ביאור:משלי טו יד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= לב נבון יבקש דעת, ופי כסילים ירעה איוולת =
כשאנחנו שומעים בתקשורת ידיעה שסותרת את השקפת העולם שלנו, אנחנו מייד מזכירים שצריך להתייחס לידיעה בעירבון מוגבל, שהרי לא כל מה שאומרים בתקשורת הוא נכון. אבל כשאנחנו שומעים ידיעה שמתאימה להשקפת העולם שלנו, (למשל: פוליטיקאיכשפוליטיקאי מהמחנה השני נאשם בשחיתות), ישאנחנו משום-מה שוכחים ש"לא כל מה שאומרים בתקשורת הוא נכון", ויש לנו נטיה לקבל את הידיעה בלי לבדוק לעומק האם היא אכן נכונה. ספר משלי מתייחס לבעיה זו: '''
 
[[משלי טו יד]]: " {{צמצ|לב נבון יבקש דעת, ופני כסילים ירעה אולת|משלי טו יד}} " (קרי: '''ופי''' כסילים) '''
 
'''לב ''' [[Tnk1/kma/qjrim1/lv|= מקום המחשבות]] ; '''  נבון''' [[Tnk1/kma/qjrim1/bwn|= המוכשר לחשוב ולהסיק מסקנות]] ;  '''ביקש''' [[Tnk1/kma/qjrim1/bqj|= רצה, השתדל למצוא]] ; ''' ''' '''דעת ''' [[Tnk1/kma/qjrim1/dat|= הכרות קרובה וודאית]] ; ''''''
'''לב ''' [[ביאור:לב = מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] .
 
'''לב נבון יבקש דעת''' = הנבוןאדם (נבון [[ביאור:תבונהמשתדל = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= המוכשר לחשוב ולהסיק מסקנות]] ) משתדלתמיד לגלות את העובדות המדוייקות והוודאיות. '''
'''ביקש''' [[ביאור:ביקש = א. הביע רצון במילים; ב. רצה, גם ללא מילים|= רצה, השתדל למצוא]] .
 
'''רעהכסיל''' [[ביאור:רעה Tnk1/kma/qjrim1/ksil|= שהההשונא זמןחכמה]] רב; ב-''' / עם-,רעה''' או: הלך בעקבות-[[Tnk1/kma/qjrim1/reh|= מלשון רע, חבר]] ; '''ירעה''' =  מתרועע ומתחבר עם-: " {{צפ|תוכן=יעשה את האולת לריע וחבר, להיות רגיל עמה}} "<span style="font-size: 80%;">
'''דעת ''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= הכרות קרובה וודאית]] .
(<span style="font-size: 10px;">
[[:קטע:מצודות על משלי טו יד|מצודות]] ''' )''' ; '''איוולת ''' [[Tnk1/kma/qjrim1/ewil|= שטחיות]] ;
 
'''ופני/ופי כסילים ירעה איוולת''' = הכסילאדם ( [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= השונא חכמה]] ) מתחבר ומתיידד עם השטחיות, הוא אוהב ידיעות שטחיות שאינן דורשות ממנו להתעמק. '''
'''לב נבון יבקש דעת''' = הנבון ( [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= המוכשר לחשוב ולהסיק מסקנות]] ) משתדל לגלות את העובדות המדוייקות והוודאיות.
 
'''הכסיל''' מסמל גם את יצר הכסילות שנמצא בכל אחד מאיתנו, הגורם לנו להתקרב ולאהוב ידיעות שמתאימות להשקפת עולמנו ללא בדיקה מעמיקה; והפסוק מלמד אותנו להפעיל כנגדו את '''הנבון''' , את יצר התבונה שנמצא בליבנו, ולבקש דעת - לחפש ולבדוק את העובדות עד שנדע אותן בבירור, בין אם מתאימות לדעתנו ובין אם לא.
'''רעה''' [[ביאור:רעה = שהה זמן רב ב- / עם-, או: הלך בעקבות-|= מלשון רע, חבר]] ; '''ירעה''' =  מתרועע ומתחבר עם-: " {{צפ|תוכן=יעשה את האולת לריע וחבר, להיות רגיל עמה}} "<span style="font-size: 80%;">
(<span style="font-size: 10px;">
[[:קטע:מצודות_על_משלי_טו_יד|מצודות]] ''' )''' .
 
'''
'''איוולת ''' [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחיות]] .
 
<div class="advanced">
'''ופני/ופי כסילים ירעה איוולת''' = הכסיל ( [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= השונא חכמה]] ) מתחבר ומתיידד עם השטחיות, הוא אוהב ידיעות שטחיות שאינן דורשות ממנו להתעמק. '''
 
==פסוקים נוספיםדומים וקשורים==
'''הכסיל''' מסמל גם את יצר הכסילות שנמצא בכל אחד מאיתנו, הגורם לנו להתקרב ולאהוב ידיעות שמתאימות להשקפת עולמנו ללא בדיקה מעמיקה; והפסוק מלמד אותנו להפעיל כנגדו את '''הנבון''' , את יצר התבונה שנמצא בליבנו, ולבקש דעת - לחפש ולבדוק את העובדות עד שנדע אותן בבירור.
 
