ביאור:הנאה מאיסור: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 7:
בתנ"ך ניתן למצוא כמה סיבות שלא לעשות זאת:
א. בעניין עבודה זרה, נאמר {{צמ|פסילי אלהיהם תשרפון באש, '''לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך'''
אסור ליהנות מהכסף והזהב שמקשטים את פסיליהם של עובדי האלילים, והסיבה לכך היא רוחנית - {{צ|כי תועבת ה' אלהיך הוא}}: האלילות היא מתועבת בעיני ה'; כשהאדם נהנה ממנה, הוא למעשה יוצר קשר נפשי בינו לבינה, וכך גם הוא עצמו נעשה מתועב - {{צ|והיית חרם כמוהו}}.
שורה 13:
ב. בעניין גניבה, נאמר {{צמ|חולק עם גנב, שונא נפשו: אלה ישמע, ולא יגיד|משלי כט כד}}. ה"אלה" שנזכרת כאן היא אותה "אלה" שנזכרת ב- {{צמ|ונפש כי תחטא '''ושמעה קול אלה''' והוא עד או ראה או ידע - '''אם לוא יגיד''' ונשא עונו|ויקרא ה א}}: זוהי שבועה שמשביע בעל הרכוש הגנוב, שמחייבת את כל מי שיודע היכן נמצא הרכוש - שיבוא להעיד.
מי שמתחלק עם הגנב - גורם נזק לנפשו, והסיבה לכך היא מעשית - השותפות עם הגנב גורמת לו לקוות שהגנב יצליח ולא ייתפס, ולכן, גם אם '''ישמע''' '''את קול האלה''' מפי ק רבנותיו של הגנב - הוא '''לא יבוא להעיד'''
(מפסוק זה למד הרמב"ם, ב [http://www.mechon-mamre.org/i/b205.htm הלכות גניבה ה א] , שאסור לקנות רכוש גנוב; ראו גם [[ביאור:חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגיד|פירושים אחרים לפסוק זה]] ). '''
שורה 26:
מצד שני, כמה פסוקים בתנ"ך מראים, שלפעמים אדם צדיק נהנה מרכוש שהושג בדרך רעה:
::*משלי יג כב
::* {{צמ|מרבה הונו בנשך ובתרבית - '''לחונן דלים יקבצנו'''|משלי כח ח}}
::*
::* {{צמ|כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה, '''ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלהים'''
::* {{צמ|ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי, '''ותשם אסתר את מרדכי על בית המן'''|אסתר ח ב}}
|