ביאור:רשע: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 16:
וכמובן שיכול להיות '''רשע''' "משולב", שגם פוגע בזולת וגם עובר על מצוות ה': '''
::* {{צמ|אל ההרים אכל, ואת אשת רעהו טמא. עני ואביון הונה, גזלות גזל, חבל לא ישיב, ואל הגלולים נשא עיניו, תועבה עשה. בנשך נתן, ותרבית לקח... צדקת הצדיק עליו תהיה, '''ורשעת רשע''' עליו תהיה
==בחינה עצמית - האם אני רשע?==
שורה 24:
::*האם אני נוהג להשתמש בכוח פיסי כדי לפתור בעיות? האם אני מאמין שבעזרת הכוח שלי אני יכול להתגבר על כל אדם ועל כל צרה? {{צמ|רגלי חסידו ישמר, ורשעים בחשך ידמו, כי לא בכח יגבר איש|שמואל א ב ט}}- הרשעים (בין אדם לחברו) מנסים לגבור על אחרים באמצעות הכוח, באלימות; או: הרשעים (בין אדם למקום) חושבים שהכוח שלהם יציל אותם מכל צרה ושאין להם צורך בעזרת ה'.
::*האם אני נוהג להטיל מום - פיסי או נפשי - באדם שמנסה למתוח עלי ביקורת? משלי ט ז: {{צ|יסר לץ לקח לו קלון, ומוכיח '''לרשע''' מומו}} ( [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|פירוט]] ).
::*האם אני מרגיש תיעוב ושנאה כלפי אנשים ישרים? {{צמ|תועבת צדיקים איש עול, ותועבת רשע ישר דרך|משלי כט כז}},
::*האם אני מתאכזר לבהמות שלי ופוגע בהן? משלי יב י: {{צ|יודע צדיק נפש בהמתו, ורחמי רשעים אכזרי}} ( [[ביאור:יחס אישי לכל בהמה|פירוט]] ).
::*האם, בכל פעם שאני מצטרף לחבורה, נוצרת אוירה של זלזול ועלבונות? משלי יח ג: {{צ|בבוא רשע בא גם בוז, ועם קלון חרפה}} ( [[ביאור:בבוא רשע - בא גם בוז, ועם קלון - חרפה|פירוט]] )
שורה 40:
::*האם אני מדבר דברי הסתה וקורא לשפוך דם? {{צמ|דברי '''רשעים''' ארב דם, ופי ישרים יצילם|משלי יב ו}}( [[ביאור:מאבק בהסתה|פירוט]] ). '''
::*האם אני אומר דברי גנאי בהבלעה, ב"דרך אגב", כדי שהשומעים יקלטו אותם בתת-מודע בלי ביקורת? {{צמ|עד בליעל יליץ משפט, ופי '''רשעים''' יבלע און|משלי יט כח}}( [[ביאור:חוק או צחוק|פירוט]] ).
::*האם, כאשר אני צריך לשפוט אדם, אני חושב קודם-כל כמה שוחד אוכל לקבל ממנו אם אפסוק לטובתו? משלי יז כג
==איך להתייחס לרשעים?==
שורה 59:
::* {{צמ|נאם פשע '''לרשע''' בקרב לבי, אין פחד אלהים לנגד עיניו|תהלים לו ב}}- פתיחה לפרק שבו המשורר נואם אל יצר הרע שלו;
::* {{צמ|עזבי תורה יהללו '''רשע'''
'''
שורה 66:
==מקורות ופירושים נוספים==
לפי רוב הפירושים, השורש '''רשע''' קרוב לשורש '''רעע''' שממנו המילה '''רע'''
1. לפי פירושנו, האות ש מציינת '''עשיה''' ו '''שפע'''
2. ויש שפירשו, שהאות ש מציינת מעשה רע בין אדם למקום: " {{צפ|תוכן='''רשעים''' הם בין אדם למקום, '''ורעים''' הם בין אדם לבריות}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה על משלי ד יד)|}} .
