ביאור:משלי כב ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
יותר מדי פעמים אני שומע אנשים אומרים ש"אין ברירה" ו"אין מה לעשות". לפעמים הם צודקים, אבל לפעמים הם פשוט מתעצלים. כך ניתן ללמוד מהפסוק: '''
 
[[משלי כב ה]]: " {{צמצ|צנים פחים בדרך עקש, שומר נפשו ירחק מהם|משלי כב ה}} "
 
'''צנים''' = קוצים גבוהים הגדלים בשדות בור ודוקרים את העובר דרכם {{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} . '''
שורה 18:
'''שומר נפשו ירחק מהם''' = אדם הרוצה לשמור על עצמו, יכול להרחיק את עצמו מהם; הוא לא חייב ללכת בדרך עיקש, הוא יכול ללכת במסלול ישר; הבחירה היא ביד האדם.
 
הקוצים והבורות הם משל למכשולים שהאדם עשוי להתקל בהם בחייו: ברוב המקרים, כשאדם מתכנן היטב את דרכו, הוא יכול להימנע ממכשולים אלו; הבחירה היא ביד האדם. מכאן, שאנשים הנמצאים בבעיות לא צריכים להגיד "נקלענו לחובות", "הפילו אותנו בבוץ", וכיוצא באלו ביטויים שמטילים את האחריות על אחרים, אלא להגיד "בחרנו ללכת בדרך לא טובה", "עשינו טעות" וכיוצא באלו ביטויים שלוקחים את האחריות על עצמם ומאפשרים להם גם לבחור אחרת - " {{צ|שומר נפשו ירחק מהם}} ". '''
 
<div class="advanced">
שורה 25:
הפסוק שלנו מלמד, שכאשר האדם הולך בדרך שיש בה קוצים, זו הבחירה שלו; פסוק דומה מלמד, שהבחירה הזאת נובעת במקרים רבים מעצלות - עצלות לחשוב ולתכנן מראש את הדרך: '''
 
::* [[משלי טו יט]]: " {{צמצ|'''דרך''' עצל '''כמשכת חדק''' , וארח ישרים סללה|משלי טו יט}} ".
 
'''משוכת חדק''' היא גדר קוצנית החוסמת את הדרך, וגם היא משל למכשולים ותקלות, כמו '''צנים פחים''' .
שורה 36:
1. הפירוש מתבסס על פירושו של רבי חנינא לפסוקנו: " {{צפ|תוכן=הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים}} " {{קטן|קטן= (מופיע 4 פעמים בתלמוד בבלי, ראו [[:תו"א על משלי כב ה|תולדות אהרן]] )|}} , לפי דבריו, הפסוק בא ללמדנו, '''שהצנים''' '''והפחים''' שאנו פוגשים בדרכנו אינם גזירה משמים, אלא הם תוצאה של בחירה שלנו.
 
2. אמנם, רש"י בתלמוד פירש את המושגים " {{צ|צנים פחים}} " באופן אחר, למשל: " {{צפ|תוכן='''צנים פחים''' - קור הנופח}} " {{קטן|קטן= (רש"י על בבא מציעא קז:)|}} ; " {{צפ|תוכן='''צנים''' - צינה, '''פחים''' - חולי הבא על-ידי חום, כמו (שיר השירים ב) עד שיפוח היום}} " {{קטן|קטן= (רש"י על עבודה זרה ג:)|}} ; ראו גם [[ביאור:פחם = חום גבוה|פחם = חום גבוה]] . '''
 
גם לפי פירוש זה, הפסוק בא ללמדנו שיש בחירה חופשית, אבל הבחירה החופשית מתייחסת לשינויי טמפרטורה - הפסוק בא ללמדנו שהאדם יכול להתכונן למזג אויר חם ולמזג אויר קר, וכך למנוע מעצמו מחלות, בדומה למה שנאמר על אשת חיל [[משלי לא כא]]: " {{צמצ|לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבש שנים|משלי לא כא}} " ( [[ביאור:להלביש את הבית בבידוד כפול|פירוט]] ). '''
 
::*אולם, אין זה ברור מדוע דווקא שינויי הטמפרטורה נבחרו כדוגמה לדבר שהוא בידי אדם, והרי במקרים רבים יש שינויים מפתיעים במזג האויר, השינויים הללו הם בידי שמים ולא ניתן לחזות אותם מראש.
שורה 44:
 
===ב. פירושים הקשורים לעיקרון האיזון ושביל הזהב===
יש מפרשים, שהפסוק בא ללמדנו את חשיבות האיזון וההליכה בדרך האמצע. ניתן לפרש כך לפי שתי המשמעויות של הביטוי " {{צ|צנים פחים}} ":
 
3. '''צנים פחים''' = קוצים ובורות: כמו שאדם ההולך בדרך עקומה, בצדי הדרכים, נתקל בקוצים ובורות - כך גם אדם הנוהג באורח-חיים קיצוני נתקל במכשולים וצרות, ו" {{צ|שומר נפשו ירחק מהם}} " - ישמור על מתינות ויתרחק מהקצוות.
 
4. '''צנים פחים''' = קור (מלשון '''צינה''' ) וחום (מלשון '''פחם''' או מלשון '''הפחת''' האש, כמו בפסוק [[תהלים יא ו]]: " {{צמצ|ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם|תהלים יא ו}} "): כמו שהקור המוגזם והחום המוגזם פוגעים בבריאות הגוף, כך הקיצוניות בתכונות האופי פוגעת בבריאות הנפש {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} ; בפרט: '''
 
::*יש להיזהר מלהיות קר מדי, אדיש, ששום דבר לא אכפת לו;