ביאור:רשע: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 16:
וכמובן שיכול להיות '''רשע''' "משולב", שגם פוגע בזולת וגם עובר על מצוות ה': '''
 
::* {{צמ|אל ההרים אכל, ואת אשת רעהו טמא. עני ואביון הונה, גזלות גזל, חבל לא ישיב, ואל הגלולים נשא עיניו, תועבה עשה. בנשך נתן, ותרבית לקח... צדקת הצדיק עליו תהיה, '''ורשעת רשע''' עליו תהיה...|יחזקאל יח כ}}'''
 
==בחינה עצמית - האם אני רשע?==
שורה 24:
::*האם אני נוהג להשתמש בכוח פיסי כדי לפתור בעיות? האם אני מאמין שבעזרת הכוח שלי אני יכול להתגבר על כל אדם ועל כל צרה? {{צמ|רגלי חסידו ישמר, ורשעים בחשך ידמו, כי לא בכח יגבר איש|שמואל א ב ט}}- הרשעים (בין אדם לחברו) מנסים לגבור על אחרים באמצעות הכוח, באלימות; או: הרשעים (בין אדם למקום) חושבים שהכוח שלהם יציל אותם מכל צרה ושאין להם צורך בעזרת ה'.
::*האם אני נוהג להטיל מום - פיסי או נפשי - באדם שמנסה למתוח עלי ביקורת? משלי ט ז: {{צ|יסר לץ לקח לו קלון, ומוכיח '''לרשע''' מומו}} ( [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|פירוט]] ).
::*האם אני מרגיש תיעוב ושנאה כלפי אנשים ישרים? {{צמ|תועבת צדיקים איש עול, ותועבת רשע ישר דרך|משלי כט כז}}, [[תהלים יא ב]]: " {{צצמ|כי הנה הרשעים ידרכון קשת, כוננו חצם על יתר, לירות במו אפל לישרי לב|תהלים יא ב}} ... " ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/emet/thlim11.htm פירוט] ).
::*האם אני מתאכזר לבהמות שלי ופוגע בהן? משלי יב י: {{צ|יודע צדיק נפש בהמתו, ורחמי רשעים אכזרי}} ( [[ביאור:יחס אישי לכל בהמה|פירוט]] ).
::*האם, בכל פעם שאני מצטרף לחבורה, נוצרת אוירה של זלזול ועלבונות? משלי יח ג: {{צ|בבוא רשע בא גם בוז, ועם קלון חרפה}} ( [[ביאור:בבוא רשע - בא גם בוז, ועם קלון - חרפה|פירוט]] )
שורה 40:
::*האם אני מדבר דברי הסתה וקורא לשפוך דם? {{צמ|דברי '''רשעים''' ארב דם, ופי ישרים יצילם|משלי יב ו}}( [[ביאור:מאבק בהסתה|פירוט]] ). '''
::*האם אני אומר דברי גנאי בהבלעה, ב"דרך אגב", כדי שהשומעים יקלטו אותם בתת-מודע בלי ביקורת? {{צמ|עד בליעל יליץ משפט, ופי '''רשעים''' יבלע און|משלי יט כח}}( [[ביאור:חוק או צחוק|פירוט]] ).
::*האם, כאשר אני צריך לשפוט אדם, אני חושב קודם-כל כמה שוחד אוכל לקבל ממנו אם אפסוק לטובתו? משלי יז כג : {{צ|שחד מחיק רשע יקח, להטות ארחות משפט}} ( [[ביאור:הרשע לוקח שוחד גם בלי שנותנים לו|פירוט]] ). '''
 
==איך להתייחס לרשעים?==
שורה 59:
 
::* {{צמ|נאם פשע '''לרשע''' בקרב לבי, אין פחד אלהים לנגד עיניו|תהלים לו ב}}- פתיחה לפרק שבו המשורר נואם אל יצר הרע שלו;
::* {{צמ|עזבי תורה יהללו '''רשע''' , ושמרי תורה יתגרו בם|משלי כח ד}}- הוגי דעות שעזבו והתרחקו מהתורה נוטים לשבח ולהלל את יצר הרע, ותומכים במתן פורקן ליצרים ( [[ביאור:עוזבי תורה יהללו רשע, ושומרי תורה יתגרו בם|פירוט]] ). '''
 
'''
שורה 66:
 
==מקורות ופירושים נוספים==
לפי רוב הפירושים, השורש '''רשע''' קרוב לשורש '''רעע''' שממנו המילה '''רע''' , והאות ש באה להוסיף גוון למשמעות {{קטן|קטן= (ראו גם [[ביאור:רע - רשע|רע-רשע]] )|}} :
 
