ביאור:משלי כד כז: הבדלים בין גרסאות בדף

[[משלי כד כז]]: " {{צמצ|הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך; אחר - ובנית ביתך|משלי כד כז}} ". '''

" {{צ|עַל '''שְׂדֵה''' אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב. '''

וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ, וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן}} ": '''

::*בעצתו של ירמיהו לבני יהודה הגולים [[ירמיהו כט ה]]: " {{צמצ|בנו '''בתים''' ושבו, ונטעו '''גנות''' ואכלו את פרין. קחו '''נשים''' והולידו בנים ובנות...|ירמיהו כט ה}} "

::*בנבואת נחמה של ישעיהו [[ישעיהו סה כא]]: " {{צמצ|ובנו '''בתים''' וישבו, ונטעו '''כרמים''' ואכלו פרים|ישעיהו סה כא}} "

::*ובנבואה דומה של יחזקאל [[יחזקאל כח כו]]: " {{צמצ|וישבו עליה לבטח, ובנו '''בתים''' ונטעו '''כרמים''' וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם, וידעו כי אני ה' אלהיהם|יחזקאל כח כו}} "

מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ] ).</div>

::* [[שמות כ יג]]: " {{צמצ|לא תחמד '''בית רעך''' לא תחמד '''אשת רעך''' ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך|שמות כ יג}} "

::* [[דברים ה יז]]: " {{צמצ|ולא תחמד '''אשת רעך''' ולא תתאוה '''בית רעך''' שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך|דברים ה יז}} "

::*המקורות שבהם מציאת עבודה קודמת לבניית בית מתייחסים '''לבית מושב עיר חומה''' , כלומר לדירה: לפני שהאדם בונה דירת מגורים יקרה, עליו למצוא עבודה מסודרת. בית כזה עלול לגרום לאדם להתעצל ולהזניח את ענייני הפרנסה, ועל כך נאמר בספר משלי " {{צ|על שדה איש עצל עברתי... מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידיים לשכב...}} ", כפי שהסברנו במאמר למעלה.