ביאור:משלי כב ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[[משלי כב ה]]: " {{צמצ|צנים פחים בדרך עקש, שומר נפשו ירחק מהם|משלי כב ה}} "

הקוצים והבורות הם משל למכשולים שהאדם עשוי להתקל בהם בחייו: ברוב המקרים, כשאדם מתכנן היטב את דרכו, הוא יכול להימנע ממכשולים אלו; הבחירה היא ביד האדם. מכאן, שאנשים הנמצאים בבעיות לא צריכים להגיד "נקלענו לחובות", "הפילו אותנו בבוץ", וכיוצא באלו ביטויים שמטילים את האחריות על אחרים, אלא להגיד "בחרנו ללכת בדרך לא טובה", "עשינו טעות" וכיוצא באלו ביטויים שלוקחים את האחריות על עצמם ומאפשרים להם גם לבחור אחרת - " {{צ|שומר נפשו ירחק מהם}} ". '''

::* [[משלי טו יט]]: " {{צמצ|'''דרך''' עצל '''כמשכת חדק''' , וארח ישרים סללה|משלי טו יט}} ".

2. אמנם, רש"י בתלמוד פירש את המושגים " {{צ|צנים פחים}} " באופן אחר, למשל: " {{צפ|תוכן='''צנים פחים''' - קור הנופח}} " {{קטן|קטן= (רש"י על בבא מציעא קז:)|}} ; " {{צפ|תוכן='''צנים''' - צינה, '''פחים''' - חולי הבא על-ידי חום, כמו (שיר השירים ב) עד שיפוח היום}} " {{קטן|קטן= (רש"י על עבודה זרה ג:)|}} ; ראו גם [[ביאור:פחם = חום גבוה|פחם = חום גבוה]] . '''

גם לפי פירוש זה, הפסוק בא ללמדנו שיש בחירה חופשית, אבל הבחירה החופשית מתייחסת לשינויי טמפרטורה - הפסוק בא ללמדנו שהאדם יכול להתכונן למזג אויר חם ולמזג אויר קר, וכך למנוע מעצמו מחלות, בדומה למה שנאמר על אשת חיל [[משלי לא כא]]: " {{צמצ|לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבש שנים|משלי לא כא}} " ( [[ביאור:להלביש את הבית בבידוד כפול|פירוט]] ). '''

יש מפרשים, שהפסוק בא ללמדנו את חשיבות האיזון וההליכה בדרך האמצע. ניתן לפרש כך לפי שתי המשמעויות של הביטוי " {{צ|צנים פחים}} ":

3. '''צנים פחים''' = קוצים ובורות: כמו שאדם ההולך בדרך עקומה, בצדי הדרכים, נתקל בקוצים ובורות - כך גם אדם הנוהג באורח-חיים קיצוני נתקל במכשולים וצרות, ו" {{צ|שומר נפשו ירחק מהם}} " - ישמור על מתינות ויתרחק מהקצוות.

4. '''צנים פחים''' = קור (מלשון '''צינה''' ) וחום (מלשון '''פחם''' או מלשון '''הפחת''' האש, כמו בפסוק [[תהלים יא ו]]: " {{צמצ|ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם|תהלים יא ו}} "): כמו שהקור המוגזם והחום המוגזם פוגעים בבריאות הגוף, כך הקיצוניות בתכונות האופי פוגעת בבריאות הנפש {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} ; בפרט: '''