1. לפי פירושנו, האות ש מציינת '''עשיה''' ו '''שפע''' , כלומר עשיית מעשים רעים רבים במזיד. בדומה לכך פירש מלבי"ם: " {{צפ|תוכן=מילת '''רע''' נופל גם על מחשבת המינות והאפיקורסות, ולא כן מילת '''רשע''' ורשעה שלא בא [אלא] רק על המעשים; ולא נמצא שיאמר חושב רשע כמו שיאמר חושב רע. ויצויר '''רשע''' שאינו '''רע''' , רוצה לומר, שאינו מין; וכן יש '''רע''' שאינו '''רשע''' במעשיו}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם על משלי ד יד)|}} , " {{צפ|תוכן='''הרשע''' יהיה בין בין-אדם-לחברו בין בין-אדם-למקום, ומציין העושה על-ידי... רעתו, לא כנרדף מן התאוה לבד}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם על תהלים א א, ביאור המילות)|}} .
 
2. ויש שפירשו, שהאות ש מציינת מעשה רע בין אדם למקום: " {{צפ|תוכן='''רשעים''' הם בין אדם למקום, '''ורעים''' הם בין אדם לבריות}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה על משלי ד יד)|}} .
שורה 77:
פירוש זה מסתמך על דברי חז"ל על הפסוק {{צמ|אוי לרשע רע|ישעיהו ג יא}}: " {{צפ|תוכן=וכי יש רשע רע ורשע שאינו רע?! אלא, רע לשמים ורע לבריות זהו רשע רע, רע לשמים ואינו רע לבריות - רשע שאינו רע}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/yishayahu.html ילקוט שמעוני] )|}} . '''
 
::*אולם, אילו זו היתה כוונתם של חז"ל, הם היו אומרים בקיצור: "רע לשמים - זהו רשע, רע לבריות - זהו רע". לכן נראה שכוונת חז"ל היא, שיש שתי דרגות של '''רשע''' : יש רשע שעובר רק על מצוות בין אדם למקום, ויש רשע שעובר גם על מצוות בין אדם לחברו, והוא הרשע הגרוע יותר, ולכן הוא נקרא "רשע רע" - הרע יותר מבין שני סוגי הרשעים.
 
3. היה אפשר לפרש להיפך, שהמשמעות העיקרית של רשע היא דווקא פגיעה בזולת. לפי זה, הפסוקים המתארים רשע בין אדם למקום נאמרו בהשאלה: אדם העובר על מצוות ה' למעשה בוגד בברית שה' כרת עם בני ישראל, וכביכול "פוגע" בה', כבדברי נחמיה: '''
שורה 90:
ברוב הפסוקים, ניתן לפרש את המילה '''רשע''' גם על בין אדם לחברו וגם על בין אדם למקום: '''
 
