ביאור:משלי כד ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 14:
'''ותשועה ברוב יועץ''' = ככל שיש יותר יועצים, יותר אנשים חכמים המסוגלים לתת עצות, יש יותר סיכוי לתשועה והצלה מאויב.
 
'''
 
<div class="advanced">
שורה 22 ⟵ 23:
1. פירשנו שהפסוק בא להדגיש את חשיבות החכמה והדעת בשמירה על הביטחון. פירוש זה מתאים לפסוק ו, הבא בבירור להדגיש את חשיבות התחבולות בעשיית מלחמה. '''
 
2. ואפשר גם לפרש להיפך - שהפסוק בא להדגיש את חשיבות העוז והכוח: איש חכם יודע שחשוב תמיד להיות '''בעוז''' ואיש דעת יודע שחשוב תמיד '''לאמץ כוח''' , לשמור ולהגביר את הכושר הגופני והצבאי של הפרט ושל המדינה, גם כשנראה שאנחנו חזקים יותר מהאויב, כדברי חז"ל " {{צפ|תוכן=‎}} {{צפ|תוכן=איזהו '''חכם''' - הרואה את הנולד}} ". פירוש זה מתאים ל [[משלי כ כט]]: " {{צמצ|תפארת בחורים כֹחם, והדר זקנים שיבה|משלי כ כט}} " ( [[ביאור:לשמור על כושר גופני מגיל צעיר|פירוט]] ).
 
===שני חצאי הפסוק===
שורה 45 ⟵ 46:
::*" {{צפ|תוכן=במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה}} " {{קטן|קטן= (רב אחא ברבי חנינא בשם רב אסי בשם רבי יוחנן, תלמוד בבלי סנהדרין מב.)|}} . כלומר, כדי לנצח במאבק שכלי, האדם צריך לזכור "חבילות" של נתונים, שיוכל לשלוף ולצטט בעת הצורך. '''
 
עוד על חכמה וגבורה, ראו ב [[משלי כא כב]]: " {{צמצ|עיר גברים עלה חכם, וירד עז מבטחה|משלי כא כב}} " ( [[ביאור:חכמים לא פוחדים מאתגרים|פירוט]] ).
 
ועוד על הכנות למלחמה, ראו ב [[משלי כא לא]]: " {{צמצ|סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה|משלי כא לא}} " ( [[ביאור:הכנות למלחמה בספר משלי|פירוט]] ).
 
</div>