב אלחנן סמט (במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm "סדר ההתבססות בחיים"] ), יש להבחין בין שני סוגי בתים - שני הסוגים הנזכרים בתורה (ויקרא כה כט-לא): " '''
 
::* {{צ|ואיש כי ימכור '''בית מושב עיר חומה''' , והייתה גאלתו עד תם שנת ממכרו, ימים תהיה גאלתו.}}
::* {{צ|''' ובתי החצרים, אשר אין להם חומה סביב''' , על שדה הארץ יחשב, גאולה תהיה לו וביובל יצא .}} "
 
'''בית מושב עיר חומה''' הוא בית עירוני, שמשמש בעיקר למגורים; '''בית חצרים''' הוא בית כפרי, שמשמש בעיקר להשגיח על השדה, ולמעשה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, ולכן דינו כדין שדה.
שורה 132 ⟵ 129:
כעת ניתן להסביר את כל המקורות: '''
 
::*המקורות שבהם בניית בית קודמת או מקבילה למציאת עבודה מתייחסים '''לבית חצרים''' , כלומר למשרד; לפני שהאדם מתחיל לעבוד, או תוך כדי העבודה, הוא צריך לבנות לעצמו משרד שממנו ינהל את עבודתו.  בית כזה מהווה הכנה לעבודה, ועל כך אמרו חז"ל " {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}} " . '''
 
::*המקורות שבהם מציאת עבודה קודמת לבניית בית מתייחסים '''לבית מושב עיר חומה''' , כלומר לדירה: לפני שהאדם בונה דירת מגורים יקרה, עליו למצוא עבודה מסודרת. בית כזה עלול לגרום לאדם להתעצל ולהזניח את ענייני הפרנסה, ועל כך נאמר בספר משלי " {{צ|על שדה איש עצל עברתי... מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידיים לשכב...}} ", כפי שהסברנו במאמר למעלה.
 
</div>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כד_כז"