ביאור:הנאה מאיסור: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 7:
בתנ"ך ניתן למצוא כמה סיבות שלא לעשות זאת: 
 
א. בעניין עבודה זרה, נאמר {{צמ|פסילי אלהיהם תשרפון באש, '''לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך''' , פן תוקש בו; כי תועבת ה' אלהיך הוא. '''ולא תביא תועבה אל ביתך''' , והיית חרם כמהו; שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו, כי חרם הוא|דברים ז כה}}:
 
אסור ליהנות מהכסף והזהב שמקשטים את פסיליהם של עובדי האלילים, והסיבה לכך היא רוחנית - {{צ|כי תועבת ה' אלהיך הוא}}: האלילות היא מתועבת בעיני ה'; כשהאדם נהנה ממנה, הוא למעשה יוצר קשר נפשי בינו לבינה, וכך גם הוא עצמו נעשה מתועב - {{צ|והיית חרם כמוהו}}.
שורה 13:
ב. בעניין גניבה, נאמר {{צמ|חולק עם גנב, שונא נפשו: אלה ישמע, ולא יגיד|משלי כט כד}}. ה"אלה" שנזכרת כאן היא אותה "אלה" שנזכרת ב- {{צמ|ונפש כי תחטא '''ושמעה קול אלה''' והוא עד או ראה או ידע - '''אם לוא יגיד''' ונשא עונו|ויקרא ה א}}: זוהי שבועה שמשביע בעל הרכוש הגנוב, שמחייבת את כל מי שיודע היכן נמצא הרכוש - שיבוא להעיד.
 
מי שמתחלק עם הגנב - גורם נזק לנפשו, והסיבה לכך היא מעשית - השותפות עם הגנב גורמת לו לקוות שהגנב יצליח ולא ייתפס, ולכן, גם אם '''ישמע''' '''את קול האלה''' מפי ק רבנותיו של הגנב - הוא '''לא יבוא להעיד''' , {{צ|ונשא עוונו}}.
 
(מפסוק זה למד הרמב"ם, ב [http://www.mechon-mamre.org/i/b205.htm הלכות גניבה ה א] , שאסור לקנות רכוש גנוב; ראו גם [[ביאור:חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגיד|פירושים אחרים לפסוק זה]] ). '''
שורה 26:
מצד שני, כמה פסוקים בתנ"ך מראים, שלפעמים אדם צדיק נהנה מרכוש שהושג בדרך רעה:
 
::*משלי יג כב : {{צ|טוב ינחיל בני בנים, '''וצפון לצדיק חיל חוטא'''}} ( [[ביאור:מס עיזבון על עבריינים|פירוט]] ) '''
::* {{צמ|מרבה הונו בנשך ובתרבית - '''לחונן דלים יקבצנו'''|משלי כח ח}}
::* [[איוב כז יז]]: " {{צצמ|יכין וצדיק ילבש}} {{צ|, וכסף נקי יחלק|איוב כז יז}} " = הרשע מכין רכוש רב, ובסופו של דבר הצדיק נהנה ממנו. '''
::* {{צמ|כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה, '''ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלהים''' ; גם זה הבל ורעות רוח|קהלת ב כו}}
::* {{צמ|ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי, '''ותשם אסתר את מרדכי על בית המן'''|אסתר ח ב}}