ביאור:משלי ו ו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
אחת הדרכים שבהן האדם יכול לתקן את מידותיו היא התבוננות בטבע. כך מציע החכם בספר משלי:
{{צמ|לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם!|משלי ו ו}}.
שורה 12:
החכם מדבר על '''דרכיה''' של הנמלה, בלשון רבים; מכאן שיש כמה מידות טובות שאפשר ללמוד מתוך התבוננות בנמלה, כמו שכתוב בפסוקים הבאים.
פסוק ז: {{צ|אשר אין לה קצין שוטר ומושל}} - אחריות אישית. ממה שידוע לנו היום, במושבות של נמלים יש נמלה אחת או יותר שנחשבת ל"מלכה", אך למעשה אינה עוסקת בניהול, אלא רק יושבת בקן, אוכלת ומטילה ביצים. הנמלים הפועלות מסתובבות בחוץ בלי אף קצין, שוטר או מושל שמשגיח עליהן, ובכל-זאת עובדות ומביאות אוכל לקן. העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לעשות את מלאכתו גם כשאף אחד לא משגיח עליו.
פסוק ח: {{צ|תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה}} - תיכנון וחיסכון. מינים רבים של נמלים, ובפרט של [[w:נמלת קציר|נמלת הקציר]] הנפוצה בארץ ישראל, חיים על אוכל הנפוץ בעיקר בקיץ, כגון גרעיני תבואה. כל מושבה של נמלים בונה קן גדול עם תאים מבודדים מפני מים, דבר שהיה ידוע כבר בימי קדם: " {{צפ|תוכן=הנמלה הזו, שלשה בתים יש לה, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף
לפעמים האדם כל כך עצל, ואינו מוכן אפילו לצאת וללכת אל הנמלה. אזי הקב"ה עושה איתו חסד ושולח את הנמלים ישר אליו הביתה!... {{קטן|קטן= (מתוך [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2047604&whichpage=1#R_4 ישיבת הגולשים] )|}} .
<div class="advanced">
==פסוקים דומים==
גם הפסוק הקודם לפסוקנו דיבר על לימוד מעולם החי
הרעיון שיש לחסוך לעתיד נמצא גם בפסוקים נוספים: '''
שורה 38:
1. תשובה אפשרית היא, שהנמלה היא אחד היצורים המצליחים ביותר בטבע. היא מצליחה לשרוד ולהתרבות כמעט בכל איזור על-פני כדור הארץ. לפי כמה הערכות, המסה הכוללת של הנמלים החיות על פני כדור הארץ גדולה יותר מזו של בני האדם וכל החיות המבוייתות יחד {{קטן|קטן= ( [[w:ביומסה|ויקיפדיה - ביומסה]] )|}} . באיזורים מסויימים, המסה הכוללת של הנמלים מהווה מעל 10% מהביומסה הכוללת של כל החיות היבשתיות {{קטן|קטן= ( [http://www.madsci.org/posts/archives/2001-05/989366143.En.r.html http://www.madsci.org/posts/archives/2001-05/989366143.En.r.html] )|}} . '''
2. וייתכן שהפסוק פונה לעצל שכבר החליט שהוא רוצה להיות חרוץ, אך קשה לו לשנות את ההרגלים. לאדם כזה מציע החכם, שיתבונן בנמלה כדי שיושפע ממנה, שהרי האדם מושפע מהיצורים שהוא נמצא בקרבתם [[משלי יג כ]]: " {{
===לא לעצל בלבד===
שורה 54:
פסוק ח: {{צ|תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה}} - חיסכון ללא תיכנון: " {{צפ|תוכן=הנמלה הזו... אינה חיה אלא ששה חדשים... וכל מאכלה אינה אלא חטה ומחצה. והיא הולכת ומכנסת בקיץ, כל מה שמוצאה חטין ושעורין ועדשים... שאמרה: שמא יגזור עלי הקב"ה חיים, ויהיה לי מוכן לאכול}} " {{קטן|קטן= (דברים רבה ה ב)|}} .
כמו כן, יש שלמדו מפסוקנו על החשיבות של עצמאות כלכלית - לשאוף לעבוד כעצמאי ולא להסתפק בעבודה כשכיר עבור מישהו אחר: "
::*אולם, כל הפירושים הללו אינם מתאימים לדעה המקובלת בימינו, לפיה הנמלים חיות במושבה שיתופית, שבה הפועלות אוספות אוכל עבור המושבה כולה.
שורה 60:
הפסוק שלנו נותן עצה מעשית לתיקון המידות - ללכת וללמוד מן הנמלים. אך יש מחכמי ישראל שהרחיבו את הרעיון וטענו, שה' מלכתחילה ברא את הנמלים כדי שנוכל לבוא וללמוד מהן: " {{צפ|תוכן=הקדוש-ברוך-הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת, כדי להחכים העצל, דכתיב: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". לכן יתבייש בראותו הנמלה זריזה וזהירה בענייניה, ילמד ממנה לאחוז בה כמוה במידת הזריזות, לצאת נפשו מתחת העצלות מידי שחת}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/16-2.htm אורחות צדיקים טז - שער העצלות] )|}} , " {{צפ|תוכן=כל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם, וכל כוח ומידה שימצא האדם במין ומין מבעלי-החיים, ידענו שכן נמצא גם בנפשו. והרבה מידות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם לצורך חיותם, וה' הטביע בם מידה זו שילמד האדם ממנה לעשות כן, כמו שאמרו חז"ל: "אלמלא לא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול וכו'". והנמלה, נטע ה' בה מידת הזריזות לאסוף ולכנוס, שממנה ילמד האדם לשקוד...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''
על-פי הפשט, הקטע מלמד שיש לעבוד כדי להשיג מטרות חמריות - {{צ|תכין בקיץ '''לחמה'''
הקטע שלנו מלמד חריצות בדרך '''החכמה''' - הלימוד מאחרים; בפרק כד ישנו קטע המלמד חריצות בדרך '''המוסר''' - הלימוד מטעויות ( [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|פירוט]] ).
| |||