ביאור:הנאה מאיסור: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 7:
בתנ"ך ניתן למצוא כמה סיבות שלא לעשות זאת:
א. בעניין עבודה זרה, נאמר
אסור ליהנות מהכסף והזהב שמקשטים את פסיליהם של עובדי האלילים, והסיבה לכך היא רוחנית -
ב. בעניין גניבה, נאמר
מי שמתחלק עם הגנב - גורם נזק לנפשו, והסיבה לכך היא מעשית - השותפות עם הגנב גורמת לו לקוות שהגנב יצליח ולא ייתפס, ולכן, גם אם '''ישמע''' '''את
(מפסוק זה למד הרמב"ם, ב [http://www.mechon-mamre.org/i/b205.htm הלכות גניבה ה א] , שאסור לקנות רכוש גנוב; ראו גם [[ביאור:חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגיד|פירושים אחרים לפסוק זה]] ). '''
שורה 19:
שתי הסיבות הללו נכונות גם במקרים אחרים, למשל:
::*מי שנהנה מחילול שבת של חברת החשמל (למשל) - יוצר קשר נפשי עם תרבות חילול השבת, והדבר פוגע במוטיבציה שלו
::*מי שנהנה מאיברים מושתלים ש"נקצרו" מאנשים שהוצאו להורג על-רקע פוליטי, פוגע בנפשו בכך שהוא מקשר אותה לתרבות של רוע, ופוגע במוטיבציה שלו לתקן את העולם.
'''
מצד שני, כמה פסוקים בתנ"ך מראים, שלפעמים אדם צדיק נהנה מרכוש שהושג בדרך רעה:
::*משלי יג כב :
::*
::* [[איוב כז יז]]: " {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{צ|, וכסף נקי יחלק}} " = הרשע מכין רכוש רב, ובסופו של דבר הצדיק נהנה ממנו. '''
::*
::*
נראה, שכל הפסוקים הללו מתייחסים לכך, שהצדיק יירש את רכושו של הרשע, לאחר שהרשע ייענש (או ימות); במקרה זה, שתי הסיבות הנ"ל אינן מתקיימות:
|