ביאור:משלי ד יב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל =
אחד הקטעים שבהם החכם נותן לבנו הנחיות כלליות לחיים נמצא במשלי ד יא-יג: '''
 
{{צמ|בדרך חכמה הרתיך, הדרכתיך במעגלי ישר|משלי ד יא}}. '''
פסוק יא   {{צ|בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר.}} '''
 
{{צמ|בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל|משלי ד יב}}
פסוק יב   {{צ|בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.}} '''
 
מה משמעות המשל בפסוק יב - {{צ|בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל}}? מה משמעות ההליכה ומה משמעות הריצה? '''
פסוק יג   {{צ|הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל תֶּרֶף! נִצְּרֶהָ, כִּי הִיא חַיֶּיךָ.}} '''
 
''' ''' '''
 
מה משמעות המשל בפסוק יב - {{צ|בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל}}? מה משמעות ההליכה ומה משמעות הריצה? '''
 
כמה פירושים: '''
 
1. הפסוק מדבר על התקדמות בחיים החומריים; החכם מבטיח לבנו, שאם ילך '''בדרך החכמה''' שלימד אותו (שנזכרה בפסוק יא), יצליח במעשיו: '''
שורה 20 ⟵ 14:
::*'''בלכתך לא יצר צעדך''' = תוכל להתקדם בחיים בצעדים גדולים;
::*'''ואם תרוץ''' - תתקדם במהירות, '''לא תכשל''' במעשיך {{קטן|קטן= (ע"פ מצודת דוד)|}} . '''
::
 
'''דרך''' היא אוסף של '''צעדים''' (ראו [[ביאור:דרך = סדרת צעדים המובילים למטרה או מנהג קבוע|דרך - צעד]] ). ובנמשל, '''דרך''' היא תוכנית כללית לביצוע משימה מסויימת, המורכבת מסדרה של '''צעדים''' קטנים. כמו שידוע לכל מהנדס ולכל מתכנת מחשבים, כל דקה שמשקיעים בתכנון המוקדם יכולה לחסוך שעות רבות בביצוע. אם התכנון המוקדם הוא חכם ו"רואה את הנולד" - {{צ|בדרך חכמה הוריתיך}}, אז ניתן לבצע כל צעד וצעד בקלות - {{צ|בלכתך לא יצר צעדך}}, ניתן להתקדם בביצוע במהירות וללא תקלות - {{צ|ואם תרוץ לא תכשל}}. '''
שורה 26 ⟵ 19:
'''
 
2. ייתכן שהפסוק מדבר על התקדמות רוחנית - בדרך התורה: " {{צפ|תוכן=לפעמים הולך האדם בדרך}} {{צפ|תוכן=התורה '''בהליכה''' פשוטה, שיקיים המצוות כפי הדין והחיוב, וזה '''בלכתך''' ; ואז צריך '''שלא יצרו צעדיו''' , רוצה לומר, שלא יתעצל במצוות, ויעשם כמצוותם, וילך בדרך הרגיל. ולפעמים הולך האדם בדרך התורה '''במרוצה''' , דהיינו שעושה במידת חסידות ורץ בהתלהבות גדול להוסיף סייגים וגדרים וקדושה ופרישות, ואז צריך להיזהר ממכשול, כמו ארבעה שנכנסו לפרדס שאחד קיצץ בנטיעות, ועל זה אמר '''ואם תרוץ לא תכשל'''}} " {{קטן|קטן= (ע"פ מלבי"ם)|}} .
 
