ביאור:משלי כד ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[[משלי כד ה]]: " {{צ|גבר חכם בעוז, ואיש דעת מאמץ כח.}}   {{צ|כי בתחבלות תעשה לך מלחמה, ותשועה ברב יועץ}} " '''

''' עוז''' [[ביאור:עוז = ביצור והגנה, או מרץ להתקפה|= כוח, במיוחד לצורך הגנה]] ;    '''גבר חכם בעוז''' = '''גיבור''' שהוא גם '''חכם''' נמצא תמיד '''בעוז''' , חזק ובטוח יותר מגיבור שאינו חכם. לכן כדאי לצבא להשקיע, לא רק באימונים גופניים שיהפכו את החיילים '''לגיבורים''' , אלא גם בחינוך והשכלה שיהפכו אותם '''לחכמים''' . '''

''' ואיש דעת מאמץ כוח''' = איש שיש לו דעת מצליח '''לאמץ''' את כוחותיו למתקפה יותר מאיש שאין לו דעת. לכן כדאי לצבא להשקיע גם בהקניית '''דעת''' לחיילים.

'''תחבולה''' [[ביאור:תחבולה = תוכנית פעולה לכל המקרים האפשריים, אסטרטגיה|= תוכנית פעולה המתייחסת לכל המקרים האפשריים, אסטרטגיה]] ;   '''כי בתחבולות תעשה לך מלחמה''' = כדי להצליח במלחמה יש לעשות מלחמה באמצעות תכנון אסטרטגי, ולשם כך יש צורך באנשי בטחון חכמים.

2. ואפשר גם לפרש להיפך - שהפסוק בא להדגיש את חשיבות העוז והכוח: איש חכם יודע שחשוב תמיד להיות '''בעוז''' ואיש דעת יודע שחשוב תמיד '''לאמץ כוח''' , לשמור ולהגביר את הכושר הגופני והצבאי של הפרט ושל המדינה, גם כשנראה שאנחנו חזקים יותר מהאויב, כדברי חז"ל " {{צפ|תוכן=‎}} {{צפ|תוכן=איזהו '''חכם''' - הרואה את הנולד}} ". פירוש זה מתאים ל {{צמ|תפארת בחורים כֹחם, והדר זקנים שיבה|משלי כ כט}}( [[ביאור:לשמור על כושר גופני מגיל צעיר|פירוט]] ).

2. ואפשר גם לפרש, שהחצי הראשון עסק בשמירה על הכוחות הקיימים והישארות '''בעוז''' , החצי השני עוסק בשיפור הכוחות - '''מְאַמֵּץ כוח''' .

2. אך ייתכן ש '''גבר''' מקביל ל '''איש''' , כמו בלשון ימינו: " {{צפ|תוכן=איש חכם הוא תמיד בעוז}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .

::*" {{צפ|תוכן='''החכם''' ... יש לו '''עוז''' במה יגבר על אויבי הנפש}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .

::*" {{צפ|תוכן=בעל '''דעת''' , העדיף מחכם, הוא '''מאמץ כוח''' בהוראה, ומוסיף והולך}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .