ביאור:משלי יט כח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יט|יט כז|כח|יט כט|קטגוריה=1}}
 
= עד בליעל יליץ משפט, ופי רשעים יבלע אוון =
= חוק או צחוק =
כשאדם אומר דברי גנאי בגלוי, זו רק חצי צרה - השומעים יודעים שמדובר בדברי גנאי ושיש לקחת אותם בעירבון מוגבל. הצרה הגדולה יותר היא כשאדם אומר דברי גנאי בסתר, כבדיחה או כהערת-אגב לנושא אחר. במצב זה השומעים לא מודעים לכך שהם שמעו עכשיו דברי גנאי ולא מפעילים את מנגנוני הסינון השכליים שלהם, וכך הגנאי מחלחל פנימה: '''
 
שורה 8:
'''עֵד בליעל''' = עד רשע, המעוניין לטפול האשמות שקר על הזולת;   '''יליץ''' = יעשה צחוק וליצנות, כמו {{צמ|אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן|משלי ג לד}};   '''עד בליעל יליץ משפט''' = עד בליעל משתמש בליצנות כאמצעי להעביר את עדות השקר שלו; הוא מספר בדיחות שמהן משתמע, בדרך אגב, שהזולת אשם.
 
לדוגמה, נניח שאיש ציבור מסויים נחשד בעבירה, ונניח שאדם מסויים חושב שהוא אשם למרות שעדיין לא הורשע. '''עד בליעל''' לא יסתפק באמירה הפשוטה "אני חושב שהוא אשם"; הוא יכתוב או יציג מערכון ובו קומיקאי המגלם את עורך הדין של אותו חשוד. המערכון יציג את עורך הדין בצורה נלעגת וישים בפיו טענות מגוכחות, וכך יגרום לצופים להרגיש שהטענות של ההגנה הן מגוכחותמגוחכות עוד לפני ששמעו את הטענות האמיתיות - {{צ|עד בליעל יליץ משפט}}.
 
'''רשע''' [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|= הפוגע בזולת במזיד]] ;   '''יבלע''' = יסתיר, יציג באופן מובלע;   '''אוון''' [[ביאור:אוון = אין והבל, שקר ומרמה, שימוש לרעה בכוח|= שקר או רוע]] ;  '''ופי רשעים יבלע אוון''' = כשרשעים רוצים להגיד דברי גנאי, הם אינם אומרים אותם בצורה גלויה וישירה שתאפשר לזולת להתגונן, אלא מבליעים אותה בתוך משפט אחר, כאילו שזו עובדה ידועה וברורה שמציינים אותה רק בדרך אגב: " {{צפ|תוכן=דברי האוון יאמר בבליעה, לבל ירגישו שעצם הכוונה על דבר האוון ההוא, כי יחשבו שלפי תומו ידבר}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . 
 
לדוגמה, נניח שעו"ד רשע חושב שכל האנשים השייכים לעדה מסויימת הם רמאים. אם הוא רשע, הוא לא יגיד את דעתו בגלוי, אבל כשיזדמן לו לייצג אחד מבני העדה, הוא יגיד בדרך אגב ש"למרות שמרשי שייך לעדה אבגא-ב-ג, הוא אדם ישר".
 
לדוגמה נוספת, כשעיתונאי רשע רוצה להשמיץ את המפלגה היריבה, הוא לא יגיד בגלוי "לדעתי מפלגה אבגא-ב-ג מושחתת" אלא יכתוב כתבה שלמה שמדברת על אדם מסויים שנחשד בשחיתות, ובתוכה יכתוב גם "אחת הראיות שהשופטים יצטרכו לקחת בחשבון היא קשריו של החשוד עם מפלגת אבגא-ב-ג". '''
 
