ביאור:חכמה בינה כסף וזהב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
לשלמה המלך יש תשובה אחרת:
משלי טז טז: " {{צ|קנה חכמה - מה טוב מחרוץ, וקנות בינה - נבחר מכסף}} ". '''
'''כסף''' ו '''חרוץ''' (סוג של זהב) הם שתי מתכות יקרות - שניים מבין אפיקי ההשקעה שהיו מקובלים בעבר (ומקובלים במידה מסויימת גם היום). היינו מצפים ששלמה המלך ייתן לנו המלצה - באיזה מבין שני האפיקים לבחור; האם ערך הכסף יעלה, או דווקא ערך הזהב? אבל הוא נתן תשובה אחרת - "לא זה ולא זה" - עדיף לקנות חכמה ובינה, מאשר לקנות זהב וכסף. האפיקים הטובים ביותר להשקעה הם האופקים הרחבים; הם נותנים את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן.
שורה 10:
רעיון דומה נמצא בפסוקים: '''
::*משלי ג יג-יד: " {{צ|אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה. כי טוב סחרה מסחר כסף, ומחרוץ תבואתה}} ".
::*משלי ח יט: " {{צ|טוב פריי מחרוץ ומפז}} "
::*תהלים קיט עב: " {{צ|טוב לי תורת פיך, מאלפי זהב וכסף}} "
כך היה בזמן שלמה המלך; ומה המצב בימינו? '''
שורה 36:
4. בתלמוד מסופר על חכם אחד שנסע באוניה עם סוחרים. כל אחד מהסוחרים התפאר בסחורתו. שאלו את החכם "ומה הסחורה שלך?" אמר להם "הסחורה שלי היא החכמה שלי". צחקו עליו הסוחרים. לאחר זמן מה התחוללה סערה, והנוסעים נדרשו להשליך לים את כל רכושם. הסוחרים נשארו חסרי כל, ורק החכם נשאר עם "סחורתו" ללא כל מחסור. '''
רעיון דומה נמצא במשלי ט י: " {{צ|אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא}} " ( [[ביאור:אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא|פירוט]] ) '''
גם בעולם הרוח ישנם "אפיקי השקעה" שונים, צריך להחליט במה להשקיע את הזמן - ראו [[ביאור:לימוד תורה לעומת מצוות אחרות|לימוד לעומת מעשה]] .
שורה 46:
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של
}}
<noinclude>
| |||