ביאור:משלי כו כד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
החלום של רוב עם ישראל, לפחות החל מהקמת מדינת ישראל ועד ימינו, הוא שאויבינו ישלימו איתנו. אולם מרוב תשוקה לשלום, אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שהשונא השלים איתנו, כאשר למעשה הוא מרמה אותנו. ספר משלי נותן כמה עצות איך להבחין בין שונא שהשלים לבין שונא שמרמה: '''
'''
[[משלי כו כד]]: " {{
'''יִנָּכֵר''' = יהיה '''נכרי''' , זר ומוזר; '''בשפתיו יינכר שונא''' = לפעמים, אדם ששונא אותנו מתחיל לומר לנו דברי שלום וידידות שהם זרים '''ונכריים''' , כלומר שונים באופן בולט מהדברים הרגילים שאותם הוא אומר לבני עמו. במקרה זה יש לחשוד בו שהוא -
שורה 13 ⟵ 14:
'''בקרבו ישית מרמה''' = בליבו הוא שם דברי מרמה, הוא לא באמת מתכוון להשלים אלא לנצל את תשוקתנו לשלום כדי לרמות אותנו ולפגוע בנו. '''
'''
[[משלי כו כה]]: " {{
'''יְחַנֵּן''' = ייתן '''חֵן''' באופן מלאכותי; '''כי יחנן קולו''' = אם ישווה לקולו חן מיוחד ומלאכותי, יש לחשוד בו שאינו דובר אמת, '''אל תאמן בו''' , כי יש בליבו - '''
'''שבע תועבות''' [[ביאור:7 = שפע = הרבה|= תועבות רבות]] , או שבע התכונות שה' מתעב במיוחד: [[משלי ו טז]]: " {{
'''
[[משלי כו כו]]: " {{
'''מַשְָׁאוֹן''' = מהשורש '''נשא''' שפירושו פיתה, כמו ב [[בראשית ג יג]]: " {{
'''תִּכָּסֶה שנאה במשאון''' = השנאה שלו מכוסה כאשר הוא רוצה לפתות אותנו להשלים עמו, אבל - '''
שורה 29 ⟵ 32:
'''תִּגָּלֶה רעתו בקהל''' = כוונותיו הרעות מתגלות כאשר הוא מדבר בקהל של תומכיו, כאשר הוא מדבר אל בני עמו.
'''
אם כך, כשדברי השלום של השונא הם '''נכריים''' ואינם מתאימים לדיבורו הרגיל, וכן כששמים לב שהוא משתדל '''לחנן''' ולייפות אותם באופן מיוחד, וכן כשדברי השלום שלו שונים מהדברים שהוא מדבר '''בקהל''' תומכיו, יש לחשוד בו שכוונות השלום שלו אינן כנות, ולמעשה הוא זומם לעשות שבע תועבות לפחות; '''
שורה 39 ⟵ 43:
דוגמה לשימוש בעצה שבפסוקים אלה ניתן למצוא אצל נחמיה, אחד ממנהיגי ישראל בימי בית שני. לנחמיה היו כמה שונאים שניסו להפריע לו במפעליו, ובפרט בבניית חומת ירושלים. כשראו השונאים שהם לא מצליחים לעצור אותו, והחומה כבר בנויה, הם החליטו לשנות גישה, והציעו לו לבוא ל'פגישת פיסגה' ידידותית, שבה יתנו לו עצות איך להתמודד מול מלך פרס. נחמיה סירב והאשים אותם ברמאות, ובין השאר טען: '''
[[נחמיה ו ט]]: " {{
כלומר: עד עכשיו, כולכם ניסיתם להפחיד אותנו כדי שלא נצליח לבנות את החומה, ועכשיו פתאום אתה בא ומחזק את ידיי?! ( [[A35b06|ויקיטקסט]] ).
שורה 52 ⟵ 56:
1. פירשנו שהמילה '''ינכר''' מאפשרת לנו לאבחן ולזהות שדברי השלום של השונא אינם אמיתיים - כאשר הם '''נכריים''' וזרים ביחס לדברים שהוא אומר לבני עמו.
2. ויש שפירשו שהמילה '''ינכר''' רק מתארת את מה שהשונא מנסה לעשות - מלשון '''נכרי''' או מלשון '''מַכָּר''' : " {{צפ|תוכן='''ינכר''' - היפך '''ההכרה''' , כמו}} [[בראשית מב ז]]: " {{
3. היה אפשר לפרש שהמילה '''ינכר''' משמעה "יהיה '''נִכָּר''' ", "יהיה קל '''להכיר''' ולזהות אותו" כמו בפסוק [[משלי כ יא]]: " {{
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים לחצי השני של הפסוק - " '''...ובקרבו ישית מרמה''' " - כי לפי זה, החצי השני אינו מנוגד במדוייק ואינו מקביל במדוייק לחצי הראשון. '''
|