המאמר אינו מכוון לאנשי בליעל או לרשעים, הם ממילא לא יקשיבו; המאמר מכוון לאנשים שרואים את עצמם כאנשים טובים וכשרים. לאנשים כאלו אומר הפסוק: אל תתנהגו כמו '''רשעים''' בני '''בליעל''' ! אם יש לכם ביקורת על אדם או על תנועה מסויימת, הציגו את דברי הביקורת שלכם בצורה גלויה וישירה, כך שהצד השני יוכל להגיב ולהתגונן. אל תמתחו ביקורת בדרך של '''ליצנות''' ובדיחה או בדרך של '''הבלעה''' כהערת אגב! '''
 
<div class="advanced">
שורה 24:
===עד בליעל יליץ===
 
1. פירשנו '''יליץ''' = יעשה צחוק וליצנות; לפי זה יש כאן רצף של 3שלושה פסוקים העוסקים בליצנות: הפסוק שלנו, הפסוק הבא {{צמ|נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים|משלי יט כט}}, והפסוק שאחריו [[משלי כ א]] {{צ|לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם}} - שגם הוא מביע רעיון דומה: [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|היין יעשה ממך צחוק]] .
 
2. ואפשר גם לפרש '''יליץ''' = ידבר בשפה מליצית, יפה וברורה, כמו {{צמ|והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם|בראשית מב כג}}= המתרגם; {{צמ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו|איוב לג כג}}; {{צמ|הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו|חבקוק ב ו}}, {{צמ|להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם|משלי א ו}}, {{צמ|אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון|משלי יד ט}}- מליצה נרדפת למשל.
 
לפי זה, משמעות הפסוק היא: " '''עד בליעל''' מדבר '''במשפט''' בשפה '''מליצית''' , גבוהה ויפה, כדי להטעות את השופטים; '''ופיו''' של העד '''הרשע''' ''' מבלע''' ומסתיר את '''האוון''' והשקר שבדבריו"; ומטרת הפסוק היא, להזהיר את השופטים מפני עדים רשעים, כי העדים הרשעים יודעים להסתיר היטב את השקר שבדבריהם, כעין עצתו של יהודה בן טבאי: " {{צפ|תוכן=וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים}} " {{קטן|קטן= (משנה אבות א ח)|}} . '''
 
::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "יליץ '''ב''' משפט" או "יליץ דבריו" או "יליץ שקר". '''
שורה 34:
===יליץ משפט===
 
1. לפי המשמעות הפשוטה של המילים '''עֵד''' ו '''משפט''' , הפסוק מתייחס להתנהגותו של אדם העומד על דוכן העדים בבית המשפט. לפי זה הפסוק בא ללמד את השופטים, איך לזהות עדי שקר על-פי אופיים: עד שקר עושה צחוק מכל המשפט; השופטים ובעלי-הדין מתייחסים למשפט ברצינות, אבל העד צוחק על כולם, בעיניו זה רק משחק לא רציני, שמטרתו להרוויח כסף.
 
2. לפי פירושנו למעלה, הפסוק הוא כללי יותר, הוא מתייחס לכל אדם המדבר ו '''מעיד''' על הזולת, שהרי גם דעת הקהל היא מעין "בית משפט" שבו האנשים '''שופטים''' בדעתם את הזולת ומחליטים איך להתייחס אליו. לפי זה הפסוק בא להזהיר אנשים, שלא להתנהג בליצנות כמו אנשי בליעל.
שורה 41:
 
===ופי רשעים יבלע אוון===
1. לפי המשמעות הפשוטה של המילה '''משפט''' , גם החצי השני של הפסוק מאפיין '''עדים''' רשעים, ומטרתו לעזור לשופטים לזהות אותם.
 
2. וכפי שפירשנו למעלה, התנהגות של '''פי רשעים יבלע אוון''' נמצאת גם מחוץ לבית המשפט.
שורה 55:
<noinclude>
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:חוקעד אובליעל צחוקיליץ משפט, ופי רשעים יבלע אוון|ביאור:חוקעד בליעל יליץ משפט, ופי רשעים אויבלע צחוקאוון}}}}
 
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-19-28.html}}