שורה 77:
פירוש זה מסתמך על דברי חז"ל על הפסוק {{צמ|אוי לרשע רע|ישעיהו ג יא}}: " {{צפ|תוכן=וכי יש רשע רע ורשע שאינו רע?! אלא, רע לשמים ורע לבריות זהו רשע רע, רע לשמים ואינו רע לבריות - רשע שאינו רע}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/yishayahu.html ילקוט שמעוני] )|}} . '''
::*אולם, אילו זו היתה כוונתם של חז"ל, הם היו אומרים בקיצור: "רע לשמים - זהו רשע, רע לבריות - זהו רע". לכן נראה שכוונת חז"ל היא, שיש שתי דרגות של '''רשע'''
3. היה אפשר לפרש להיפך, שהמשמעות העיקרית של רשע היא דווקא פגיעה בזולת. לפי זה, הפסוקים המתארים רשע בין אדם למקום נאמרו בהשאלה: אדם העובר על מצוות ה' למעשה בוגד בברית שה' כרת עם בני ישראל, וכביכול "פוגע" בה', כבדברי נחמיה: '''
שורה 90:
ברוב הפסוקים, ניתן לפרש את המילה '''רשע''' גם על בין אדם לחברו וגם על בין אדם למקום: '''
::* {{צמ|לא תשא שמע שוא, אל תשת ידך עם '''רשע''' להית עד חמס|שמות כג א}}- ע"פ ההלכה, הכוונה לאדם שעבר על איסור כלשהו, בין אם הוא בין אדם למקום (ואז הוא רק " {{צפ|תוכן=רשע}} ") ובין אם הוא בין אדם לחברו (ואז הוא " {{צפ|תוכן=רשע דחמס}} "): " {{צפ|תוכן=איזה הוא רשע? כל מי שעבר עבירה שחייבין עליה מלקות... שהרי התורה קראה למחוייב מלקות רשע, שנאמר " '''והיה אם בן הכות הרשע'''
::* {{צמ|מדבר שקר תרחק, ונקי וצדיק אל תהרג, כי לא אצדיק '''רשע'''|שמות כג ז}}- גם כאן שני הפירושים אפשריים - בין אדם לחברו או בין אדם למקום.
::* {{צמ|ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות, כי מות יומת|במדבר לה לא}}- רוצח במזיד הוא כמובן רשע - הוא גם פוגע בזולת באופן החמור ביותר האפשרי, וגם עובר על מצוות ה'. '''
::* [[דברים כה א]]: " {{צ|כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום, והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע}} . {{צ|והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר}} " - ע"פ הפשט, הפסוקים מדברים על סכסוך שבין אדם לחברו, אך חז"ל פירשו שדין מלקות חל גם על מי שעובר על איסור בין אדם למקום ( [[ביאור:הלכות מכות בבית המשפט|פירוט]] ).
::* {{צמ|ואתה תשמע השמים ועשית '''ושפטת''' את עבדיך, להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו|מלכים א ח לב}}- אפשר לפרש גם על עניינים שבין אדם לחברו וגם על עניינים שבין אדם למקום.
::*מלאכי ג יח: {{צ|ושבתם וראיתם בין צדיק '''לרשע'''
::* {{צמ|בגאות '''רשע''' ידלק עני, יתפשו במזמות זו חשבו
::*משלי יג ו: {{צ|צדקה תצר תם דרך, '''ורשעה''' תסלף חטאת}} - חטא בין אדם לחברו או בין אדם למקום ( [[ביאור:עו"ד צדיק ועו"ד רשע|פירוט]] ).
::*משלי כט ז: {{צ|ידע צדיק דין דלים, '''רשע''' לא יבין דעת}} - הרשע לא טורח לבדוק לעומק את דינם של העניים; או: הרשע לא יודע שה' יעניש את הפוגעים בדלים ( [[ביאור:הצדיק לא מסתפק במה שהעו"ד אומר לו|פירוט]] ).
