ביאור:משלי כד ז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
בכנסת ישראל ובבתי המשפט ישנם אנשים רבים שיודעים תורה ואף שומרים תורה, אך בנאומיהם ובפסקי הדין שלהם כמעט שאין לכך ביטוי. ייתכן שאותם אנשים אינם מודעים לכך שלתורה יש מה להגיד בענייני הציבור:
 
[[משלי כד ז]]: " {{צמצ|ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו|משלי כד ז}} " 
 
'''ראמות''' = רמות = גבוהות; '''   אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחי]] ;   '''ראמות לאויל חכמות''' = אדם שטחי חושב, שהחכמות הן גבוהות ומרוממות, ואין להן נגיעה לענייני העולם הזה.
'''ראמות''' = רמות = גבוהות. '''
 
'''שער''' [[ביאור:שער = מקום המשפט|= מרכז חיי הציבור, מקום המשפט והדיונים הציבוריים]] ;  '''בשער לא יפתח פיהו''' = כאשר אדם שטחי משתתף בדיונים ציבוריים, הוא אינו פותח את פיו כדי לדבר דברי חכמה, כי הוא אינו מודע לכך שהחכמות רלבנטיות לנושא הדיון.
'''אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחי]] . 
 
'''ראמות לאויל חכמות''' = אדם שטחי חושב, שהחכמות הן גבוהות ומרוממות, ואין להן נגיעה לענייני העולם הזה.
 
'''שער''' [[ביאור:שער = מקום המשפט|= מרכז חיי הציבור, מקום המשפט והדיונים הציבוריים]] .
 
'''בשער לא יפתח פיהו''' = כאשר אדם שטחי משתתף בדיונים ציבוריים, הוא אינו פותח את פיו כדי לדבר דברי חכמה, כי הוא אינו מודע לכך שהחכמות רלבנטיות לנושא הדיון.
 
באופן מפתיע, לפעמים דווקא אנשים שאינם מוגדרים כ"שומרי תורה" מודעים יותר לכך שלתורה '''יש''' מה להגיד בענייני הנהגת המדינה. החשוב מביניהם היה, כנראה, דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. הוא קיים בביתו חוג תנ"ך שבו השתתפו מיטב חוקרי התנ"ך בארץ, ואף הזכיר את התנ"ך ברבים מנאומיו המדיניים. '''
שורה 26 ⟵ 20:
===ראמות===
 
1. רוב המפרשים פירשו '''ראמות''' = אבנים יקרות, כמו ביחזקאל כז טז: " {{צ|ארם סוחרתך, מרוב מעשייך; בנופך ארגמן ורקמה ובוץ, '''וראמות''' וכדכוד, נתנו בעזבונייך}} ", ומשמעות הכתוב היא - האויל חושב שהחכמות הן יקרות מאד ולכן לא מנסה לקנות אותן {{קטן|קטן= (ראו למשל רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם)|}} , או - האויל חושב שהחכמות הן כמו אבנים יקרות שיש לשמור בכספת ולא להוציא אותן לשער (בדומה לפירושנו למעלה). '''
 
::*אולם, לפי פירוש זה, קשה להאשים את האויל - הרי החכם אומר בפירוש (משלי ג טו) " {{צ|יקרה היא מפנינים}} "! יותר מזה נאמר באיוב כח יב: " {{צ|'''והחכמה''' מאין תימצא... לא יערכנה זהב וזכוכית; ותמורתה כלי פז}} {{צ|. ראמות וגביש לא ייזכר; ומשך חכמה מפנינים}} {{צ|...}} ", כלומר - החכמה יקרה יותר מראמות!
 
2. לכן פירשתי שהמילה '''ראמות''' היא תואר, כמו '''רמות''' = גבוהות. וכן פירש גם רלב"ג על פסוקנו. '''
 
בספר משלי לא נאמר שהחכמות הן גבוהות, להפך: הכתוב מדגיש (משלי א כ) " {{צ|חכמות בחוץ תרונה; ברחובות תיתן קולה; בראש הומיות תקרא, בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר}} ": החכמות קוראות לכולם, במקום שבו הם נמצאים - ברחובות העיר ובשעריה; כעין מה שנאמר בתורה (דברים ל יב) " {{צ|לא בשמיים היא... כי... בפיך ובלבבך לעשותו}} ".
 
