ביאור:משלי כא לא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 7:
כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני וההשכלה של החיילים, אלא גם בקשר שלהם עם ה': '''
 
[[משלי כא לא]]: " {{צמצ|סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה|משלי כא לא}} " '''
 
'''סוס''' היה אחד מאמצעי הלחימה העיקריים בעת העתיקה. '''
שורה 21:
פירשנו שיש חשיבות לשני סוגי ההכנות למלחמה - חומרית ורוחנית. מפרשים שונים הדגישו צדדים שונים של העניין:
 
'''
 
1. יש מפרשים שהדגישו את חשיבות ההכנה החומרית: " {{צפ|תוכן=כי חייבים בני אדם להישמר לנפשותיהם '''ולהכין סוס''' וכלי זין '''ליום מלחמה''' , '''והשם''' יתברך '''יושיע''' ויחון את אשר יחון}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} . רק אחרי שהכננו סוסים למלחמה, אנחנו יכולים לצפות שה' יושיע אותנו.
שורה 26 ⟵ 27:
דגש זה מתאים לפסוקים נוספים המדברים על הכנות טבעיות למלחמה, שהרי אחת התחבולות ואחת העצות הנפוצות שנותנים היועצים היא לרכוש אמצעי לחימה משוכללים:
 
::* [[משלי יא יד]]: " {{צמצ|באין תחבלות יפל עם, '''ותשועה''' ברב יועץ|משלי יא יד}} " - אם לא עושים תחבולות לקראת המלחמה, אז העם נופל ומפסיד במלחמה; זו תוצאה טבעית, שאינה מעידה בהכרח על התערבות של ה' לרעת העם ( [[ביאור:באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ|פירוט]] ).
::* [[משלי כ יח]]: " {{צ|מחשבות בעצה תכון}} {{צ|, ובתחבלות עשה '''מלחמה'''}} " ( [[ביאור:מחשבות בעצה תכון, ובתחבולות עשה מלחמה|פירוט]] ).
::* [[משלי כד ו]]: " {{צמצ|כי בתחבלות תעשה לך '''מלחמה''' , '''ותשועה''' ברב יועץ|משלי כד ו}} " ( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ).
 
שלמה המלך קיים בעצמו את העצה "סוס מוכן ליום מלחמה", והכין סוסים רבים באורוותיו למרות שבימיו היה שלום: '''
 
::* [[מלכים א ה ו]]: " {{צמצ|ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים עשר אלף פרשים|מלכים א ה ו}} "
::* [[מלכים א י כה]]: " {{צ|והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה}} ...  {{צ|ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר}} ".
 
'''
 
2. יש מפרשים שהדגישו את חשיבות ההכנה הרוחנית:  " {{צפ|תוכן=עם כי '''מוכן הסוס ליום המלחמה''' לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, '''ביד ה' היא התשועה''' , ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , " {{צפ|תוכן=הנה '''הסוס מוכן ליום מלחמה''' להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי '''התשועה מהשם''' היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו}} " {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , " {{צפ|תוכן=הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - '''לה' התשועה''' . התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה מכלל ריק; הערכות המודיעין הוי מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק '''אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'''' , או לפסוק הבא: '''סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה''' .}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley21.htm פרופ' יהודה אייזנברג] )|}} .
שורה 40 ⟵ 42:
דגש זה מתאים לפסוקים נוספים המדברים על התערבות ה' במהלך המלחמה או אף לפניה: '''
 
::* [[תהלים לג טז]]: " {{צמצ|אין המלך נושע ברב חיל, גבור לא ינצל ברב כח. שקר '''הסוס לתשועה''' , וברב חילו לא ימלט|תהלים לג טז}} ": הסוס צריך להיות מוכן ליום מלחמה, אך אין לסמוך עליו שהוא לבדו יושיע, שהרי " '''לה' התשועה''' ".
::* [[תהלים קמז י]]: " {{צמצ|לא בגבורת '''הסוס''' יחפץ, לא בשוקי האיש ירצה. רוצה ה' את '''יראיו''' , את המיחלים לחסדו|תהלים קמז י}} "
::* [[משלי טז ז]]: " {{צמצ|ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלם אתו|משלי טז ז}} " ( [[ביאור:שלום עם ה'|פירוט]] )
 
3. ויש גם מקורות שמלמדים, ששני סוגי ההכנה חשובים, ויש למצוא את האיזון ביניהם: '''
 
::* [[דברים יז טז]]: " {{צמצ|רק לא ירבה לו ''' סוסים''' , ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות '''סוס''' ; וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד|דברים}} יז" טז}}- המלך צריך '''להכין''' סוסים, אבל אסור לו '''להרבות''' סוסים - אסור לו לקנות סוסים בכמות כה גדולה שתגרום לו להיות תלוי במעצמות זרות כמו מצרים (בזמן התנ"ך היתה מצרים מעצמה של ציוד לחימה, ובפרט של סוסים)..
::*יעקב אבינו, כשהתכונן למלחמה בעשו, נקט בתכסיסים צבאיים מקובלים כמו חלוקת המחנה לשניים [[בראשית לב ט]]: " {{צמצ|ויאמר 'אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה'|בראשית}} לב" ט}}( [[ביאור:פחדיו של יעקב|פירוט]] ), אך מייד לאחר מכן גם פנה אל ה' בתפילה [[בראשית לב יב]]: " {{צמצ|הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים|בראשית לב יב}} ". מעשיו של יעקב מתאימים בדיוק לפירושנו על הפסוק " {{צ|סוס מוכן לים מלחמה - ולה' התשועה}} ".
::*ראו עוד על [[ביאור:חלוקת תפקידים בין ה' לאדם - תכנון וביצוע|חלוקת התפקידים בין ה' לבין האדם]] .