::* {{צמ|לא תשא שמע שוא, אל תשת ידך עם '''רשע''' להית עד חמס|שמות כג א}}- ע"פ ההלכה, הכוונה לאדם שעבר על איסור כלשהו, בין אם הוא בין אדם למקום (ואז הוא רק " {{צפ|תוכן=רשע}} ") ובין אם הוא בין אדם לחברו (ואז הוא " {{צפ|תוכן=רשע דחמס}} "):  " {{צפ|תוכן=איזה הוא רשע? כל מי שעבר עבירה שחייבין עליה מלקות... שהרי התורה קראה למחוייב מלקות רשע, שנאמר " '''והיה אם בן הכות הרשע''' " (דברים כה ב). ואין צריך לומר למחוייב מיתת בית דין שהוא פסול, שנאמר " '''אשר הוא רשע למות''' " (במדבר לה כא)... ועוד יש שם רשעים שהן פסולין לעדות, אף על פי שהן בני תשלומין, ואינן בני מלקיות. הואיל ולוקחין ממון שאינו שלהם בחמס - פסולין, שנאמר " '''כי יקום עד חמס''' " (דברים יט טז), כגון הגנבים והגזלנים, אף על פי שהחזיר, הרי הוא פסול לעדות... וכן עד זומם, אף על פי שהוזם בעדות ממון, ושילם - הרי זה פסול מן התורה לכל עדות.. וכן המלווה בריבית אחד הלווה ואחד המלווה, שניהם פסולין לעדות...}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.mechon-mamre.org/i/e210.htm רמב"ם, הלכות עדות י] )|}} . '''
::* {{צמ|מדבר שקר תרחק, ונקי וצדיק אל תהרג, כי לא אצדיק '''רשע'''|שמות כג ז}}- גם כאן שני הפירושים אפשריים - בין אדם לחברו או בין אדם למקום.
::* {{צמ|ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות, כי מות יומת|במדבר לה לא}}- רוצח במזיד הוא כמובן רשע - הוא גם פוגע בזולת באופן החמור ביותר האפשרי, וגם עובר על מצוות ה'. '''
::* [[דברים כה א]]: " {{צ|כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום, והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע}} . {{צ|והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר}} " - ע"פ הפשט, הפסוקים מדברים על סכסוך שבין אדם לחברו, אך חז"ל פירשו שדין מלקות חל גם על מי שעובר על איסור בין אדם למקום ( [[ביאור:הלכות מכות בבית המשפט|פירוט]] ).
::* {{צמ|ואתה תשמע השמים ועשית '''ושפטת''' את עבדיך, להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו|מלכים א ח לב}}- אפשר לפרש גם על עניינים שבין אדם לחברו וגם על עניינים שבין אדם למקום.
::*מלאכי ג יח: {{צ|ושבתם וראיתם בין צדיק '''לרשע''' , בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו}} - ייתכן שיש כאן הקבלה: '''הרשע''' הוא אדם שאינו עובד את אלהים; וייתכן שיש כאן שני עניינים שונים: '''רשע''' בין אדם לחברו, '''לא עובד אלהים''' בין אדם למקום.
::* {{צמ|בגאות '''רשע''' ידלק עני, יתפשו במזמות זו חשבו...|תהלים י ב}}, {{צמ|זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו ... חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך|תהלים לז יב}}- [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/emet/thlim10.htm הרשע אורב לעניים ולצדיקים ופוגע בהם באכזריות] , אך [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/emet/thlim10b.htm מצדיק את אכזריותו בטענות של כפירה] . '''
::*משלי יג ו: {{צ|צדקה תצר תם דרך, '''ורשעה''' תסלף חטאת}} - חטא בין אדם לחברו או בין אדם למקום ( [[ביאור:עו"ד צדיק ועו"ד רשע|פירוט]] ).
::*משלי כט ז: {{צ|ידע צדיק דין דלים, '''רשע''' לא יבין דעת}} - הרשע לא טורח לבדוק לעומק את דינם של העניים; או: הרשע לא יודע שה' יעניש את הפוגעים בדלים ( [[ביאור:הצדיק לא מסתפק במה שהעו"ד אומר לו|פירוט]] ).
שורה 103:
 
::* [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/97573.html מי מגדיר אדם כרשע? {{קטן|קטן= / שאלה: אראל; תשובה: הרב יובל שרלו -> שות מורשת|}} ]
::* [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/62062.html אמירת "ימח שמו" על רשע {{קטן|קטן= / שאלה: ?; תשובה: הרב יובל שרלו -> שות מורשת|}} ]
::* [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/94770.html ישיבת שבעה על רשעים בימינו {{קטן|קטן= / שאלה: ?; תשובה: הרב יובל שרלו -> שות מורשת|}} ]   [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/94851.html המשך]
::* [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1785728&whichpage=1 מה זה רשע? {{קטן|קטן= / מחברים שונים -> ישיבת הגולשים|}} ]
::* [[ביאור:אנשים שנקראו רשעים|אנשים שנקראו רשעים]] '''
 
==רשע וטיפוסים אחרים==
התואר רשע מופיע פעמים רבות כניגודו של התואר '''צדיק''' : '''
 
::* [[ביאור:צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו|הצדיק הוא הנותן לכל אחד את המגיע לו]] ; '''
::*הרשע הוא הלוקח מהזולת את המגיע לו ולוקח לעצמו את שאינו מגיע לו. '''
 
התואר רשע מופיע גם כניגודו של התואר '''ישר''' : '''
 
