ביאור:משלי טו יג: הבדלים בין גרסאות בדף

 

= השמחה משפרת את המראה החיצוני =

 

 

'''לב''' = מקום המחשבות, המסמל את האופי (ראו [[ביאור:לב מלא ברוח|לב מלא ברוח]] ).

 

 

'''לב שמח ייטיב פנים''' = כשלאדם יש אופי שמח, כשליבו מלא במחשבות שמחות, גם הפנים שלו נראות טובות ויפות.

 

 

אך העצבות משפיעה מבפנים - על המחשבות: '''

{{צפ|תוכן=נטיית הדיכאון להנציח את עצמו משפיעה אפילו על הסוגים של הסחות-הדעת שאנשים בחרו בהם. כאשר ניתנה לאנשים מדוכאים רשימה של דרכים - חלקן עליזות וקלות וחלקן כבדות ורציניות - להסיח את דעתם ממשהו עצוב... הם בחרו במידה גדולה יותר בפעילויות המלנכוליות. ריצ'ארד ונצלאף (Wenzlaff), פסיכולוג מאוניברסיטת טקסס, שערך מחקרים אלה, הגיע למסקנה כי אנשים שכבר נקלעו לדיכאון צריכים לעשות מאמץ מיוחד כדי למקד את תשומת ליבם במשהו עליז לחלוטין, ולהשגיח בקפדנות שלא יבחרו בשגגה במשהו - סרט סוחט דמעות, ספר טרגי - שישוב ויקדיר את מצב רוחם}} " {{קטן|קטן= (ד"ר דניאל גולמן, אינטלגנציה רגשית, עמ' 90)|}} .

 

 

<div class="advanced">

3. יש מפרשים, שגם ה '''פָנִים''' כאן מסמלים את בריאות הגוף והנאתו: " {{צפ|תוכן=...שלא יעלה על הדעת שאין תועלת והפסד על מחשבות הלב... כי יש ללב פועל בגוף - כי עיקר הנאת הגוף וצערו תלויים בלב, כי '''משמחת הלב''' יגיע עיקר תענוג הגוף... '''ובעצבת ליבו''' ויגונו יגיע שבר רוח, ולא תימצא הנאה לגוף עם שבר רוח}} " {{קטן|קטן= (הרב יונה גירונדי)|}} .

 

 

5. ויש מפרשים, שגם ה"פנים" וגם ה"רוח" הם משל לתקשורת בין ה' לבין האדם - ה' "מסביר פנים" לאדם, ומשרה עליו את "רוח הקודש": " {{צפ|תוכן='''פנים''' בפנים דיבר ה' עמכם... '''רוחי''' אשר עליך...}} " {{קטן|קטן= ( [[:הגאון מווילנה על משלי טו יג|הגאון מווילנה]] )|}} ; לפי זה, ייתכן שהפסוק בא ללמד ש" {{צפ|תוכן=אין רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה}} ".

<div class="future">

 

 

::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המושג '''רוח נכאה''' [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה שבורה ומיואשת|בפסוקים אחרים]] .