ביאור:משלי ו ו: הבדלים בין גרסאות בדף

החכם מדבר על '''דרכיה''' של הנמלה, בלשון רבים; מכאן שיש כמה מידות טובות שאפשר ללמוד מתוך התבוננות בנמלה, כמו שכתוב בפסוקים הבאים.

 

 

פסוק ח: " {{צ|תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה}} " - תיכנון וחיסכון. מינים רבים של נמלים, ובפרט של [[w:נמלת קציר|נמלת הקציר]] הנפוצה בארץ ישראל, חיים על אוכל הנפוץ בעיקר בקיץ, כגון גרעיני תבואה. כל מושבה של נמלים בונה קן גדול עם תאים מבודדים מפני מים, דבר שהיה ידוע כבר בימי קדם: " {{צפ|תוכן=הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף. ולא בתחתון מפני הטינה, אלא באמצעי}} " {{קטן|קטן= (דברים רבה ה ב)|}} . כל מושבה אוגרת כמה קילוגרמים של תבואה בעונת הקיץ, כך שיהיה להן אוכל בעונת החורף. העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לחשוב על העתיד, גם אם הכסף שהוא מרויח עכשיו מספיק לפרנסתו - שיעבוד קצת יותר כדי שיוכל גם לחסוך לתקופות של מחסור, " {{צפ|תוכן=וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .

 

==פסוקים דומים==

 

הרעיון שיש לחסוך לעתיד נמצא גם בפסוקים נוספים:  '''

 

 

מכאן ניתן גם להסיק, שחיסכון לעתיד אינו מראה על חוסר בטחון בה'!

1. תשובה אפשרית היא, שהנמלה היא אחד היצורים המצליחים ביותר בטבע. היא מצליחה לשרוד ולהתרבות כמעט בכל איזור על-פני כדור הארץ. ישנו מדד שנקרא "ביומסה", המודד את הנוכחות של יצור חי מסויים בעולם. הביומסה של הנמלים היא 25% מכלל הביומסה של כל היצורים היבשתיים - יותר משל כל בעלי החוליות גם יחד!

 

 

===לא לעצל בלבד===

על-פי הפשט, הקטע מלמד שיש לעבוד כדי להשיג מטרות חמריות - " {{צ|תכין בקיץ '''לחמה''' , אגרה בקציר '''מאכלה'''}} ". אך יש שפירשו שזהו משל, והנמשל הוא בתחום הרוחני: " {{צפ|תוכן=אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא}} " {{קטן|קטן= (רבי שמעון בר יוחאי, דברים רבה ה ב)|}} , " {{צפ|תוכן=ראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''

 

 

'''