ביאור:לץ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת קטגוריה במידה
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 8:
א. בעוד שהצחוק מקרב בין בני אדם, הזלזול פוגע מרחיק, ולכן הלץ נזכר במקרא כמה פעמים יחד עם הרשעים: '''
 
::* [[ישעיהו כט כ]]: " {{צצמ|כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל '''שֹקדֵי אָוֶן''' . מחטיאי אדם בדבר, ולמוכיח בשער יקושון, ויטו בתוהו צדיק|ישעיהו כט כ}} "
::* [[תהלים א א]]: " {{צצמ|אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב|תהלים א א}} "
::* [[משלי ט ז]]: " {{צצמ|יסר לץ לקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|משלי ט ז}} "
::* [[משלי כא כד]]: " {{צצמ|'''זד''' יהיר '''לץ''' שמו, עושה בעברת '''זדון'''|משלי כא כד}} " ( [[ביאור:העושה רע מתוך גאוה בצחוק, יעשה רע מתוך כעס ברצינות|פירוט]] )
::* [[משלי כד ט]]: " {{צצמ|זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ|משלי כד ט}} "
::*גם בתלמוד: " {{צפ|תוכן=ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה:... '''כת לצים''' , כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע}} " {{קטן|קטן= (רב חסדא בשם רבי ירמיה בר אבא, [[:סנהדרין קג א|סנהדרין קג.]] )|}} .
::*וגם בחסידות: " {{צפ|תוכן=הכניסה לרע הוא ע"י ליצנות... לץ הוא הביאה וכניסה לכל מיני טומאה... והם מארבעה כתות שאין מקבלים פני שכינה, פירוש, המעכבים ומבלבלים המחשבה בתפילה ובעת רצונו לידבק בו יתברך במחשבות זרות}} " {{קטן|קטן= ( [[צדקת הצדיק רסד]] )|}} .
שורה 18:
ב. בעוד שהבדיחה פותחת את המחשבה לאופקים חדשים ומגדילה את היצירתיות, הלעג סוגר את המחשבה ופוגע במוטיבציה ללמוד רעיונות חדשים: '''
 
::*משלי יד ו: " {{צ|בקש לץ חכמה ואין , ודעת לנבון נקל}} " ( [[ביאור:ביקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|פירוט]] ). 
 
==בחינה עצמית - האם אני לץ?==
 
::*האם אני מתייחס בזלזול ובשנאה למי שמותח עליי ביקורת? (משלי ט ז-ח): " {{צ|יוסר '''לץ''' לוקח לו קלון... אל תוכח '''לץ''' פן ישנאך}} " ( [[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירוט]] ).
::*האם ההורים כבר לא מנסים לגעור בי כי יודעים שאין סיכוי שאקשיב? (משלי יג א): " {{צ|בן חכם '''מוסר''' אב; '''ולץ''' לא שמע גערה}} " ( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] ).
::*הציעו לי ללכת להרצאה של אדם חכם שיכול להוכיח לי שאני טועה. האם אנסה להתחמק? [[משלי טו יב]]: " {{צצמ|לא יאהב '''לץ''' הוכח לו, אל חכמים לא ילך|משלי טו יב}} " (ראו [[ביאור:בחן את עצמך - האם אתה לץ?|לצים וביקורת]] ). '''
::*האם הבדיחות שלי גורמות למריבות בשכונה? [[משלי כט ח]]: " {{צצמ|'''אנשי לצון''' יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף|משלי כט ח}} " ( [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|פירוט]] ).
::*האם אני מזלזל בסכנות גדולות, ומרגיש שאני חסין בפני המוות? [[ישעיהו כח יד]]: " {{צצמ|לכן שמעו דבר ה' אנשי '''לצון''' , משלי העם הזה אשר בירושלם. כי אמרתם 'כרתנו ברית עם מוות, ואת שאוֹל עשינו חוזה... כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו...' ועתה, אל '''תתלוצצו''' פן יחזקו מוסריכם, כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ד' ה' צבאות על כל הארץ|ישעיהו כח יד}} "
 
==איך להתייחס ללץ?==
שורה 32:
הליצנות סוגרת את האדם ו"מגנה" עליו בפני ביקורת: " {{צפ|תוכן=כמו המגן המשוח בשמן, אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם, כן '''הלצון''' מפני התוכחה והמרדות. כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות, מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה.}} " {{קטן|קטן= (רמח"ל, [[מסילת ישרים ה]] , מפסידי מידת הזהירות)|}} .
 
לכן, כשרואים אדם לץ, אין טעם לנסות למתוח עליו ביקורת או לחנך אותו. הדבר עלול רק לגרום נזק (משלי ט ז-ח): " {{צ|'''יוסר לץ''' לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע - מומו. '''אל תוכח לץ''' פן ישנאך...}} " ( [[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירוט]] ).
 