בנוסף, ניתן לראות בפסוק גם הנחיה חינוכית לאנשים שמנסים לחנך כסילים: מאחר שהכסילים מתיידדים ומתרועעים עם איוולת, מי שרוצה לחנך כסילים חייב לדבר עמם בשפה השטחית שלהם, כלומר לנסחולנסח את דבריו בקיצור נמרץ, כמו שנרמז גם בפסוק המקביל מתחילת הפרק: '''
 
[[משלי טו ב]]::* " {{צמצ|לשון חכמים תיטיב '''דעת''' , '''ופי כסילים''' יביע '''אולת'''|משלי}} טו" ב}}( [[ביאור:בקיצור ולענייןTnk1/ktuv/mjly/mj-15-02|פירוט]] ). '''
 
<div class="advanced">
הנבון משתמש בלב ( '''לב נבון''' ), והחכמים משתמשים בלשון ( '''לשון חכמים''' ) - ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wguf|חכמה ותבונה בגוף האדם]] .
 
==פסוקים נוספים==
יש שקישרו את פסוקנו לפסוק הקודם ו/או לפסוק הבא, המדברים על שמחה. נקרא את כל שלושת הפסוקים: '''
 
::* [[משלי טו יג]]: " {{צמצ|לב שמח ייטב פנים, ובעצבת לב רוח נכאה|משלי טו יג}} " ( [[ביאור:השמחה משפרת את המראה החיצוניTnk1/ktuv/mjly/mj-15-13|פירוט]] )
::* [[משלי טו יד]]: " {{צמצ|לב נבון יבקש דעת, ופני כסילים ירעה אולת|משלי טו יד}} "
::* [[משלי טו טו]]: " {{צמצ|כל ימי עני רעים, וטוב לב משתה תמיד|משלי}} טו" טו}}( [[ביאור:כל ימי עני רעים, וטוב לב משתה תמידTnk1/ktuv/mjly/mj-15-15|פירוט]] )
 
מה הקשר?
 
1. כדי לבקש דעת, צריך שמחה:  " {{צפ|תוכן='''רוח נכאה''' - ונשברת היא, על כן לא תלמוד הדעת. '''לב נבון''' שישמח ואין לו עוצב בעולם, הוא '''יבקש''' ללמוד '''דעת''' .}} " {{קטן|קטן= ( [[:אבן עזרא על משלי טו יג|אבן עזרא על משלי טו יג]] )|}} ; ראווראו גם רבנואת פירושו של הרב יונה גירונדי. '''
 
2. כדי לשמוח, צריך לבקש דעת: " {{צפ|תוכן='''לב נבון יבקש דעת''' ... מבקש ומתבונן בכל דבר להשיג השכל שיש בו... '''כל ימי עני רעים''' ... - עני בדעת}} " {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , " {{צפ|תוכן=... ואין לו שום דבר טוב במה להחיות ולשמח את עצמו, מאחר שאינו מקושר, רק אדרבא רחוק ונפרד מהשכל דקדושה... '''וטוב לב משתה תמיד''' - כי צריכין ליזהר ביותר להרגיל עצמו בלב טוב ובשמחה תמידית, ע"י שיסתכל רק על השכל והפנימיות החיות דקדושה שיש בכל דבר...}} " {{קטן|קטן= ( [[:נחת השולחן אורח חיים תרצז|נחת השולחן אורח חיים תרצז]] )|}} .
 
3. הכסיל, הרועה דברי איוולת, אומר, בין השאר, שצריך להרבות במשתאות ותענוגות, כי כך נראה מבחינה שטחית של המציאות: " {{צפ|תוכן='הלא ראינו ש '''כל ימי עני רעים''' ?! העני, המתענה מפני ששומע לחוקי התורה, בכל זאת ימיו רעים תמיד, ומי שעושה '''משתה תמיד''' הוא '''טוב לב''' !', ומזה יוכיח שאין שכר להולך בחכמה. אבל '''לב נבון יבקש דעת''' , וישיב לו לאמור...}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי טו טו|מלבי"ם על משלי טו טו]] )|}} . '''
 
<div class="future">
ראו גם: '''
ראו גם::* פסוקים נוספים על [[ביאור:כסיל - אוילTnk1/ktuv/mjly/xsry_dat|כסיל ואיוולת]] . '''</div>
 
::*פסוקים נוספים על [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|שליטתו של הנבון בלב ובמחשבה]] .
::*פסוקים נוספים על [[ביאור:כסיל - אויל|כסיל ואיוולת]] . '''
::
 
'''
 
שורה 55 ⟵ 51:
'''
 
::*
 
{{מקורות|מקורות=