ביאור:משלי יז ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
ומה דעתו של ספר משלי בנושא זה? ''''''
 
[[משלי יז ב]]: " {{צצמ|עבד משכיל ימשל בבן מביש, ובתוך אחים יחלק נחלה|משלי יז ב}} ". '''
 
בזמן התנ"ך, ה"עסק" העיקרי היה הקרקע, הנחלה; כמו היום, גם אז היו '''עבדים''' = פועלים פשוטים, שאין להם שום השפעה ושום חלק ברווחים; והיו '''בנים''' / '''אחים''' = "בעלי המניות", שהקרקע שייכת להם והם נהנים מרווחיה. '''
שורה 12:
'''משכיל''' [[ביאור:שכל = הצלחה שנובעת ממחשבה|= מוכשר ומצליח]] ; על-פי ספר משלי, ראוי לתת לפועל מוכשר ומצליח '''למשול בבן מביש''' = בבעל-מניות שמתרשל במעשיו; כלומר, פועל מוכשר צריך לקבל זכות להשפיע על קבלת ההחלטות בעסק, יותר מאשר בעל-מניות שאינו מוכשר.
 
בנוסף לכך, ראוי לתת לעבד המשכיל ש '''בתוך אחים יחלוק נחלה''' , כלומר, ראוי לתת לו חלק מהמניות של העסק, כך שיוכל גם ליהנות מהרווחים.
 
בימינו אין "עבדים", והעסקים הרבה יותר משוכללים מה"נחלות" של פעם, אך העקרונות לניהול נכון והוגן של עסקים עדיין תקפים. '''
שורה 19:
 
==פסוקים דומים וקשורים==
לפי פסוק אחר בספר משלי, לא ראוי לתת לעבד לעלות בדרגה בבת אחת, לדרגת המנהל הבכיר ביותר; העליה צריכה להיות הדרגתית [[משלי יט י]]: " {{צ|לא נאוה... לעבד משֹל בְּשָׂרִים}} " ( [[ביאור:לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משול בשרים|פירוט]] ).
 
דוגמה לפסוק זה ניתן לראות בספר שמואל ב, בפרשת מפיבושת וציבא:
 
::*מפיבושת היה בנו של יהונתן בן שאול. הוא היה " '''בן מביש''' ", כפי ששמו מעיד עליו. דוד עשה עמו חסד ונתן לו להיות מאוכלי שולחנו, אבל כשדוד ברח מפני אבשלום, מפיבושת לא הצטרף אליו. הוא אמנם היה נכה, אך למרות זאת היה יכול להתאמץ יותר ולהצטרף אל מיטיבו בשעותיו הקשות.
::*בניגוד אליו, ציבא עבדו היה " '''עבד משכיל''' ", מוכשר ומצליח, היה לו רכוש והוא עזר לדוד והביא לו אוכל בעת בריחתו, ודוד גמל לו על כך ואמר למפיבושת [[שמואל ב יט ל]]: " {{צצמ|למה תדבר עוד דבריך? אמרתי: אתה וציבא תחלקו את השדה|שמואל ב יט ל}} "
 
כמו שנאמר בפסוקנו: " '''ובתוך אחים יחלוק נחלה''' ". '''
 
לפי פסוק אחר בספר משלי, לא ראוי לתת לעבד לעלות בדרגה בבת אחת, לדרגת המנהל הבכיר ביותר; העליה צריכה להיות הדרגתית [[משלי יט י]]: " {{צצמ|לא נאוה... לעבד משֹל בְּשָׂרִים|משלי יט י}} " ( [[ביאור:לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משול בשרים|פירוט]] ).
 
==פירושים נוספים==
 
פירשנו את הפסוק בתחום הכלכלי-חברתי; אולם ניתן לפרש את הפסוק גם בתחום הלאומי:
 
" {{צפ|תוכן=1. על '''שהשכיל''' נבוכדנאצר לפסוע שלוש פסיעות לכבודו של הקב"ה, עלה לגדולה, '''ומשל''' בישראל '''שהובישו''' מעשיהם, וחלק '''נחלתם''' לעיניהם.}} '''"
 
" {{צפ|תוכן=2. דבר אחר: גר צדיק טוב מאזרח רשע, ולעתיד-לבוא '''יחלק''' שלל '''ונחלה''' בתוך בני-ישראל, שנאמר (יחזקאל יז) " '''והיה השבט אשר גר הגר...''' ":}} " {{קטן|קטן= (רש"י).|}}
 
בני ישראל נחשבים ל"בעלי המניות" של ארץ ישראל, אבל בעתיד גם גויים צדיקים שהתגיירו בצדק יזכו לקבל "מניות", חלק ונחלה בארץ. {{קטן|קטן= '''
  '''
 
|}}
2. דבר אחר: גר צדיק טוב מאזרח רשע, ולעתיד-לבוא '''יחלק''' שלל '''ונחלה''' בתוך בני-ישראל, שנאמר (יחזקאל יז) " '''והיה השבט אשר גר הגר...''' ":}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}}
 
</div>