ביאור:משלי י טז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
כל רעיון לתיקון החברה, גם הרעיון הצודק והנשגב ביותר, עלול להיות מנוצל על-ידי רשעים לטובת האינטרסים הפרטיים שלהם. כך מזהיר ספר משלי: '''
[[משלי י טז]]: " {{
'''פעולה''' היא תחילת המעשה, '''ותבואה''' היא סיומו ותוצאתו; כך גם בעולם החקלאות - '''פעולה''' היא החרישה, הזריעה והקצירה, '''ותבואה''' היא התוצאה '''שמביאים''' הביתה.
שורה 16:
::*'''הצדיק''' מחליט להפריט מפעל ממשלתי כדי להקטין את הריכוזיות במשק; '''הרשע''' מבטיח לפקידים במשרד האוצר, שאם המפעל יימכר לו במחיר מוזל, הוא ייתן להם משרה מכובדת אחרי שיפרשו מתפקידם. הוא זוכה במכרז והציבור מפסיד.
::*'''הצדיק''' מלמד שצריך לשמוע בקול חכמים ולקבל את ברכתם; '''הרשע''' מתחזה לרב, מקבל שליטה והשפעה על מספר גדול של אנשים, וגובה כסף מאנשים שבאים לבקש את ברכתו. או: '''הרשע''' לוקח אדם תמים שנראה כמו רב, מפיץ סיפורים על כך שהוא "רב גדול וצדיק", וממנה את עצמו ל"משרת בקודש" של אותו "רב", המחליט איזה שאלות להעביר לרב ואיזה תשובות להעביר מהרב אל הציבור, וכך מקבל כוח ושליטה על האנשים שבאים להתייעץ עם הרב.
::*'''הצדיק''' בונה את בית המקדש כמקום להתעלות מעל חיי החומר והתדבקות באינסוף, '''והרשע''' הופך את בית המקדש ל" {{צ|מאורת פריצים}} " {{קטן|קטן= (ירמיהו ז)|}} , מקום שבו מנקים את המצפון לאחר ביצוע פשעים חמורים: " {{צפ|תוכן=שלמה עשה '''פעולת''' המקדש '''לחייהם''' של ישראל לכפרתן... '''ותבואתו''' של מנשה, שהכניס בו הסמל, היא היתה '''לחטאת'''}} " {{קטן|קטן= (רש"י בשם מדרש אגדה)|}} . שלמה בנה את המקדש בכוונה טובה, להחיות את עם ישראל ולכפר עליהם, אך מנשה הרשע
כך קורה בכל התנועות האידיאולוגיות - בדור הראשון, דור '''הפעולות''' , התנועות מוקמות על-ידי '''צדיקים''' בעלי ערכים נשגבים שמטרתם להביא '''לחיים''' , אך בדור הבא, דור '''התבואה''' , באים '''רשעים''' המשתלטים על התנועה ומנצלים אותה לאינטרסים האישיים שלהם, '''לחטאת''' .
שורה 25:
==מקורות ופירושים נוספים==
1. לפי פירושנו,
2. ויש שפירשו, שהפסוק מדבר על אופן ההתנהגות המקובל של הצדיק והרשע: אצל '''הצדיק''' , גם '''הפעולות''' , כלומר האמצעים שהוא משתמש בהם להשגת מטרותיו, הן צודקות ומביאות '''לחיים''' ; ואצל '''הרשע''' , גם '''התבואות''' , כלומר המטרות, הן רעות '''וחוטאות''' : " {{צפ|תוכן='''הצדיק''' ... גם האמצעיים שעוסק בהם להכין את התכלית הם '''לחיים''' , וכל-שכן התכלית... '''והרשע''' ... גם '''התבואה''' הנגמרת, שהיא תכלית מעשהו, הוא '''לחטאת''' וחיסרון, והוא תכלית כוזב}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:משלי י טז|מלבי"ם]] , ודומה לזה פירשו הרב יונה גירונדי והגאון מווילנה)|}} . ומכאן ניתן להסיק, שיש אנשים בינוניים - בין הצדיק לרשע, שהתכלית שלהם (התבואה) היא טובה וראויה, אבל האמצעים שהם משתמשים בהם (הפעולה) לא ראויים.
שורה 35:
5. ויש שפירשו את הפסוק על נכדיהם של הצדיק והרשע, הגדלים בחיקם: " {{צפ|תוכן='''פעולת צדיק לחיים''' ... זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק. '''ותבואת רשע לחטאת''' זה עמלק שגדל בחיקו של עשו}} " {{קטן|קטן= (רבי תנחום, דברים רבה, פרשת ואתחנן)|}} .
ראו גם אבן כספי על ירמיהו יז ו: " {{צ|וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב}} ", " {{צפ|תוכן='''ולא יראה''' - כינוי לערער, שהוא המשל; ואחר בנמשל. והעד: אמרו בהיפוכו על העץ הלח "ולא יראה כי יבוא חום", והטעם לא ישיגהו טוב. והטוב לעץ הוא הלחות והקור מטבע המים, היפך החום שהוא רע לו. ובכאן היו "טוב" ו"חום" מתנגדים מצד המתחייב. ורבים כן לאין מספר בספר משלי, ואחד מהם " '''פעולת צדיק לחיים, תבואת רשע לחטאת''' ".}} " (מתוך [http://www.nechama.org.il/pages/185.html פרשת בחקותי - הפטרה - ירמיהו ט"ז - גיליונות נחמה ליבוביץ] , חלק ז. הצדיק והרשע במשל העץ). '''
</div>
'''
<div class="future">
שורה 43 ⟵ 44:
==פסוקים דומים==
::*משלי יא יט: " {{צ|כן צדקה '''לחיים,''' ומרדף רעה למותו}} " ( [[ביאור:בסיס לצדק|פירוט]] ) '''
::*משלי יט כג: " {{צ|יראת ה' '''לחיים,''' ושבע ילין בל יפקד רע}} " ( [[ביאור:יראת ה' לחיים, ושבע ילין בל יפקד רע|פירוט]] ) '''
</div>
| |||