ביאור:שיר השירים א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עימוד
שורה 5:
'''חמש מגילות''' הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך. במרבית המהדורות הנדפסות, מקומו של קובץ זה הוא מיד לאחר שלושת ספרי אמ"ת ([[איוב]], [[תהילים]] ו[[משלי]]). קובץ זה כולל שני ספרי פרוזה ([[רות]] ו[[אסתר|אסתר]]) ושלושה הכתובים על דרך השירה ([[שיר השירים]], [[איכה]] ו[[קהלת]]).
 
בשאלת סדרן של חמש המגילות, בתוךקיימות משפחתשתי נוסחשיטות המסורה- עצמהעיין קיימותבערך שתי[[W:חמש שיטותמגילות|חמש מגילות]] בוויקיפדיה ולהרחבה ראה [[ביאור:סדרן של חמש מגילות|כאן]].
*בכתביהם של [[W:בעלי המסורה|בעלי המסורה]] ובכתבי היד הספרדיים בעקבותיהם, הסידור הוא כרונולוגי ונעשה על פי התיארוך המסורתי של זמן כתיבת ספרים אלה:
** מגילת רות - על פי עדותה, מתארת את תקופת השופטים וכתיבתה מיוחסת במסורת לשמואל הנביא.
** מגילת שיר השירים ומגילת קהלת - מיוחסות שתיהן לשלמה המלך.
** מגילת איכה - מקוננת על חורבן בית ראשון ומיוחסת לירמיהו הנביא.
** מגילת אסתר - מתארת את גלות פרס ומיוחסת למרדכי היהודי ולאסתר המלכה.
 
*בכתבי היד האשכנזיים ובדפוסים, מסודרות המגילות על פי סדר קריאת המגילות בבית הכנסת במהלך השנה העברית המתחילה בחודש ניסן:
** שיר השירים - נקראת בחג הפסח.
** רות - נקראת בחג השבועות.
** איכה - נקראת בצום תשעה באב.
** קהלת - נקראת בחג הסוכות.
** אסתר - נקראת בחג הפורים.
 
(מתוך הערך [[W:חמש מגילות|חמש מגילות]] בויקיפדיה, להרחבה ראה [[ביאור:סדרן של חמש מגילות|כאן]])
}}
</td></tr><tr><td>
{{הע-מתקפלת|מבוא למגילת שיר השירים|
מגילת שיר השירים היא שיר המורכב מכמה שירים, שכולם עוסקים בתיאור האהבה בין איש לאשה.
מגילת שיר השירים היא '''שיר''' המורכב מכמה '''שירים''', שכולם עוסקים באהבה בין איש לאשה. יש אומרים שמדובר בלקט של שירים שנהגו לשיר בעת חתונה או בעת ריקודים שמטרתם בחירת בת-זוג (ראו [[שופטים כא]], [[תענית פרק ד משנה ח]]), ששלמה אסף והקהיל לספר אחד (כשם שאסף משלי חכמה בספר [[משלי]] והקהיל דברי הגות במגילת [[קהלת]]). ויש אומרים שמדובר בשיר אחד המתאר מערכת יחסים בין זוג אחד מסויים, והוא מורכב מכמה שירים המתארים תקופות שונות ביחסים ביניהם. ישנם כמה פירושים לגבי זהותם של שני האוהבים בשיר: יש אומרים שהשיר מתאר את אהבתו של המלך לנערה פשוטה, רועת-צאן מעין גדי; ויש אומרים שהוא מתאר את אהבתו של רועה צאן פשוט לאישה עשירה, בת נדיב; וישנן דעות נוספות.
 
לאחר חתימת המקרא התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך.
מגילת שיר השירים היא אחד הספרים הפופולריים ביותר בתנ"ך, והשפיעה רבות על הספרות העברית כמו גם על הספרות העולמית.
לאחר חתימת המקרא התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך. הדעות בין התנאים היו חלוקות לכאן ולכאן, ולבסוף המגילה שובצה במקרא על אף ההסתייגויות, ואף זכתה שרבי עקיבא אמר עליה: "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים".
 
כפי הנראה, רבי עקיבא ראה ביצירה מעשה אלגוריה, מטאפורה. לשיטה זו, המגילה מתבארת כשיר המתאר את האהבה בין האל (הדוֹד, האהוב) לעם ישראל (האהובה). כך למשל נתבארו המושגים הבאים: "הניצנים נראו בארץ" - משה ואהרון; החתונה - זו חתונה בין ה' לעם ישראל, מעמד הר סיני.
מגילת שיר השירים נקראת בבתי הכנסת בשבת החלה במהלך שבעת ימי [[חג פסח]].
במשפחות רבות נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בתום ליל הסדר.
כמו כן, ברבות מקהילות ישראל, נהוג לקרוא מגילה זו בכל יום שישי קודם קבלת שבת.
 