===ראמות לאויל חכמות===
שורה 43 ⟵ 37:
===בשער לא יפתח פיהו===
 
1. פירשנו שהאויל אינו פותח את פיו בשער בדברי חכמה, כי אינו חושב שהחכמה רלבנטית לעניינים הציבוריים שבהם עוסקים בשער. זאת בניגוד לנשים החכמות, אשר מדברות דברי חכמה גם בשערים (משלי א כ-כא): " {{צ|'''חכמות''' בחוץ תרונה; ברחובות תיתן קולה; בראש הומיות תקרא, בפתחי '''שערים''' בעיר אמריה תאמר}} " ( [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|פירוט]] ). לפי פירוש זה, יש להשלים את כוונת הפסוק "בשער לא יפתח פיהו '''בדברי חכמה''' ". במקומות אחרים בספר משלי נאמר שהאויל דווקא כן פותח את פיו - בדברי איוולת, למשל (משלי י יד): " {{צ|חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחיתה קרובה}} ". כאשר האויל מצליח לשתוק - הוא נחשב לחכם (משלי יז כח): " {{צ|גם אויל מחריש - חכם ייחשב}} ".
 
לפי פירוש זה, יש להשלים את כוונת הפסוק "בשער לא יפתח פיהו '''בדברי חכמה''' ", שהרי במקומות אחרים בספר משלי נאמר שהאויל דווקא כן פותח את פיו, למשל (משלי י יד): {{צ|חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחיתה קרובה}}. כאשר האויל מצליח לשתוק - הוא נחשב לחכם (משלי יז כח): {{צ|גם אויל מחריש - חכם ייחשב}}, אבל זה לא המצב המקובל - אחרת כל האוילים היו נחשבים לחכמים...
 
2. ויש שפירשו שהאויל לא יכול לפתוח את פיו, אין לו מה להגיד כי לא למד חכמה {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . '''
 
32. ואפשר לפרש, שהחכמים שיושבים בשער אינם מאפשרים לאויל לפתוח את פיו ולהשתתף בדיונים; גם אם הוא רוצה לדבר - לא נותנים לו לפתוח את הפה כי יודעים שהוא לא למד: " {{צפ|תוכן=לא יפתח פיו בשער, מקום שבת החכמים, כי לא למד מאומה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
 
החכמה מאפשרת לכולם ללמוד אותה (משלי א כ) " {{צ|בפתחי '''שערים''' בעיר אמריה תאמר}} "; מי שמתעצל ואינו לומד, בטענה שהחכמה גבוהה מדי בשבילו, לא יצליח להשמיע את קולו בדיונים החשובים, ודעתו לא תשפיע - " {{צ|'''בשער''' לא יפתח פיהו}} "
 
===אויל במלחמה ובאהבה===
'''השער''' הוא גם [[ביאור:שער = מקום המשפט|משל למלחמה]] . הפסוקים הקודמים עסקו בחשיבותה של החכמה בניהול מלחמות - " {{צ|גבר חכם בעוז... כי בתחבולות תעשה לך מלחמה...}} "; האויל, שאינו רוצה לעסוק בחכמה, לא יכול גם להשתתף בניהול המלחמה - " {{צ|בשער לא יפתח פיהו}} ".
 
המילה '''חכמות''' היא גם כינוי לאישה חכמה או לנשים חכמות; לפי זה אפשר לדרוש את הפסוק על הגברים האוילים, שחוששים להתחתן עם אישה חכמה יותר מהם, וכך מפסידים את האפשרות לשבת '''בשער''' עם זקני ארץ ( [[ביאור:מי מפחד מבת-זוג משכילה?|פירוט]] ).
 
</div>
'''
 
{{מקורות|מקורות=