::* [[ביאור:ישר = ללא מכשולים|הישר הוא איש שלום שאינו פוגע בזולת]] ; '''
שורה 144:
::*בספר משלי - ראו [[ביאור:צדיקים ורשעים לאורך זמן|צדיקים ורשעים לאורך זמן]] , [[ביאור:בתי צדיקים - בתי רשעים|בתי צדיקים ובתי רשעים]]
::* {{צמ|קומה ה' הושיעני אלהי כי הכית את כל איבי לחי שני רשעים שברת|תהלים ג ח}}
::* [[תהלים ט ו]]: " {{צצמ|גערת גוים אבדת '''רשע''' שמם מחית לעולם ועד}} ...  {{צ|נודע ה' משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה. ישובו '''רשעים''' לשאולה כל גוים שכחי אלהים|תהלים ט ו}} "
::* {{צמ|תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו|תהלים לד כב}}
::* {{צמ|בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד|תהלים צב ח}}( [[ביאור:מה הקשר בין "מזמור שיר" לבין "יום השבת"?|פירוט]] )
::* {{צמ|עוונותיו ילכדנו את הרשע , ובחבלי חטאתו יתמך|משלי ה כב}}
::* {{צמ|לא יועילו אוצרות רשע, וצדקה תציל ממות|משלי י ב}}
::* {{צמ|לא ירעיב ה' נפש צדיק, והות רשעים יהדף|משלי י ג}}
שורה 160:
::* {{צמ|צדיק מצרה נחלץ, ויבא רשע תחתיו|משלי יא ח}}
::* {{צמ|הן צדיק בארץ ישלם, אף כי רשע וחוטא|משלי יא לא}}
::*משלי יב כא : {{צ|לא יאנה לצדיק כל און, ורשעים מלאו רע}} ( [[ביאור:שכר מצוה - הצלה מעבירה|פירוט]] )
::* {{צמ|אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך|משלי יג ט}}
::* {{צמ|מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא|משלי יג יז}}
שורה 180:
::* {{צמ|ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו|ישעיהו נג ט}}
::* {{צמ|יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח|ישעיהו נה ז}}
::* [[ישעיהו נח ד]]: " {{צצמ|הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף '''רשע''' לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם}} ... {{צ|הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות '''רשע''' התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו|ישעיהו נח ד}} "
::* {{צמ|כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו|ירמיהו ה כו}}
::* {{צמ|צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד|ירמיהו יב א}}
שורה 188:
::* {{צמ|החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם|יחזקאל ז יא}}
::* {{צמ|ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה|יחזקאל ז כא}}
::* [[יחזקאל כא ח]]: " {{צצמ|ואמרת לאדמת ישראל כה אמר ה' הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע|יחזקאל כא ח}} ..."
::* {{צמ|ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ...|יחזקאל כא ל}}
::* {{צמ|ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו|יחזקאל לא יא}}
::* [[יחזקאל לג ח]]: " {{צ|באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש}} .. {{צ|ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה}} ,  {{צ|חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות...}} "
::* {{צמ|חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך|הושע י יג}}
::* [[מיכה ו י]]: " {{צ|עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה}} .  {{צ|האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה}} "
שורה 198:
::* {{צמ|אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה נאם ה'|צפניה א ג}}
::* {{צמ|ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העפרת אל פיה|זכריה ה ח}}
::* [[מלאכי ג טו]]: " {{צצמ|ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי '''רשעה''' גם בחנו אלהים וימלטו}} ...  {{צ|ושבתם וראיתם בין צדיק '''לרשע''' בין עבד אלהים לאשר לא עבדו...|מלאכי ג טו}} "
::* [[ביאור:תהלים א]] : {{צ|אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ... לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח...}} - הרשע הוא בעל-עצות, אידיאולוג ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/emet/thlim1b.htm ע"פ פרופ' יהודה אייזנברג] ); שיטתו של הרשע תאבד מן העולם ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/emet/thlim1.htm ע"פ פרופ' יהושע רוזנברג] )
::* {{צמ|כי אמת יהגה חכי, ותועבת שפתי רשע|משלי ח ז}}
::* {{צמ|בברכת ישרים תרום קרת, '''ובפי רשעים''' תהרס|משלי יא יא}}( [[ביאור:בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס|פירוט]] )
::* {{צמ|לא יכון אדם ברשע, ושרש צדיקים בל ימוט|משלי יב ג}}
::*משלי יב כו : {{צ|יתר מרעהו צדיק, ודרך רשעים תתעם}} ( [[ביאור:יתר מרעהו צדיק, ודרך רשעים תתעם|פירוט]] )
::* {{צמ|צדקה תצר תם דרך, '''ורשעה''' תסלף חטאת|משלי יג ו}}( [[ביאור:צדקה תצר תם דרך, ורשעה תסלף חטאת|פירוט]] ) '''
::* {{צמ|תועבת מלכים עשות רשע , כי בצדקה יכון כסא|משלי טז יב}}
::* {{צמ|רום עינים ורחב לב - נר רשעים חטאת|משלי כא ד}}
::* {{צמ|שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט|משלי כא ז}}
::* {{צמ|משל מקשיב על דבר שקר - כל משרתיו רשעים|משלי כט יב}}
::* [[קהלת ג טז]]: " {{צ|ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע}} . {{צ|אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם}} "
::* [[קהלת ח ח]]: " {{צ|אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע}} {{צ|את בעליו}} ...  ובכן ר}} {{צ|ובכן ראיתיאיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל}} {{צ|הבל...  וטוב}} {{צ|וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים}} .  {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל}} "
::* {{צמ|הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא|קהלת ט ב}}
::* [[דניאל ט ה]]: " {{צצמ|חטאנו ועוינו '''והרשענו''' ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך}} ...  {{צ|ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו '''רשענו'''|דניאל ט ה}} "
::* {{צמ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו|דניאל יב י}}
::* {{צמ|ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו|נחמיה ט לג}}'''