ביאור:הנאה מאיסור: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 7:
בתנ"ך ניתן למצוא כמה סיבות שלא לעשות זאת: 
 
א. בעניין עבודה זרה, נאמר [[דברים ז כה]]: " {{צצמ|פסילי אלהיהם תשרפון באש, '''לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך''' , פן תוקש בו; כי תועבת ה' אלהיך הוא. '''ולא- תביא תועבה אל- ביתך''' , והיית חרם כמהו; שׁקץשקץ תשׁקצנותשקצנו ותעב תתעבנו, כי- חרם הוא|דברים ז כה}} ":
 
אסור ליהנות מהכסף והזהב שמקשטים את פסיליהם של עובדי האלילים, והסיבה לכך היא רוחנית - " {{צ|כי תועבת ה' אלהיך הוא}} ": האלילות היא מתועבת בעיני ה'; וכשהאדםכשהאדם נהנה ממנה, הוא למעשה יוצר קשר נפשי בינו לבינה, וכך גם הוא עצמו נעשה מתועב - " {{צ|והיית חרם כמוהו}} ".
 
ב. בעניין גניבה, נאמר [[משלי כט כד]]: " {{צצמ|חולק עם גנב, שונא נפשו: אלה ישמע, ולא יגיד|משלי כט כד}} ". ה"אלה" שנזכרת כאן היא אותה "אלה" שנזכרת ב- [[ויקרא ה א]]: " {{צצמ|ונפש כי תחטא '''ושמעה קול אלה''' והוא עד או ראה או ידע - '''אם לוא יגיד''' ונשא עונו|ויקרא ה א}} ": זוהי שבועה שמשביע בעל הרכוש הגנוב, שמחייבת את כל מי שיודע היכן נמצא הרכוש - שיבוא להעיד.
 
מי שמתחלק עם הגנב - גורם נזק לנפשו, והסיבה לכך היא מעשית - השותפות עם הגנב גורמת לו לקוות שהגנב יצליח ולא ייתפס, ולכן, גם אם '''ישמע''' '''את {{צ|קול האלה}}''' מפי קרבנותיוק רבנותיו של הגנב - הוא '''לא יבוא להעיד,''' ", {{צ|ונשא עוונו}} ".
 
(מפסוק זה למד הרמב"ם, ב [http://www.mechon-mamre.org/i/b205.htm הלכות גניבה ה א] , שאסור לקנות רכוש גנוב; ראו גם [[ביאור:חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגיד|פירושים אחרים לפסוק זה]] ). '''
שורה 19:
שתי הסיבות הללו נכונות גם במקרים אחרים, למשל:
 
::*מי שנהנה מחילול שבת של חברת החשמל (למשל) - יוצר קשר נפשי עם תרבות חילול השבת, והדבר פוגע במוטיבציה שלו להילחםלהיאבק בו או למצואולמצוא פתרונות חלופיים.
::*מי שנהנה מאיברים מושתלים ש"נקצרו" מאנשים שהוצאו להורג על-רקע פוליטי, פוגע בנפשו בכך שהוא מקשר אותה לתרבות של רוע, ופוגע במוטיבציה שלו לתקן את העולם.
 
'''
 
מצד שני, כמה פסוקים בתנ"ך מראים, שלפעמים אדם צדיק נהנה מרכוש שהושג בדרך רעה:
 
::*משלי יג כב : " {{צ|טוב ינחיל בני בנים, '''וצפון לצדיק חיל חוטא'''}} " ( [[ביאור:מס עיזבון על עבריינים|פירוט]] ) '''
::* [[משלי כח ח]]: " {{צצמ|מרבה הונו בנשך ובתרבית - '''לחונן דלים יקבצנו'''|משלי כח ח}} "
::* [[איוב כז יז]]: " {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{צ|, וכסף נקי יחלק}} " = הרשע מכין רכוש רב, ובסופו של דבר הצדיק נהנה ממנו. '''
::* [[קהלת ב כו]]: " {{צצמ|כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה, '''ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלהים''' ; גם זה הבל ורעות רוח|קהלת ב כו}} "
::* [[אסתר ח ב]]: " {{צצמ|ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי, '''ותשם אסתר את מרדכי על בית המן'''|אסתר ח ב}} "
 
נראה, שכל הפסוקים הללו מתייחסים לכך, שהצדיק יירש את רכושו של הרשע, לאחר שהרשע ייענש (או ימות); במקרה זה, שתי הסיבות הנ"ל אינן מתקיימות: