ביאור:הלוואה = שיעבוד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
בתורה ישנם חוקים רבים שמטרתם להגביל את השיעבוד של אדם מישראל לאדם אחר: '''
 
::*החובה לשחרר עבד עברי לאחר שש שנות עבודה, או ביובל (שמות כא ב): " {{צ|שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי חינם}} ", [[ויקרא כה מא]]: " {{צצמ|ויצא מעמך הוא ובניו עמו, ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב|ויקרא כה מא}} ". '''
::* [[Tryg/mcwa/345|האיסור למכור עבד עברי בדרך ביזיון]] (ויקרא כה מב): " {{צ|לא ימכרו ממכרת עבד}} ".
::* [[ביאור:העבדת עבד עברי|האיסור להעביד עבד עברי בפרך]] [[ויקרא כה מג]]: " {{צצמ|לא תרדה בו בפרך, ויראת מאלהיך|ויקרא כה מג}} ".
::* [[ביאור:מלאכה כלשהי|החובה לשבות ממלאכה ולתת מנוחה לעבדים ביום השבת]] [[דברים ה יג]]: " {{צצמ|לא תעשה כל מלאכה... למען ינוח עבדך ואמתך כמוך|דברים ה יג}} ".
::* [[ביאור:שחרור קרקעות ביובל|החובה להחזיר את הקרקעות לבעליהן בשנת היובל]] , כדי להחזיר להם את הבסיס לעצמאות כלכלית [[ויקרא כה י]]: " {{צצמ|וקראתם דרור בארץ לכל ישביה... ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו|ויקרא כה י}} " ( [[ביאור:המטרה של שנת היובל - חופש ולא שיוויון|פירוט]] ).
::* [[ביאור:חובת המלך|המגבלות על סמכויותיו וזכויותיו של המלך]] : " {{צ|ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס... לבלתי רום לבבו מאחיו...}} "
::* [[ביאור:עבד שניצל מאדוניו וברח אלינו|החובה לתת מקלט מדיני לכל עבד]] - גם עבד נכרי - שנמלט מסכנת חיים או התעללות במולדתו, ורוצה להצטרף לעם ישראל [[דברים כג טז-יז]]: " {{צצמ|לא תסגיר עבד אל אדניו, אשר ינצל אליך מעם אדניו. עמך ישב, בקרבך, במקום אשר יבחר, באחד שעריך, בטוב לו, לא תוננו|דברים כג טז}} ".
 
כל המגבלות על השיעבוד נובעות מהעיקרון: '''
 
::*ויקרא כה מב-נה: " {{צ|כי עבדי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים; לא יימכרו ממכרת עבד... כי לי בני ישראל עבדים - עבדי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים}} "
 
מאחר שה' הוציא את בני ישראל ממצרים, הם נעשו עבדים שלו, ולכן אינם יכולים לשעבד את עצמם באופן בלתי-מוגבל לאדם כלשהו.
 
ספר משלי מרחיב את הרעיון ומלמד על סוג נוסף של שיעבוד: ''' 
 
::* [[משלי כב ז]]: " {{צצמ|עשיר ברשים ימשול, ועבד לוה לאיש מלוה|משלי כב ז}} "
 
אדם שלקח הלוואה למעשה משועבד למלוה; הדבר מתבטא גם בהלכה (ראו [[ביאור:עשיר ברשים ימשול, ועבד לווה לאיש מלוה|עבד לווה לאיש מלוה]] ), אך מעבר לכך הוא מתאר מציאות נפשית וכלכלית.
שורה 24:
[[ביאור:הלואה בריבית = שיעבוד|הקשר בין הלוואה לשיעבוד נרמז גם בתורה]] : '''
 
::*בפרשת "בהר" [[ויקרא כה לה]]: " {{צצמ|וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך... אל תקח מאתו '''נשך ותרבית''' , ויראת מאלהיך... וכי ימוך אחיך ונמכר לך - לא תעבוד בו '''עבודת עבד''' ... לא תרדה בו בפרך, ויראת מאלהיך|ויקרא כה לה}} ".
::*בפרשת שמיטת חובות (דברים טו ו): " {{צ|והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט, ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו}} "
::*בפרשת הברכות (דברים כח יב-יג): " {{צ|... והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה. ונתנך ה' לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה...}} ". '''
 
מכאן קל להבין את המגבלות שמטילה התורה על הלוואות: '''
 