המקרה היחיד שבו צריך לייסר את הלץ הוא, כאשר יש פתיים שעלולים לשמוע את דבריו ולהתפתות ללכת בדרכו. זה כמובן לא יחזיר את הלץ למוטב, וזה גם עלול להביא קלון על מי שמייסר אותו, אך זה חיוני כדי להציל את הפתיים (משלי יט כה): " {{צ|לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת...}} " ( [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|פירוט]] ). וכך נוהג ה' [[משלי יט כט]]: " {{צצמ|נכונו ללצים שפטים, ומהלמות לגו כסילים|משלי יט כט}} ".
 
גם החכמה, המנסה לשכנע את הפתיים לבוא ולשמוע בקולה, לא מנסה לפנות ישירות אל הלצים (בגוף שני); היא רק פונה אל הפתיים ומנסה להזהיר אותם מחברתם של הלצים [[משלי א כב]]: " {{צצמ|עד מתי פתים תאהבו פתי, '''ולצים לצון חמדו להם''' , וכסילים ישנאו דעת|משלי א כב}} " ( [[ביאור:החכמה קוראת|פירוט]] ).
 
כשמנהלים דיון (למשל בפורום באינטרנט), ומישהו מביע לעג וזלזול ומפריע לדיון הרציני, צריך לגרש אותו מהדיון (משלי כב י): " {{צ|גרש '''לץ''' , ויצא מדון, וישבת דין וקלון}} " ( [[ביאור:גרש לץ - ויצא מדון|פירוט]] ). חז"ל קבעו, שגם הקב"ה בעצמו מגרש את הלצים מעל פניו, ו" {{צפ|תוכן=כת הלצים... אינם מקבלים פני שכינה}} " (ראו [[ביאור:ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה|ארבע כתות אין מקבלות פני שכינה]] ).
 
דרך אחרת להתמודד עם לצים היא ללעוג להם בחזרה - כך נוהג ה' [[משלי ג לד]]: " {{צצמ|אם '''ללצים''' הוא '''יליץ''' , ולעניים יתן חן|משלי ג לד}} "; אולם, דרך זו לא מומלצת לכל אדם, לא כל אדם מסוגל להתמודד עם לץ מנוסה במגרש הביתי שלו... '''
 
<div class="future">
שורה 49:
 
==פסוקים נוספים==
משלי כ א: " {{צ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}} " - נראה לי שהפסוק מדבר לא על אדם לץ, אלא על כך שהיין הוא לץ (בהשאלה) - היין לועג לחכמתו של האדם ועושה ממנו צחוק ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|פירוט]] ). '''
 
==מקורות ופירושים נוספים==
פירשנו את המילה '''לץ''' לפי משמעותה בלשון חז"ל ובלשון ימי הביניים. הסבר מפורט על משמעות הליצנות נמצא בדברי הרב יונה גירונדי {{קטן|קטן= ( [[:שערי תשובה - כת הלצים|שערי תשובה ג קעד-קעז]] )|}} . הוא כתב שיש חמישה סוגי לצים, מהחמור אל הקל:
::*א. הלועג לאנשים אחרים בדבריו: " {{צפ|תוכן=איש לשון הנותן דופי בבני אדם}} ", ע"פ [[משלי כא כד]]: " {{צצמ|'''זד''' יהיר '''לץ''' שמו, עושה בעברת '''זדון'''|משלי כא כד}} ".
::*ב. המזלזל באנשים אחרים: " {{צפ|תוכן=כי יבוז להם בליבו}} ", ע"פ [[משלי ג לד]]: " {{צצמ|אם '''ללצים''' הוא '''יליץ''' , ולעניים יתן חן|משלי ג לד}} "
::*ג. הלועג או מזלזל ברעיונות, כגון ערכים או הצעות לפעולה: " {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות}} ", ע"פ [[תהלים קיט נא]]: " {{צצמ|זדים '''הליצני''' עד מאד, מתורתך לא נטיתי|תהלים קיט נא}} ".
::*ד. העוסק באופן קבוע בשיחות-סרק, מריץ "צחוקים": " {{צפ|תוכן=הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים}} ", ע"פ [[תהלים א א]]: " {{צצמ|אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב|תהלים א א}} ", ודומה לזה כתב המהר"ל: " {{צפ|תוכן=שהולכים אחר דברי הבלים והבאי שאין להם מציאות, כמו דרך הלצים שמתעסקים בדברים של תהו וריק אין בו ממש, והלץ אשר הלך אחר הדברים שאין בהם ממש ראוי שיהיה מרוחק מן השם יתעלה אשר הוא מציאות מחוייב}} " {{קטן|קטן= (מהר"ל, דרוש לשבת תשובה עמ' עט)|}} , " {{צפ|תוכן=הליצנות הם דברי הבאי, שעושה מעשים שאין בהם ממש כלל, כמו שהוא כל ליצנות, ולפיכך אין רואה פני שכינה, אשר בשמו אות הה"א ראשונה שהוא מורה כי הוא יתברך ברא כל העולם ואין בעולם דבר אחד של ריקן והבל ושל בטלה, רק כל הבריאה הוא לצורך, אף שרואה האדם ויחשוב כי דבר זה הוא לבטלה, אבל אין הדבר כך כלל, רק הכל לצורך. לכך אין רואה פני שכינה הלץ שהולך אחר דברי הבאי ודברי בטלה}} " {{קטן|קטן= (מהר"ל, [[:נתיבות עולם אמת א|נתיבות עולם נתיב האמת א]] )|}} .
::*ה. האומר דברי לעג לא מתוך זלזול אלא רק "בצחוק": " {{צפ|תוכן=המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בליבו, אך מדרך השמחים ללא דבר}} ", ע"פ משלי כ א: " {{צ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}} ".
 
