ביאור:הלוואה = שיעבוד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
בתורה ישנם חוקים רבים שמטרתם להגביל את השיעבוד של אדם מישראל לאדם אחר: '''
::*החובה לשחרר עבד עברי לאחר שש שנות עבודה, או ביובל (שמות כא ב):
::* [[Tryg/mcwa/345|האיסור למכור עבד עברי בדרך ביזיון]] (ויקרא כה מב):
::* [[ביאור:העבדת עבד עברי|האיסור להעביד עבד עברי בפרך]]
::* [[ביאור:מלאכה כלשהי|החובה לשבות ממלאכה ולתת מנוחה לעבדים ביום השבת]]
::* [[ביאור:שחרור קרקעות ביובל|החובה להחזיר את הקרקעות לבעליהן בשנת היובל]] , כדי להחזיר להם את הבסיס לעצמאות כלכלית
::* [[ביאור:חובת המלך|המגבלות על סמכויותיו וזכויותיו של המלך]] :
::* [[ביאור:עבד שניצל מאדוניו וברח אלינו|החובה לתת מקלט מדיני לכל עבד]] - גם עבד נכרי - שנמלט מסכנת חיים או התעללות במולדתו, ורוצה להצטרף לעם ישראל
כל המגבלות על השיעבוד נובעות מהעיקרון: '''
::*ויקרא כה מב-נה:
מאחר שה' הוציא את בני ישראל ממצרים, הם נעשו עבדים שלו, ולכן אינם יכולים לשעבד את עצמם באופן בלתי-מוגבל לאדם כלשהו.
ספר משלי מרחיב את הרעיון ומלמד על סוג נוסף של שיעבוד:
אדם שלקח הלוואה למעשה משועבד למלוה; הדבר מתבטא גם בהלכה (ראו [[ביאור:עשיר ברשים ימשול, ועבד לווה לאיש מלוה|עבד לווה לאיש מלוה]] ), אך מעבר לכך הוא מתאר מציאות נפשית וכלכלית.
שורה 24:
[[ביאור:הלואה בריבית = שיעבוד|הקשר בין הלוואה לשיעבוד נרמז גם בתורה]] : '''
::*בפרשת "בהר"
::*בפרשת שמיטת חובות (דברים טו ו):
::*בפרשת הברכות (דברים כח יב-יג):
מכאן קל להבין את המגבלות שמטילה התורה על הלוואות: '''
::* [[ביאור:משכון בכוח|אסור למשכן את רכושו של הלווה בכוח]]
::* [[ביאור:החזרת המשכון ללווה עני|אסור למשכן את חפציו החיוניים של הלווה לזמן בלתי-מוגבל]] , אלא רק עד הערב
::* [[ביאור:האיסור על הלוואה בריבית|אסור לקחת ריבית על ההלוואה]] - כדי שהשיעבוד של הלווה לא יוכל לגדול מעבר למינימום ההכרחי לצורך החזר ההלוואה; אסור לקחת ריבית גם אם הלווה מסכים, כי מטרת המצוה אינה לעזור ללווה, אלא להגן על עיקרון החירות. אפשר להסביר, על-פי עיקרון זה, את [[ביאור:הלואה בריבית - שכירות - עבדות|ההבדל בין הלוואה להשכרה]] - מותר להשכיר חפצים, משום שאדם השוכר חפץ אינו משועבד, הוא אינו אחראי לאסון שיכול לקרות לחפץ או לירידת ערכו. '''
::* [[ביאור:שמיטת חובות בשביעית|פעם בשבע שנים, כל החובות נשמטים]] , כלומר, אסור למלווה לגבות אותם בעצמו, אלא רק באמצעות בית-דין; כך למעשה הלווה אינו משועבד לבשר ודם, אלא רק לבית דין שתפקידו לעשות צדק ולקבוע למי בדיוק שייך הכסף: " {{צפ|תוכן=שמיטת כספים... קשורה ביובל במיוחד מצד השחרור שהיא מביאה לעני, מהבושה והשעבוד, שבאופן טבעי הוא מרגיש כלפי המלווה, כמו שהיובל מביא לחירות הכללי של כל בני ישראל מעבדותם}} " {{קטן|קטן= (הרב אשר מאיר, [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/454daf.htm#heading1 דף קשר 454 של ישיבת הר עציון] )|}} .
שורה 37:
גם המגבלות על הלוואות, כמו המגבלות על עבדות, קשורות בתורה ליציאת מצרים, למשל: '''
::*
כמו התורה, גם ספר משלי שואף לצמצם את השיעבוד של אדם לאדם למינימום ההכרחי, ובפרט בתחום הכלכלי, ולכן הוא: '''
::*מוחה נגד השאיפה האנושית להתעשר בלי לעבוד, ע"י נשך ותרבית
::*מלמד, שראוי לאדם להתרחק מהעושר ומהעוני, כך שלא יהיה משעבד ולא יהיה משועבד,
::*מזהיר את האנשים העצמאיים, שאינם זקוקים להלוואות, שלא ישעבדו את עצמם ע"י חתימה על ערבות לאנשים אחרים ( [[ביאור:ערבות לעומת הלוואה|פירוט]] ). '''
|