ביאור:חכם: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 16:
 
::*האם אני אוהב לשמוע עצות מהזולת? משלי יב טו: " {{צ|דרך אויל ישר בעיניו, ושמע לעצה '''חכם'''}} ".
::*האם אני משתדל לשמוע ביקורת מהזולת? משלי טו לא: " {{צ|אוזן שומעת תוכחת חיים - בקרב '''חכמים''' תלין}} ". האם אני אוהב את מי שמותח עליי ביקורת, גם כאשר הוא טיפש? משלי ט ח: " {{צ|אל תוכח לץ פן ישנאך, '''הוכח לחכם''' ויאהבך}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-09-08bביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|פירוט]] ).
::*האם, כאשר אני מותח ביקורת על הזולת, אני משתדל לגרום לו להרגיש יפה ומוצלח למרות הביקורת?  [[משלי כה יב]]: " {{צ|נזם זהב וחלי כתם - מוכיח חכם על אזן שמעת}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-25-12ביאור:חכמים מותחים ביקורת באופן שמייפה את השומע|פירוט]] )
::*האם אני רגיל ללמוד מכל אדם בענוה, ולהישמר מדברי גאוה? משלי יד ג: " {{צ|בפי אויל חטר גאוה; '''ושפתי חכמים''' תשמורם}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-14-03ביאור:בפי אויל חוטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורם|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל לנסח את דברי באופן קצר, יפה וברור? משלי טו ב: " {{צ|'''לשון חכמים''' תיטיב דעת, ופי כסילים יביע איוולת}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-15-02ביאור:בקיצור ולעניין|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל להוסיף על דברים שלמדתי מהזולת, וללמד אותם לאחרים בצורה יפה יותר? משלי טו ז: " {{צ|''' שפתי חכמים''' יזרו דעת; ולב כסילים לא כן}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-15-07ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לדבר בצורה מוצפנת, כך שהמידע שאני מעביר לא יגיע לידי האויב החיצוני או הפנימי? [[משלי י יד]]: " {{צ|חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-10-14ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרובה|פירוט]] ).
::*האם אני מוכן לצאת לרחוב ולשכנע תלמידים שיבואו ללמוד? [[משלי א כ]]: " {{צ|חכמות בחוץ '''תרנה''' , ברחבות '''תתן קולה''' , בראש המיות '''תקרא''' , בפתחי שערים בעיר '''אמריה תאמר'''}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-01-20ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|פירוט]] ), [[משלי ח א-ג]]: " {{צ|הלא חכמה '''תקרא''' , ותבונה '''תתן קולה''' ... ליד שערים לפי קרת, מבוא פתחים '''תרנה'''}} " (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/qriotביאור:החכמה קוראת|החכמה קוראת]] ). '''
::*האם אני מוכן להשקיע בשיפור התנאים החומריים בבית הספר, כדי לעודד תלמידים לבוא ללמוד? [[משלי ט א]]: " {{צ|'''חכמות''' בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה, מסכה יינה, אף ערכה שולחנה...}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-09-0105ביאור:החכמה מכינה אוכל טעים כדי למשוך תלמידים|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לתווך בין אנשים שנמצאים במריבה, לגרום להם להקשיב זה לזה וכך להרגיע את כעסם? [[משלי כט ח]]: " {{צ|אנשי לצון יפיחו קריה, '''וחכמים''' ישיבו אף}} " (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/xkm_rivביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|חכמים מרגיעים מריבות]] ). '''
 
==מושגים דומים ומנוגדים==
שורה 30:
 
::* [[משלי יח טו]]: " {{צ|''' לב נבון''' יקנה דעת, '''ואזן חכמים''' תבקש דעת}} " - החכמים תמיד מבקשים לשמוע עוד ידיעות מאחרים. '''
::* [[משלי יח ד]]: " {{צ|מים עמקים דברי '''פי''' איש, נחל נבע מקור '''חכמה'''}} " - החכמים יודעים לנסח את דבריהם באופן שכל אחד יוכל להבין בלי להתעמק ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mym_amuqimביאור:החכם מדבר כך שכולם יוכלו להבין בלי להתעמק|פירוט]] ), בניגוד ל [[משלי כ ה]]: " {{צ|מים עמקים עצה '''בלב''' איש, ואיש '''תבונה''' ידלנה}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-20-05ביאור:איש תבונה יודע לדלות מחשבות|פירוט]] ).
::*ראו גם [[Tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wgufביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים ונבונים ואיברי גופם]] . '''
 
'''חכמה''' קשורה ללימוד ולמציאה (בניגוד '''לתבונה''' - שאותה האדם מפיק מתוך ליבו):
שורה 38:
::* [[משלי כד יד]]: " {{צ|כן דעה '''חכמה''' לנפשך, אם '''מצאת''' , ויש אחרית ותקותך לא תכרת}} "
 
'''החכמים''' מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד [[Tnk1/kma/qjrim1/ormaביאור:ערמה = היכולת להטעות|לערומים,]] שנזהרים רק לאחר שהם רואים את הרע בעיניים שלהם, ובניגוד [[Tnk1/kma/qjrim1/ksilביאור:כסיל = השונא דעת|לכסילים]] , שסומכים לגמרי על לבם); ראו:
 
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-14-16ביאור:החכם נזהר שלא להיכנס לצרות|חכם ירא וסר מרע - ערום ראה רעה נסתר - כסיל מתעבר ובוטח]] ,
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-28-26ביאור:הסכנה שבבטחון עצמי מופרז|חכם ירא וסר מרע - בוטח בליבו הוא כסיל - הולך בחכמה הוא ימלט]]
 
'''החכמה''' מציינת כישרון ללמוד מהזולת - מבני-אדם אחרים ואפילו מבעלי-חיים; בניגוד [[Tnk1/kma/qjrim1/musrביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|למוסר]] , שמציין לימוד מתוך ייסורים או צרות. חכמה מציינת לימוד חיובי - הוספה של תכונות טובות; בניגוד למוסר, שמציין לימוד שלילי - הסרה של מידות רעות. כך ניתן ללמוד מהשוואה בין שני קטעים דומים המגיעים לאותה מסקנה בשתי דרכים שונות:
 
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/mjביאור:שתי דרכי-0624-1134לימוד, מסקנה אחת|ראה דרכיה וחכם - ראיתי לקחתי מוסר]] .
 
האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים '''חכמים''' - כי שלמה למד מהם; ראו:
 
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/axrimביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|גם אלה לחכמים - הט אזנך ושמע דברי חכמים]]
 
כאמור, אחד המאפיינים של חכמים הוא שהם אוהבים לקבל ביקורת, אך גם ההיפך נכון - מי שמתרגל לקבל ביקורת, סופו שיהיה חכם: '''
 
::* [[משלי יט כ]]: " {{צ|שמע עצה וקבל '''מוסר''' , למען '''תחכם''' באחריתך}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-19-20ביאור:שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכם באחריתך|פירוט]] )
::* [[משלי יג א]]: " {{צ|בן חכם מוסר אב, ולץ לא שמע גערה}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/lo_jma_garaביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] )
 
כדי ללמוד היטב, דרושה יראת ה', ודרושות גם שנות חיים רבות; ראו:
 
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_yraa_wahvaביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]]
::* [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|בישישים חכמה]] '''
::* [[Tnk1/ktuv/eyov/yv-12-12|בישישים חכמה]] '''
 
כשהבן חכם - הוא לומד הרבה מאביו, ולכן אביו שמח; ראו:
 
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/bn_xkmביאור:בן חכם בספר משלי|בן חכם ישמח אב]] '''
 
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_dat_wyciraביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]]
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-04-0309ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]]
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/tvuna_mkila_xkmaביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]]
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/mjביאור:ככל ששותקים יותר -17-2728 מרוויחים יותר|מה מרוויחים משתיקה]]
 
אהבת '''החכמה''' עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות (בעוד שהבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים); ראו: '''
 
::* [[Tnk1/ktuv/mjly/bn_roeביאור:רעיו של הבן|רעיו של הבן]] '''
 
החכמים ראויים לכבוד - הכבוד הוא הנחלה הטבעית שלהם:
 
::* [[משלי ג לה]]: " {{צ|כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-03-35ביאור:כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|פירוט]] )
 
ניגודו של החכם הוא [[Tnk1/kma/qjrim1/ksilביאור:כסיל = השונא דעת|הכסיל = השונא ללמוד]] .
 
<div class="advanced">
שורה 85:
==ביטויים נוספים==
 
::* [[Tnk1/kma/qjrim1/xkmeynביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]] - אדם שרק חושב שהוא חכם, "חכם בלילה". '''
::* [[Tnk1/kma/qjrim1/xkmlvביאור:חכם לב = הלומד ומפנים|חכם לב]] - אדם שיודע ללמוד וגם מפנים את הדברים שהוא לומד, "לוקח ללב" את הלימוד.
::* [[Tnk1/kma/qjrim1/ahvxkmביאור:אהבת חכמה = רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות|אהבת חכמה]] - רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות. '''
::*על חשיבות החכמה בבניית בית, ראו [[Tnk1/kma/qjrim1/bytביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|בית]] . '''
 
</div>
שורה 116:
::* [[משלי יג כ]]: " {{צ|הלוך את חכמים וחכם , ורעה כסילים ירוע}} "
::* [[משלי יד ו]]: " {{צ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל}} "
::*משלי יד ח: " {{צ|חכמת}} {{צ|ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה}} " (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/arum_yvinביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|מה מבין הערום]] ).
::*משלי יד כד: " {{צ|עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-14-24ביאור:עטרת חכמים עשרם. איוולת כסילים איוולת|פירוט]] ).
::* [[משלי טו יב]]: " {{צ|לא יאהב לץ '''הוכח''' לו, אל '''חכמים''' לא ילך}} "
::*משלי טז טז: " {{צ|קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף}} " (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wmtkotביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::*משלי יז טז: " {{צ|למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אין}} " (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-17-16ביאור:הכסיל "שכח את הלב בבית"|לב כסיל]] )
::* [[משלי כ א]]: " {{צ|לץ היין המה שכר, וכל שגה בו לא יחכם}} "
::*משלי כ כו : " {{צ|מזרה רשעים מלך חכם, וישב עליהם אופן}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-20-26ביאור:מלך חכם נלחם בפשיעה המאורגנת|פירוט]] ) '''
::*משלי כא יא: " {{צ|בענש לץ יחכם פתי, ובהשכיל לחכם יקח דעת}} " (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/lc_ptiביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] )
::*משלי כא כ: " {{צ|אוצר נחמד ושמן בנוה חכם, וכסיל אדם יבלענו}} " (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-21-20ביאור:איך (לא) לבחור שותפים לדירה|איך לבחור שותפים לדירה]] )
::* [[משלי כא ל]]: " {{צ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'}} "
::*משלי כד ז: " {{צ|ראמות לאויל חכמות , בשער לא יפתח פיהו}} " ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-24-07ביאור:ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו|פירוט]] )
::* [[משלי כט טו]]: " {{צ|שבט ותוכחת יתן חכמה, ונער משלח מביש אמו}} "
::*משלי ל כד: " {{צ|ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים}} " (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-30-2428ביאור:עצות לקטנים|עצות לקטנים]] ).
::* [[משלי לא כו]]: " {{צ|פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה}} "  '''