אולם, יש שפירשו, שבלשון המקרא משמעות המילה '''לץ''' היא שונה:
שורה 63:
1. המילה '''לץ''' היא מהשורש '''לוצ''' , ויש שפירשו שהוא דומה לשורש '''לוז''' שמשמעו סוטה מדרך הישר (ראו [[ביאור:נלוז = עקום ונסתר|נלוז = עקום ונסתר]] ): " {{צפ|תוכן=ושורש לוץ קרוב לשורש לוז, ובערבי לאץ, שעניינם עיוות ועיקום... אין עניינו כלל בכל המקרא מלעיג או בדחן, אלא איש עיקש הנוטה מן הדרך הישרה ותועה אחרי שרירות ליבו...}} " {{קטן|קטן= (שד"ל על ישעיהו כח יד)|}} . פירוש זה עשוי להתאים לפסוקים: '''
 
::* [[תהלים קיט נא]]: " {{צצמ|זדים '''הליצני''' עד מאד, מתורתך לא נטיתי|תהלים קיט נא}} " = זדים ניסו להטות את דרכי, להסית אותי.
::* [[משלי יד ט]]: " {{צצמ|אולים '''יליץ''' אשם, ובין ישרים רצון|משלי יד ט}} " = האשם יעוות את דרכם של האוילים ( [[ביאור:אוילים - יליץ אשם; ובין ישרים - רצון|פירושים נוספים]] ).
::* [[משלי יט כח]]: " {{צצמ|עד בליעל '''יליץ''' משפט, ופי רשעים יבלע און|משלי יט כח}} " = יעוות משפט ( [[ביאור:חוק או צחוק|פירושים נוספים]] ).
 
2. המילה '''לץ''' מזכירה גם את המילה '''מליצה''' , ולכן יש שפירשו שלץ הוא אדם רשע היודע לדבר במליצות, כלומר דמגוג {{קטן|קטן= (ראו דעת מקרא על משלי)|}} .
שורה 71:
3. ויש ששילבו את שני הפירושים, ופירשו '''לץ''' = אדם שמסית ומחטיא אחרים - מדבר '''במליצות''' וגורם להם '''ללוז''' ולנטות מדרך הישר {{קטן|קטן= (ע"פ אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 251)|}} : '''
 
::* [[ישעיהו כט כ]]: " {{צצמ|כי אפס עריץ וכלה '''לץ''' ונכרתו כל שקדי און; מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון...}}|ישעיהו "כט כ}}- '''לץ''' הוא אחד מ" '''מחטיאי אדם בדבר''' ", מסית.
::* [[ישעיהו כח יד]]: " {{צצמ|לכן שמעו דבר ה' אנשי '''לצון''' משלי העם הזה אשר בירושלם... כי אמרתם כרתנו ברית את מוות... ועתה אל '''תתלוצצו''' ...}}|ישעיהו "כח יד}}- מושל העם מדברים במליצות כדי להסית את העם לכרות ברית עם מצרים.
::* [[תהלים א א]]: " {{צצמ|אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב '''לצים''' לא ישב}}|תהלים "א א}}- לצים הם אנשים שמנסים לשכנע את האדם לשבת איתם. וחז"ל פירשו פסוק זה על הנחש, שהסית את האישה ואמר לה: " {{צפ|תוכן=מעץ זה אכל וברא את העולם, ואם אתם תאכלו בממנו תבראו עולמות כמותו, שנאמר: והייתם כאלהים, אלא כל אומרן שונא בר אומנותו, מכאן שהיה '''ליצן''' .}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=29&amp;perek=1&amp;mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני על תהלים, רמז תריג] )|}} . '''
::* [[משלי ט ח]]: " {{צצמ|אל תוכח '''לץ''' פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך|משלי ט ח}} " - פירש רש"י " {{צפ|תוכן=זו היא אזהרה שאסור לדבר עם המסיתים מדרך הישרה}} " ( [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|פירושים נוספים]] ).
::* [[משלי כ א]]: " {{צצמ|'''לץ''' היין, המה שכר, וכל שגה בו לא יחכם|משלי כ א}} " - היין מסית את האדם מדרך החכמה ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|פירוט]] ).
 
</div>