ביאור:חלק = לא מחוספס: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 11:
לפי זה, '''דיבור חלק''' הוא דיבור שמחליק את הפגמים - דיבור שאין בו ביקורת, דיבור שנעים לשמוע:
 
::* {{צמ|אשר אמרו לראים 'לא תראו!', ולחזים 'לא תחזו לנו נכחות!', 'דברו לנו '''חלקות''' , חזו מהתלות!'|ישעיהו ל י}}- בני ישראל דרשו מהנביאים שלא ינבאו להם נבואות זעם ותוכחה, אלא רק דברים חלקים ונעימים לאוזן, ללא ביקורת וללא איומים.
::*תהלים נה כב: {{צ|'''חָלְקוּ''' מַחֲמָאֹת פיו, וקרב לִבּוֹ; רַכּוּ דבריו מִשֶּמֶן, והמה פתחות}} - דבריו '''חלקים''' יותר מ '''חמאה''' , ו '''רכים''' יותר מ '''שמן''' , כלומר אין בהם כל איום או אזהרה; אך '''בליבו''' הוא מתכוון לצאת '''לקרב''' ולהילחם בי (אגב, [[ביאור:מחמאה - מילה שנוצרה בטעות|המילה "מחמאות" בלשון ימינו נובעת מפירוש שגוי לפסוק זה, כאילו פיו של האויב "מחלק מחמאות"]] ).
::* {{צמ|כי נפת תטפנה שפתי זרה, '''וחלק''' משמן חכה ; ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות|משלי ה ג}}- דבריה של האישה הזרה '''חלקים''' יותר '''משמן''' , כלומר - נעימים לאוזן, מטשטשים ו"מחליקים" את הפגם והאיסור שבמעשה הניאוף; אך התוצאה של הקשר עם אישה זרה היא '''חדה כחרב פיות''' (ההיפך מ"חלק משמן"), כלומר - מרובת פגמים וסכנות ( [[ביאור:נופת תטופנה שפתי זרה, וחלק משמן חיכה|פירוט]] ).
::*משלי ז ה-כא : {{צ|לשמרך מאשה זרה, מנכריה אמריה '''החליקה''' ... הטתו ברב לקחה, '''בחלק''' שפתיה תדיחנו}} - דבריה הנעימים של האישה הזרה מחליקים ומעלימים את כל הפגמים והבעיות שיש בחטא הניאוף, ומציגים אותו כמעשה של מצוה ממש (ראו [[ביאור:פיתויי האישה הסוררת|פיתויי האישה הסוררת]] ).
::*משלי כח כג : {{צ|מוכיח אדם אחרי, חן ימצא '''ממחליק לשון'''}} - מי '''שמוכיח אדם''' על חטאיו לה', '''אחרי''' זמן רב '''ימצא חן''' בעיניו יותר ממי '''שמחליק לשון''' ומתעלם מהחטאים שלו, למרות שדבריו של המחליק לשון נעימים יותר לאוזן ( [[ביאור:מוכיח אדם - "אחרי!"|פירוט]] ).
 
אך לתואר '''חלק''' ישנה משמעות מושאלת נוספת, כפי שניתן לראות בפסוקים:
שורה 26:
לפי זה, '''דיבור חלק''' הוא דיבור שגורם לשומעים למעוד וליפול - דיבור מטעה או מסית: '''
 
::* [[תהלים ה י]]: " {{צצמ|כי אין בפיהו נכונה, קרבם הוות; קבר פתוח גרונם,}} ''' {{צ|לשונם יחליקון'''|תהלים ה י}} " - הגרון שלהם דומה לקבר, והלשון שלהם דומה למסלול חלק, שמי שעולה עליו - מועד ונופל אל תוך הקבר; כלומר - הדיבורים שלהם הורגים את השומעים.
 
ויש פסוקים שאפשר לפרש לפי כל אחת משתי המשמעויות:
 
::* {{צמ|להצילך מאשה זרה, מנכריה '''אמריה החליקה''' . העוזבת אלוף נעוריה, ואת ברית אלהיה שכחה. כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלותיה|משלי ב טז}}- דבריה הנעימים של הנכריה גורמים לאדם ליפול אל המוות ( [[ביאור:זהירות מסופרות מושחתות|פירוט]] ).
::*משלי כט ה: {{צ|גבר '''מחליק''' על רעהו, רשת פורש על פעמיו}} - אדם המדבר דברים נעימים מדי, עלול לגרום לזולת להיכשל וליפול ( [[ביאור:גבר מחליק על רעהו, רשת פורש על פעמיו|פירוט]] )
 
<div class="future">
 
  '''
 
==פסוקים נוספים==
 
::* {{צמ|מן ההר '''החלק''' העולה '''שעיר''' , ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון|יהושע יא יז}}: שעיר הוא שם של מקום, אך ייתכן שיש כאן גם משחק מילים: חלק = ההיפך משעיר ( [[ביאור:ההר החלק העולה שעיר|פירוט]] ) 
::* [[תהלים יב ג]]: " {{צ|שוא ידברו איש את רעהו,}} {{צ|שפת חלקות,}} {{צ|בלב ולב ידברו. יכרת ה’ כל '''שפתי חלקות,''' לשון מדברת גדלות}} "
::* {{צמ|כי '''החליק''' אליו בעיניו, למצא עונו לשנא|תהלים לו ג}}
::* {{צמ|אך '''בחלקות''' תשית למו, הפלתם למשואות|תהלים עג יח}}
::* [[משלי ו כד]]: " {{צ|לשמרך מאשת רע,}} {{צ|מחלקת לשון}} {{צ|נכריה. אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה...}} " (ראו [[ביאור:למה לשמור תורה ומצוות|נר מצוה ותורה אור]] )
::* [[משלי כו כח]]: " {{צ|לשון שקר ישנא דכיו,}} {{צ|ופה חלק}} {{צ|יעשה מדחה}} "
::* [[דניאל יא כא]]: " {{צ|ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות '''בחלקלקות'''}} ... {{צ|ומרשיעי ברית יחניף '''בחלקות''' ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו}} ... {{צ|ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים '''בחלקלקות'''}} "
::* {{צמ|כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם '''חלק''' בתוך בית ישראל|יחזקאל יב כד}}  '''
 
</div>
 
  '''
 
{{מקורות|מקורות=