ביאור:משלי כד ה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 23:
1. פירשנו שהפסוק בא להדגיש את חשיבות החכמה והדעת בשמירה על הביטחון. פירוש זה מתאים לפסוק ו, הבא בבירור להדגיש את חשיבות התחבולות בעשיית מלחמה. '''
2. ואפשר גם לפרש להיפך - שהפסוק בא להדגיש את חשיבות העוז והכוח: איש חכם יודע שחשוב תמיד להיות '''בעוז''' ואיש דעת יודע שחשוב תמיד '''לאמץ כוח''' , לשמור ולהגביר את הכושר הגופני והצבאי של הפרט ושל המדינה, גם כשנראה שאנחנו חזקים יותר מהאויב, כדברי חז"ל " {{צפ|תוכן=}} {{צפ|תוכן=איזהו '''חכם''' - הרואה את הנולד}} ". פירוש זה מתאים ל
===שני חצאי הפסוק===
שורה 31:
3. וייתכן שהחצי הראשון עוסק בעוז של החכם עצמו, והחצי השני עוסק ביכולתו של איש דעת לאמץ את כוחם של אנשים אחרים: " {{צפ|תוכן=החכם... איש דעת גדול ממנו, כי הוא מאמץ כוח האנשים [גם] אם אינם בעלי כוח וגבורה...}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה)|}} '''
<div class="future">
▲גבר</h4>
1. פירשנו גבר מלשון גיבור: " {{צפ|תוכן=החכם - גבר וראש וקצין באנשי עוז}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה)|}} . '''
2. אך ייתכן ש '''גבר''' מקביל ל '''איש''' , כמו בלשון ימינו: " {{צפ|תוכן=איש חכם הוא תמיד בעוז}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
</div>
===משל ונמשל===
כמה מפרשים פירשו את הפסוק כמשל על מלחמה נפשית או שכלית: '''
::*" {{צפ|תוכן='''החכם''' ... יש לו '''עוז''' במה יגבר על אויבי הנפש}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
::*" {{צפ|תוכן=בעל '''דעת''' , העדיף מחכם, הוא '''מאמץ כוח''' בהוראה, ומוסיף והולך}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
::*" {{צפ|תוכן=במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה}} " {{קטן|קטן= (רב אחא ברבי חנינא בשם רב אסי בשם רבי יוחנן, תלמוד בבלי סנהדרין מב.)|}} . כלומר, כדי לנצח במאבק שכלי, האדם צריך לזכור "חבילות" של נתונים, שיוכל לשלוף ולצטט בעת הצורך. '''
עוד על חכמה וגבורה, ראו ב
ועוד על הכנות למלחמה, ראו ב
</div>
|