שורה 103:
::* [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/97573.html מי מגדיר אדם כרשע? {{קטן|קטן= / שאלה: אראל; תשובה: הרב יובל שרלו -> שות מורשת|}} ]
::* [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/62062.html אמירת "ימח שמו" על רשע {{קטן|קטן= / שאלה:
::* [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/94770.html ישיבת שבעה על רשעים בימינו {{קטן|קטן= / שאלה:
::* [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1785728&whichpage=1 מה זה רשע? {{קטן|קטן= / מחברים שונים -> ישיבת הגולשים|}} ]
::* [[ביאור:אנשים שנקראו רשעים|אנשים שנקראו רשעים]] '''
==רשע וטיפוסים אחרים==
התואר רשע מופיע פעמים רבות כניגודו של התואר '''צדיק'''
::* [[ביאור:צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו|הצדיק הוא הנותן לכל אחד את המגיע לו]] ; '''
::*הרשע הוא הלוקח מהזולת את המגיע לו ולוקח לעצמו את שאינו מגיע לו. '''
התואר רשע מופיע גם כניגודו של התואר '''ישר'''
::* [[ביאור:ישר = ללא מכשולים|הישר הוא איש שלום שאינו פוגע בזולת]] ; '''
שורה 144:
::*בספר משלי - ראו [[ביאור:צדיקים ורשעים לאורך זמן|צדיקים ורשעים לאורך זמן]] , [[ביאור:בתי צדיקים - בתי רשעים|בתי צדיקים ובתי רשעים]]
::* {{צמ|קומה ה' הושיעני אלהי כי הכית את כל איבי לחי שני רשעים שברת|תהלים ג ח}}
::*
::* {{צמ|תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו|תהלים לד כב}}
::* {{צמ|בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד|תהלים צב ח}}( [[ביאור:מה הקשר בין "מזמור שיר" לבין "יום השבת"?|פירוט]] )
::* {{צמ|עוונותיו ילכדנו את הרשע
::* {{צמ|לא יועילו אוצרות רשע, וצדקה תציל ממות|משלי י ב}}
::* {{צמ|לא ירעיב ה' נפש צדיק, והות רשעים יהדף|משלי י ג}}
שורה 160:
::* {{צמ|צדיק מצרה נחלץ, ויבא רשע תחתיו|משלי יא ח}}
::* {{צמ|הן צדיק בארץ ישלם, אף כי רשע וחוטא|משלי יא לא}}
::*משלי יב כא
::* {{צמ|אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך|משלי יג ט}}
::* {{צמ|מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא|משלי יג יז}}
שורה 180:
::* {{צמ|ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו|ישעיהו נג ט}}
::* {{צמ|יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח|ישעיהו נה ז}}
::*
::* {{צמ|כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו|ירמיהו ה כו}}
::* {{צמ|צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד|ירמיהו יב א}}
שורה 188:
::* {{צמ|החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם|יחזקאל ז יא}}
::* {{צמ|ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה|יחזקאל ז כא}}
::*
::* {{צמ|ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ
::* {{צמ|ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו|יחזקאל לא יא}}
::* [[יחזקאל לג ח]]: " {{צ|באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש}} .. {{צ|ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה}} , {{צ|חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות
::* {{צמ|חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך|הושע י יג}}
::* [[מיכה ו י]]: " {{צ|עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה}} . {{צ|האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה}} "
שורה 198:
::* {{צמ|אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה נאם ה'|צפניה א ג}}
::* {{צמ|ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העפרת אל פיה|זכריה ה ח}}
::*
::* [[ביאור:תהלים א]] : {{צ|אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים
::* {{צמ|כי אמת יהגה חכי, ותועבת שפתי רשע|משלי ח ז}}
::* {{צמ|בברכת ישרים תרום קרת, '''ובפי רשעים''' תהרס|משלי יא יא}}( [[ביאור:בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס|פירוט]] )
::* {{צמ|לא יכון אדם ברשע, ושרש צדיקים בל ימוט|משלי יב ג}}
::*משלי יב כו
::* {{צמ|צדקה תצר תם דרך, '''ורשעה''' תסלף חטאת|משלי יג ו}}( [[ביאור:צדקה תצר תם דרך, ורשעה תסלף חטאת|פירוט]] ) '''
::* {{צמ|תועבת מלכים עשות רשע
::* {{צמ|רום עינים ורחב לב - נר רשעים חטאת|משלי כא ד}}
::* {{צמ|שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט|משלי כא ז}}
::* {{צמ|משל מקשיב על דבר שקר - כל משרתיו רשעים|משלי כט יב}}
::* [[קהלת ג טז]]: " {{צ|ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע}} . {{צ|אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם}} "
::* [[קהלת ח ח]]: " {{צ|אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע}} {{צ|את בעליו
::* {{צמ|הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא|קהלת ט ב}}
::*
::* {{צמ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו|דניאל יב י}}
::* {{צמ|ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו|נחמיה ט לג}}'''
|