::* [[ביאור:משכון בכוח|אסור למשכן את רכושו של הלווה בכוח]] [[דברים כד י]]: " {{צצמ|כי תשה ברעך משאת מאומה - לא תבא אל ביתו לעבט עבטו|דברים כד י}} " - כפי שאסור להעביד עבד עברי בפרך. '''
::* [[ביאור:החזרת המשכון ללווה עני|אסור למשכן את חפציו החיוניים של הלווה לזמן בלתי-מוגבל]] , אלא רק עד הערב [[דברים כד יג]]: " {{צצמ|השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש...|דברים כד יג}} " - כפי שאסור להעביד עבד עברי לזמן בלתי מוגבל.
::* [[ביאור:האיסור על הלוואה בריבית|אסור לקחת ריבית על ההלוואה]] - כדי שהשיעבוד של הלווה לא יוכל לגדול מעבר למינימום ההכרחי לצורך החזר ההלוואה; אסור לקחת ריבית גם אם הלווה מסכים, כי מטרת המצוה אינה לעזור ללווה, אלא להגן על עיקרון החירות. אפשר להסביר, על-פי עיקרון זה, את [[ביאור:הלואה בריבית - שכירות - עבדות|ההבדל בין הלוואה להשכרה]] - מותר להשכיר חפצים, משום שאדם השוכר חפץ אינו משועבד, הוא אינו אחראי לאסון שיכול לקרות לחפץ או לירידת ערכו. '''
::* [[ביאור:שמיטת חובות בשביעית|פעם בשבע שנים, כל החובות נשמטים]] , כלומר, אסור למלווה לגבות אותם בעצמו, אלא רק באמצעות בית-דין; כך למעשה הלווה אינו משועבד לבשר ודם, אלא רק לבית דין שתפקידו לעשות צדק ולקבוע למי בדיוק שייך הכסף: " {{צפ|תוכן=שמיטת כספים... קשורה ביובל במיוחד מצד השחרור שהיא מביאה לעני, מהבושה והשעבוד, שבאופן טבעי הוא מרגיש כלפי המלווה, כמו שהיובל מביא לחירות הכללי של כל בני ישראל מעבדותם}} " {{קטן|קטן= (הרב אשר מאיר, [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/454daf.htm#heading1 דף קשר 454 של ישיבת הר עציון] )|}} .
שורה 37:
גם המגבלות על הלוואות, כמו המגבלות על עבדות, קשורות בתורה ליציאת מצרים, למשל: '''
 
::* [[ויקרא כה לז]]: " {{צצמ|את כספך לא תתן לו בנשך, ובמרבית לא תתן אכלך. אני ה' אלהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לתת לכם את ארץ כנען, להיות לכם לאלהים|ויקרא כה לז}} ": " {{צפ|תוכן=בהלוואה בריבית, סכום ההחזרה גדל, הלווה מרגיש שלמלווה תמיד יש יותר, והוא חש מושפל. מחויבותו הגדלה והולכת, אף היא גורמת לו להרגיש כ"עבד", משועבד ומושפל. מצב שכזה נוגד את יציאת מצרים המסמלת חירות. לא עוד שיעבוד לעם זר, לבשר ודם, אלא לקב"ה}} " {{קטן|קטן= (אייל אורבך וקובי גניזי, [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/283daf.htm דף קשר 283 של ישיבת הר עציון] )|}} .
 
כמו התורה, גם ספר משלי שואף לצמצם את השיעבוד של אדם לאדם למינימום ההכרחי, ובפרט בתחום הכלכלי, ולכן הוא: '''
 
::*מוחה נגד השאיפה האנושית להתעשר בלי לעבוד, ע"י נשך ותרבית [[משלי כח ח]]: ", {{צצמ|מרבה הונו בנשך ובתרבית - לחונן דלים יקבצנו|משלי כח ח}} ".
::*מלמד, שראוי לאדם להתרחק מהעושר ומהעוני, כך שלא יהיה משעבד ולא יהיה משועבד, (משלי ל ח): " {{צ|ראש ועושר אל תתן לי... פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה'...}} " ( [[ביאור:שאיפה לעושר עלולה להביא לשיעבוד|פירוט]] ). '''
::*מזהיר את האנשים העצמאיים, שאינם זקוקים להלוואות, שלא ישעבדו את עצמם ע"י חתימה על ערבות לאנשים אחרים ( [[ביאור:ערבות לעומת הלוואה|פירוט]] ). '''