ויקיטקסט

ביאור:משלי כ יט: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
מה צריך לעשות אדם שעונה לטלפון בביתו, כאשר אחד מבני המשפחה אומר "אם זה בשבילי - תגיד שאני לא בבית"?
 
התורה מצווה עלינו להתרחק מדברי שקר (שמות כג ז): " {{צ|מדבר שקר תרחק}} ", ולכן לכאורה נראה שחייבים להגיד את האמת - אם המטלפן שואל איפה נמצא מישהו, צריך לענות לו שהוא בבית.
 
אך מצד שני, כתוב בתורה (ויקרא יט טז): " {{צ|לא תלך רכיל בעמך}} ", ובספר משלי נאמר (משלי כ יט): " {{צ|'''גולה סוד - הולך רכיל''' , ולפותה שפתיו לא תתערב}} ", כלומר: מי '''שמגלה סוד''' נחשב לחוטא בחטא של '''הולך רכיל''' ! '''
 
זכותו של האדם לשמור בסוד את מקום הימצאו - הוא לא חייב לספר לכל חבריו איפה הוא נמצא, ואם הוא מחליט להסתיר זאת, אסור לאף אחד לגלות את הסוד.
 
הפתרון נמצא בפסוק שלישי, דומה לפסוקנו (משלי יא יג): " {{צ|הולך רכיל מגלה סוד, '''ונאמן רוח מכסה דבר'''}} " ; גם משם ניתן ללמוד שיש איסור בגילוי סודות, ושם גם נאמר מה צריך לעשות מי שאינו רוצה לחטוא באיסור זה אלא להיות '''נאמן רוח''' - להיות '''מכסה דבר''' , כלומר להסתיר את הדברים שהוא יודע.
 
האם זה אומר שמותר לשקר? לדעתי לא: עדיין יש לשמור על המצווה " {{צ|מדבר שקר תרחק}} ". לא נאמר "ונאמן רוח מדבר שקרים" אלא " {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} " - נאמן רוח מסתיר את סודותיו של רעהו, בלי לשקר. לדעתי הדרך הנכונה לעשות זאת היא להגיד רק "אסור לי לספר".
 
בימינו אנשים כבר מבינים, שיש דברים שלאנשים שומרי-מצוות אסור לעשות: אסור לאכול בלי הכשר, אסור ללחוץ יד לבני/בנות המין השני, אסור לשמוע דברי גנאי על אנשים אחרים (לשון הרע), וכו'. במשך הזמן אנשים יבינו, שגם גילוי סודות נכלל ברשימה זו.
שורה 21:
 
==פירושים נוספים==
1. כאמור, בפרק יא ישנו פסוק שבו הצלע הראשונה מופיעה בסדר הפוך - "אצלנו {{צ|גולה סוד הולך רכיל}}, ושם {{צ|הולך רכיל מגלה סוד}} ". שםכאן פירשנו שהפסוק בא ללמד שאסור לגלות סודות, ושם פירשנו שהפסוק בא ללמד את מי לא כדאי לך לשתף בסודותיך, וכאן( פירשנו[[ביאור:הולך שהפסוקרכיל באמגלה ללמדסוד, שאסורונאמן לגלותרוח סודותמכסה דבר|פירוט]] ).
 
2. אך מכיוון שזהו משפט שֵמָנִי, ניתן גם לפרש להיפך - ניתן לפרש שפסוקנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, והפסוק בפרק יא בא ללמד על האיסור לגלות סודות. '''
שורה 30:
2. אך לפי הפירוש שהפסוק שלנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, המשפט '''ולפותה שפתיו לא תתערב''' יתפרש אחרת. [[ביאור:פתי = המשתכנע בקלות רבה מדי|פותה = אדם שמשתכנע ומתפתה בקלות]] ; מכאן: '''פותה שפתיו''' = אדם שמתפתה בקלות לפתוח את שפתיו ולדבר. ניתן להעמיד את האדם במבחן, ולגלות האם קל לשכנע אותו לדבר - האם הוא פותח בשיחה עם כל אדם שאינו מכיר, האם הוא מספר דברים אישיים לכל אדם זר שפותח איתו בשיחה, וכו'; במקרה זה, קיים חשש שגם האויב יצליח לשכנע אותו למסור את סודותיו, ולכן יש להיזהר ולא '''לערב''' אותו בסודות: " {{צפ|תוכן=ולפותה - שיפתוהו אחרים - לא תתערב, שיגלה סודך}} " {{קטן|קטן= (אבן עזרא, ודומה לזה מלבי"ם)|}} .
 
3. ויש שפירשו '''פותה''' = מרחיב, כמו בברכת נוח ליפת בנו [[בראשית ט כז]]: " {{צצמ|'''יַפְתְּ''' אלהים לְיֶפֶת...|בראשית ט כז}} " {{קטן|קטן= (רלב"ג ועוד)|}} . לפי זה, '''פותה שפתיו''' = מרחיב שפתיו, מפטפט הרבה. פירוש זה מציע מבחן שונה במקצת לשותפי סוד - מדידת מספר המילים לדקה...
 
4. ויש ששילבו בין הפירושים, ופירשו '''פותה שפתיו''' = אדם '''שמפתה''' אותך בדברי '''שפתיו''' לגלות את סודותיך שלך: " {{צפ|תוכן=ההולך רכיל מבקש לגלות את העצה שלך ושל רעך, ולתכלית זאת הוא מפתה אותך בשפתיו}} " {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, שם)|}} . פירוש זה מתאים לדבריו של יואב, שהאשים את אבנר בריגול [[שמואל ב ג כה]]: " {{צצמ|ידעת את אבנר, בן נר כי '''לפתתך''' בא, ולדעת את מוצאך ואת מבואך, ולדעת את כל אשר אתה עשה|שמואל ב ג כה}} ". לפי זה, מטרת הפסוק היא לעורר את האדם להיזהר כאשר הוא מדבר עם אדם שעלול להיות מרגל; במילים אחרות - לשמור על כללי בטחון שדה. '''
 
==פסוקים דומים וקשורים==
הפסוק הקודם (פסוק יח) מדבר על תחבולות, ואפשר להסיק מכאן שיש להשתמש בתחבולות על-מנת לשמור על סודות - ראו: [[ביאור:בטחון שדה בספר משלי|מחלקת בטחון שדה בספר משלי]] .
 
ראו גם [[ביאור:מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק|מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק]] . '''
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כ_יט"