ביאור:משלי כב ה: הבדלים בין גרסאות בדף

יותר מדי פעמים אני שומע אנשים אומרים ש"אין ברירה" ו"אין מה לעשות". לפעמים הם צודקים, אבל לפעמים הם פשוט מתעצלים. כך ניתן ללמוד מהפסוק: '''

[[משלי כב ה]]: " {{צצמ|צנים פחים בדרך עקש, שומר נפשו ירחק מהם|משלי כב ה}} "

'''פחים''' = רבים של '''פַח''' ; בורות וחפירות הנמצאים בשדות.

הקוצים והבורות הם משל למכשולים שהאדם עשוי להתקללהיתקל בהם בחייו: ברוב המקרים, כשאדם מתכנן היטב את דרכו, הוא יכול להימנע ממכשולים אלו; הבחירה היא ביד האדם.

מסקנה מכאןמעשית מפסוק זה היא, שאנשיםשכאשר הנמצאיםאנחנו נמצאים בבעיות, לאכדאי צריכיםלנו להגידלהימנע מביטויים בסגנון " '''נקלענו''' לחובות", "'''הפילו''' אותנו בבוץ", וכיוצא באלו ביטויים שמטילים את האחריות על אחרים,;

עדיף אלאשנשתמש להגידבביטויים כגון " '''בחרנו''' ללכת בדרך לא טובה", "'''עשינו''' טעות" וכיוצא באלו ביטויים שלוקחים את האחריות על עצמםעצמנו ומאפשרים להםלנו גם לבחור אחרת - " {{צ|שומר נפשו ירחק מהם}} ". '''

==פסוקים נוספיםדומים וקשורים==

הפסוק שלנו מלמד, שכאשר האדם הולך בדרך שיש בה קוצים, זו הבחירה שלו; פסוק דומה מלמד, שהבחירה הזאת נובעת במקרים רבים מעצלות - עצלות לחשוב ולתכנן מראש את הדרך: '''

::* [[משלי טו יט]]: " {{צצמ|'''דרך''' עצל '''כמשכת חדק''' , וארח ישרים סללה|משלי טו יט}} ".

'''משוכת חדק''' היא גדר קוצנית החוסמת את הדרך, וגם היא משל למכשולים ותקלות, כמו '''צנים פחים''' .

1. הפירוש במאמר זה מתבסס על פירושו של רבי חנינא לפסוקנו: " {{צפ|תוכן=הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים}} " {{קטן|קטן= (מופיע 4 פעמים בתלמוד בבלי, ראו [[:תו"א על משלי כב ה|תולדות אהרן]] )|}} , לפי דבריו, הפסוק בא ללמדנו, '''שהצנים''' '''והפחים''' שאנו פוגשים בדרכנו אינם גזירה משמים, אלא הם תוצאה של בחירה שלנו.

2. אמנם, רש"י בתלמוד פירש את המושגים " {{צ|צנים פחים}} " באופן אחר, למשל: " {{צפ|תוכן='''צנים פחים''' - קור הנופח}} " {{קטן|קטן= (רש"י על בבא מציעא קז:)|}} ; " {{צפ|תוכן='''צנים''' - צינה, '''פחים''' - חולי הבא על-ידי חום, כמו (שיר השירים ב) עד שיפוח היום}} " {{קטן|קטן= (רש"י על עבודה זרה ג:)|}} ; ראו גם [[ביאור:פחם = חום גבוה|פחם = חום גבוה]] . '''

גם לפי פירוש זה, הפסוק בא ללמדנו שיש בחירה חופשית, אבל הבחירה החופשית מתייחסת לשינויי טמפרטורה - הפסוק בא ללמדנו שהאדם יכול להתכונן למזג אויר חם ולמזג אויר קר, וכך למנוע מעצמו מחלות, בדומה למה שנאמר על אשת חיל [[משלי לא כא]]: " {{צצמ|לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבש שנים|משלי לא כא}} " ( [[ביאור:להלביש את הבית בבידוד כפול|פירוט]] ). '''

::*גם בתלמוד, באותן סוגיות המביאות את דברי רבי חנינא, ישנם פסוקים המלמדים שהקור והחום הם דווקא ביד ה': " {{צפ|תוכן="והסיר ה' ממך כל חולי" - ... רבי חנינא אמר: זו צינה}} " {{קטן|קטן= (בבא מציעא קז:)|}} , כלומר, ה' יסיר מעם ישראל את מחלת הקור; מכאן שהקור הוא ביד ה'. וכן " {{צפ|תוכן=מאי דכתיב "ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו"? למה נמשלו בני אדם כדגי הים?... מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים}} " {{קטן|קטן= (עבודה זרה ג:)|}} , כלומר, ה' עשה את בני האדם רגישים כמו דגים, מתים ממכת חום כשהחום גבוה מדי; מכאן שגם החום הוא ביד ה'. '''

יש מפרשים, שהפסוק בא ללמדנו את חשיבות האיזון וההליכה בדרך האמצע. ניתן לפרש כך לפי שתי המשמעויות של הביטוי " {{צ|צנים פחים}} ":

3. '''צנים פחים''' = קוצים ובורות: כמו שאדם ההולך בדרך עקומה, בצדי הדרכים, נתקל בקוצים ובורות - כך גם אדם הנוהג באורח-חיים קיצוני נתקל במכשולים וצרות, ו" {{צ|שומר נפשו ירחק מהם}} " - ישמור על מתינות ויתרחק מהקצוות.

4. '''צנים פחים''' = קור (מלשון '''צינה''' ) וחום (מלשון '''פחם''' או מלשון '''הפחת''' האש, כמו בפסוק [[תהלים יא ו]]: " {{צצמ|ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם|תהלים יא ו}} "): כמו שהקור המוגזם והחום המוגזם פוגעים בבריאות הגוף, כך הקיצוניות בתכונות האופי פוגעת בבריאות הנפש {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} ; בפרט: '''