(מתוך הערך [[W:שיר השירים|שיר השירים]] בויקיפדיהבוויקיפדיה)
לאחר חתימת המקרא התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך. הדעות בין התנאים היו חלוקות לכאן ולכאן, ולבסוף המגילה שובצה במקרא על אף ההסתייגויות, ואף זכתה שרבי עקיבא אמר עליה: "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים".
 
כפי הנראה, רבי עקיבא ראה ביצירה מעשה אלגוריה, מטאפורה. לשיטה זו, המגילה מתבארת כשיר המתאר את האהבה בין האל (הדוֹד, האהוב) לעם ישראל (האהובה). כך למשל נתבארו המושגים הבאים: "הניצנים נראו בארץ" - משה ואהרון; החתונה - זו חתונה בין ה' לעם ישראל, מעמד הר סיני.
 
(מתוך הערך [[W:שיר השירים|שיר השירים]] בויקיפדיה)
 
בפירושנו כאן פירשנו את המילים הקשות בלבד, וכדי להבין את משמעות הנמשל, כדאי לקרא במקביל את פירוש רש"י על שיר השירים.
שורה 41 ⟵ 22:
</td></tr></table>
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|א}}
שִׁיר הַשִּׁירִים {{ב|אֲשֶׁר|השייך ל- (שכתב)}} לִשְׁלֹמֹה.:
 
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ב}}
{{ב|יִשָּׁקֵנִי|הלוואי וישקני}} מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים {{ב|דֹּדֶיךָ|רגשות של קירבתך}} מִיָּיִן.
שורה 55 ⟵ 37:
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ו}}
אַל {{ב|תִּרְאוּנִי|תסתכלו עלי בבוז}} שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, {{ב|שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ|אינני שחורה מלידה אלא רק מחשיפת-יתר לשמש|שזף}}, בְּנֵי אִמִּי {{ב|נִחֲרוּ|כעסו עלי (מלשון חרון)}} בִי, שָׂמֻנִי {{ב|נֹטֵרָה|שומרת}} {{ב|אֶת הַכְּרָמִים|שמקובל לשומרם בימי הבציר, ימי הקיץ, כאשר השמש מכה בחזקה<BR>[[תמונה:Vineyard.jpeg|130px]]}}, {{ב|כַּרְמִי שֶׁלִּי|ואת ה'כרם' שלי, כלומר גופי}} {{ב|לֹא נָטָרְתִּי|לא היה לי זמן לשמור ולטפח את יופיי}}.
 
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ז}}
הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי: {{ב|אֵיכָה|איפה}} תִרְעֶה אֵיכָה {{ב|תַּרְבִּיץ|תתן לצאן לרבוץ ולנוח}} בַּצָּהֳרָיִם,? {{ב|שַׁלָּמָה|שהרי למה, מדוע שבמקום לבא אליך אצטרך להיות}} אֶהְיֶה {{ב|כְּעֹטְיָה|כעטופה, כזונה העוטפת פניה}} עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ.?
 
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ח}}
{{ב|אִם|תשובת הדוד: האם אין את יודעת איך להגיע אלי?}} לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,? צְאִי לָךְ {{ב|בְּעִקְבֵי|כרועה ההולכת בעקבות}} הַצֹּאן וּרְעִי אֶת {{ב|גְּדִיֹּתַיִךְ|[[wikt:גדי|הגדיים]] שלך}} {{ב|עַל|על יד (וכך תמצאי אותי מבלי למשוך תשומת לב)}} מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}
 
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|ט}}
לְסֻסָתִי {{ב|בְּרִכְבֵי|שהיא כסוסה שעליה רוכב}} פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי.
שורה 67 ⟵ 50:
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|יא}}
{{ב|תּוֹרֵי|הם ה'תורים' מהפסוק הקודם}} זָהָב {{ב|נַעֲשֶׂה|אעשה}} לָּךְ, {{ב|עִם נְקֻדּוֹת|משובצים בנקודות}} הַכָּסֶף.
 
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|יב}}
{{ב|עַד|תשובת הרעיה: עד למרחוק, כביכול עד המקום}} שֶׁהַמֶּלֶךְ {{ב|בִּמְסִבּוֹ|יושב במישתהו}} {{ב|נִרְדִּי|צמח הבושם שלי (כדימוי לאהוב שלה, שאת ריחו הטוב כבר הזכירה בפסוק ב)}} נָתַן רֵיחוֹ.
שורה 74 ⟵ 58:
אֶשְׁכֹּל {{ב|הַכֹּפֶר|סוג נוסף של שיח עם ריח טוב}} דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.
{{ביאור:פרשה סגורה}}
 
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|טו}}
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ {{ב|יוֹנִים|יפות כמו עיני יונים}}.
 
{{ביאור:אות-פסוק|שיר השירים|א|טז}}
הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף {{ב|עַרְשֵׂנוּ|המיטה שלנו}} {{ב|רַעֲנָנָה|מקושטת בפרחים}}.