ביאור:משלי כב יז: הבדלים בין גרסאות בדף

[[משלי כב יז]]: " {{צמצ|הט אזנך ושמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתי|משלי כב יז}} " '''

עליך '''להאזין''' ולהבין את דבריהם של '''חכמים''' אחרים, אבל את '''לבך''' ( [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות שלך]] ) תקדיש '''לדעתי''' , לדעת שאני מלמד אותך, שהיא דעת ה'.

על-פי רבי מאיר, הפסוק מתייחס אפילו לחכמים שהם רשעים: " {{צפ|תוכן=רבי מאיר, היכי גמר תורה מפומיה ד'אחר'? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן... אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו! - אמר ריש לקיש: רבי מאיר קרא אשכח ודרש: '''הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי''' - "לדעתם" לא נאמר אלא "לדעתי". קשו קראי אהדדי! - לא קשיא: הא בגדול, הא בקטן.}} " {{קטן|קטן= (( [[ביאור:בבלי חגיגה דף טו#עמוד ב|בבלי חגיגה טו ב]] ))|}} כלומר, מכיוון ששלמה המלך הרשה לעצמו ללמוד את דבריהם של חכמים אחרים, שאינם בהכרח ישראליים או צדיקים, כדי לשלב את דבריהם בספרו, הרי שמותר לכל אדם לעשות אותו הדבר וללמוד דברי חכמה מאנשים שאינם צדיקים, ובלבד שהוא אדם '''גדול''' בדורו (כמו שלמה בדורו), שיש לו צורך ללמוד את דברי החכמה האלו כדי להביאם אל רשות הרבים. מותר לו '''לשמוע''' את דברי החכמים האחרים - " '''הט אזנך ושמע דברי חכמים''' ", אך לא לתת להם להשפיע על ליבו. הלב צריך להיות מלא בדעת ה' - " '''ולבך תשית לדעתי''' ".

[[משלי כב יח]]: " {{צמצ|כי נעים כי תשמרם '''בבטנך''' , יכנו יחדו על שפתיך|משלי כב יח}} "

[[משלי כב יט]]: " {{צמצ|להיות בה' מבטחך, הודעתיך היום אף אתה|משלי כב יט}} " '''

1. כאמור, הפירוש שלפיו " '''חכמים''' " הם חכמים חיצוניים, שעשויים להיות גם רשעים, לקוח מדברימהדברים רביהמיוחסים לרבי מאיר בתלמוד;. וכיוצארש"י, בזהבפירושו פירשלפסוק זה, לא הגביל אותו לאדם גדול בלבד, אלא פירשו כהנחיה כללית: רש"י על{{צפ|תוכן='''הט פסוקאזנך יז.שמע אךדברי הפירושחכמים''' על- פסוקיםללמוד תורה מחכם כל שהוא, '''ולבך תשית לדעתי''' 18-19 הואואם פירושרבך מקורירשע, שבולא ניסיתיתלמוד להמשיךממעשיו}} את" הרעיון{{קטן|קטן= של( [[Wiki/קטע:רש"י_על_משלי_כב_יז|רש"י]] פסוק)|}} יז.