ביאור:שיר השירים א: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עימוד |
||
שורה 5:
'''חמש מגילות''' הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך. במרבית המהדורות הנדפסות, מקומו של קובץ זה הוא מיד לאחר שלושת ספרי אמ"ת ([[איוב]], [[תהילים]] ו[[משלי]]). קובץ זה כולל שני ספרי פרוזה ([[רות]] ו[[אסתר|אסתר]]) ושלושה הכתובים על דרך השירה ([[שיר השירים]], [[איכה]] ו[[קהלת]]).
בשאלת סדרן של חמש המגילות,
}}
</td></tr><tr><td>
{{הע-מתקפלת|מבוא למגילת שיר השירים|
מגילת שיר השירים היא שיר המורכב מכמה שירים, שכולם עוסקים בתיאור האהבה בין איש לאשה.
לאחר חתימת המקרא התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך.
כפי הנראה, רבי עקיבא ראה ביצירה מעשה אלגוריה, מטאפורה. לשיטה זו, המגילה מתבארת כשיר המתאר את האהבה בין האל (הדוֹד, האהוב) לעם ישראל (האהובה).
▲לאחר חתימת המקרא התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך. הדעות בין התנאים היו חלוקות לכאן ולכאן, ולבסוף המגילה שובצה במקרא על אף ההסתייגויות, ואף זכתה שרבי עקיבא אמר עליה: "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים".
▲כפי הנראה, רבי עקיבא ראה ביצירה מעשה אלגוריה, מטאפורה. לשיטה זו, המגילה מתבארת כשיר המתאר את האהבה בין האל (הדוֹד, האהוב) לעם ישראל (האהובה). כך למשל נתבארו המושגים הבאים: "הניצנים נראו בארץ" - משה ואהרון; החתונה - זו חתונה בין ה' לעם ישראל, מעמד הר סיני.
▲(מתוך הערך [[W:שיר השירים|שיר השירים]] בויקיפדיה)
בפירושנו כאן פירשנו את המילים הקשות בלבד, וכדי להבין את משמעות הנמשל, כדאי לקרא במקביל את פירוש רש"י על שיר השירים.
שורה 41 ⟵ 22:
</td></tr></table>
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|א}}
שִׁיר הַשִּׁירִים {{ב|אֲשֶׁר|השייך ל- (שכתב)}} לִשְׁלֹמֹה
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ב}}
{{ב|יִשָּׁקֵנִי|הלוואי וישקני}} מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים {{ב|דֹּדֶיךָ|רגשות של קירבתך}} מִיָּיִן.
שורה 55 ⟵ 37:
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ו}}
אַל {{ב|תִּרְאוּנִי|תסתכלו עלי בבוז}} שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, {{ב|שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ|אינני שחורה מלידה אלא רק מחשיפת-יתר לשמש|שזף}}, בְּנֵי אִמִּי {{ב|נִחֲרוּ|כעסו עלי (מלשון חרון)}} בִי, שָׂמֻנִי {{ב|נֹטֵרָה|שומרת}} {{ב|אֶת הַכְּרָמִים|שמקובל לשומרם בימי הבציר, ימי הקיץ, כאשר השמש מכה בחזקה<BR>[[תמונה:Vineyard.jpeg|130px]]}}, {{ב|כַּרְמִי שֶׁלִּי|ואת ה'כרם' שלי, כלומר גופי}} {{ב|לֹא נָטָרְתִּי|לא היה לי זמן לשמור ולטפח את יופיי}}.
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ז}}
הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי: {{ב|אֵיכָה|איפה}} תִרְעֶה אֵיכָה {{ב|תַּרְבִּיץ|תתן לצאן לרבוץ ולנוח}} בַּצָּהֳרָיִם
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ח}}
{{ב|אִם|תשובת הדוד: האם אין את יודעת איך להגיע אלי?}} לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים
{{ביאור:פרשה פתוחה}}
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ט}}
לְסֻסָתִי {{ב|בְּרִכְבֵי|שהיא כסוסה שעליה רוכב}} פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי.
שורה 67 ⟵ 50:
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|יא}}
{{ב|תּוֹרֵי|הם ה'תורים' מהפסוק הקודם}} זָהָב {{ב|נַעֲשֶׂה|אעשה}} לָּךְ, {{ב|עִם נְקֻדּוֹת|משובצים בנקודות}} הַכָּסֶף.
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|יב}}
{{ב|עַד|תשובת הרעיה: עד למרחוק, כביכול עד המקום}} שֶׁהַמֶּלֶךְ {{ב|בִּמְסִבּוֹ|יושב במישתהו}} {{ב|נִרְדִּי|צמח הבושם שלי (כדימוי לאהוב שלה, שאת ריחו הטוב כבר הזכירה בפסוק ב)}} נָתַן רֵיחוֹ.
שורה 74 ⟵ 58:
אֶשְׁכֹּל {{ב|הַכֹּפֶר|סוג נוסף של שיח עם ריח טוב}} דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.
{{ביאור:פרשה סגורה}}
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|טו}}
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ {{ב|יוֹנִים|יפות כמו עיני יונים}}.
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|טז}}
הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף {{ב|עַרְשֵׂנוּ|המיטה שלנו}} {{ב|רַעֲנָנָה|מקושטת בפרחים}}.
|