לפי זה, העצה של החכם בקטע זה נמצאת בפסוק הבא - פסוק יג: {{צצמ|החזק במוסר, אל תרף! נצרה, כי היא חייך!|משלי ד יג}}, כלומר, כדי שתוכל '''ללכת''' בדרך התורה בלי להתעצל ולהתרשל בקיום מצוות, וכדי שתוכל '''לרוץ''' בדרך התורה בלי להיכשל ולהישבר, אתה צריך להחזיק תמיד '''במוסר''' ( [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|= ביקורת]] ); אתה צריך לוודא שתמיד יהיה מישהו מבחוץ שבודק את דרכיך ומסוגל להזהיר ולמתוח עליך ביקורת בעת הצורך, או לפחות לקרוא בספרי מוסר שיזכירו לך למתוח ביקורת על עצמך. ספרי מוסר הם ספרים שמטרתם לעורר את האדם ולהזכיר לו את חובותיו העיקריות בחיים, וכך עוזרים לו ש" '''בלכתך לא יצר צעדך''' " - לא תתרשל בקיום חובותיך, " '''ואם תרוץ לא תכשל''' " - אם תרצה לקבל על עצמך משימות חדשות - הדבר לא יכשיל אותך ולא ישכיח ממך את החובות העיקריות. '''
 
'''
 
3. ע"פ מלבי"ם, הפסוק הקודם - פסוק יא - מדבר על החובה לאזן את המידות הנפשיות (כמו פסוקים אחרים שמדברים על דרך האמצע, ע"פ מלבי"ם; ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] ): " {{צפ|תוכן='''הדרך''' הוא... הישר, '''והמעגל''' הוא... הסיבובי. והאדם צריך ללכת בדרך האמצעי שהוא הדרך הישר הקבוע, והוא דרך החכמה, כמו דרך הרחמים, דרך הבושת, דרך הענוה, וכדומה; ועל זה אמר '''בדרך חכמה הוריתיך''' . אמנם, לפעמים צריך להטות מדרך הישר וללכת במעגל, שהוא הדרך הסיבובי, אם אין מגיע אל מחוז החפץ בדרך הישר (כגון, אם יש עיכוב בדרך הישר, הר ורכסים וכדומה), כמו מי שנוטה בטבעו אל הכילות [קמצנות], אי אפשר שיילך בדרך האמצעי שהוא דרך הנדיבות, [אלא] רק צריך להטות אל קצה האחר שהוא מידת הפזרנות, שהוא המעגל, שעל-ידו יתרגל לבוא אל הדרך הישר האמצעי שהוא מידת הנדיבות. ובזה צריך לידע איך יגיע על-ידי המעגל ויסבב בו אל דרך הישר, ועל-זה אמר '''הדרכתיך במעגלי יושר''' - היינו, שיידע יושר המעגל, בל יטה אל צד האחר...}} ".
 
לפי זה, יש לפרש שגם הפסוק שלנו - פסוק יב - מדבר על התקדמות בחיים הנפשיים; החכם מבטיח לבנו, שאם ילך '''בדרך החכמה''' יהיה תמיד באמצע הדרך - אף פעם לא יהיה קיצוני מדי, ולכן: '''
 
::*'''בלכתך לא יצר צעדך''' - כי מי שהולך בצד הדרך, ליד השוליים, צריך לפעמים ללכת בצעדים קטנים וצרים כדי שלא ייתקל בשוליים; אבל מי שהולך באמצע הדרך, רחוק מהשוליים, יכול ללכת בצעדים רחבים. '''
::
::*'''ואם תרוץ לא תכשל''' - כי מי שנמצא בשוליים, ומנסה לרוץ, עלול להיתקל באבנים ומכשולים שנמצאים בשוליים וליפול; אבל מי שנמצא באמצע הדרך, יכול לרוץ בלי לחשוש מכישלון. '''
::
 
והנמשל: מי שאיזן את מידותיו יכול בדרך-כלל לפעול במהירות, בלי לחשוב על כל צעד וצעד, כי המידות המאוזנות שלו מבטיחות לו שלא יעשה טעויות גסות.
 
גם הקטע הבא (פסוקים 14-19) מדבר, לפי חלק מהפירושים, על איזון ועל התקדמות הדרגתית ( [[ביאור:באורחלחץ רשעיםחברתי, אלהרע תבואבמיעוטו, ואל תאשר בדרךרגשות רעיםרעילים|פירוט]] ). 
 
'''