ביאור:משלי טז כו: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אכף''' = דחק ולחץ; '''פיהו''' = הרעב לאוכל.

 

 

'''כי אכף עליו פיהו''' = כי פיו, הרעב לאוכל, דוחק ולוחץ עליו, ומשבש את שיקול הדעת שלו.

1. פירשנו את הפסוק במשמעות שלילית - הרצון הלוחץ לאכול גורם לאדם לעמל מיותר {{קטן|קטן= (ודומה לכך פירש ר' יונה גירונדי)|}} . אך יש מפרשים את הפסוק במשמעות חיובית, בשבח העבודה והמאמץ: '''נפש עמל עמלה'''  - עובדת -  '''לו''' - לעצמו ולטובתו - '''כי אכף עליו פיהו''' - כאשר פיו ילחץ עליו וידרוש ממנו אוכל, יהיה לו כסף לקנות אוכל {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .

 

 

3. והגר"א פירש, שהפה הלוחץ הוא חובתו של האדם ללמד תורה - התורה שלמד מן המלאך לפני שנולד; והחובה הזו דוחקת ומחייבת אותו לעמול בתורה.