ביאור:משלי כט ט: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
מה צריך לעשות כשנאלצים לדבר בפני אנשים שטחיים, שלא מוכנים לשמוע ולהתעמק? ספר משלי נותן עצה:
[[משלי כט ט]]: " {{
'''איש חכם''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= אדם היודע ללמוד וללמד
'''נשפט''' = מתווכח.
'''איש אויל'''
הפסוק מלמד אותנו איך אדם חכם מתווכח עם אדם שטחי. בדרך כלל, '''איש חכם''' מדבר בנחת (קהלת ט יז): " {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} "; אך כאשר הוא מתווכח עם '''איש אויל''' , הוא יודע שאם ידבר בנחת, האויל ישתעמם, ולכן הוא חייב להשתמש באמצעים מעוררים:
::*הוא '''רגז''' = מדבר בכעס ובתוכחה,
שורה 27:
הפירוש המקובל למילים '''ואין נחת''' הוא, שהחכם אינו רווה נחת כאשר הוא מתווכח עם האויל, כי אינו מצליח לשכנע אותו בשום דרך: " {{צפ|תוכן=בין כעס עליו בין שחק עמו לא ימצא נחת, כי בעת כעס אחז גם האויל בכעס, ובעת שחוק גבהה ליבו בעבור זה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , " {{צפ|תוכן=בין כך וכך אין נחת, לא ימצא נוח להניחו בדרך החכמה}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} או שהאויל לא ינוח ולא ישקוט כתוצאה מהויכוח: " {{צפ|תוכן=בין שיתנהג עמו ברוגז ויכעס עליו, ובין שיתנהג עמו בטוב וישחק עמו, אין לאויל נחת, שהוא יחזור לעשות איולתו}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} . '''
::*אולם, לפי זה, לא ברור מה מטרת הפסוק? - אם המטרה היא ללמד שלא צריך להתווכח עם אוילים, מדוע הפסוק נאמר דווקא על '''איש חכם''' ? והרי אם איש חכם לא צריך להתווכח עם איש אויל, אז גם איש פשוט לא צריך להתווכח עם אויל, והיה ראוי יותר לכתוב "דבר עם איש אויל - ולא תמצא נחת" (כמו פסוק דומה שנאמר על הכסיל: " {{צ|לך מנגד לאיש כסיל - ובל ידעת שפתי דעת}} ").
לכן נראה לי שהפסוק דווקא בא ללמד איך '''כן''' צריך לדבר עם אוילים, כפי שהסברתי למעלה.
</div>
'''
{{מקורות|מקורות=
| |||