ביאור:משלי טו יד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= לב נבון יבקש דעת, ופי כסילים ירעה איוולת =
כשאנחנו שומעים בתקשורת ידיעה שסותרת את השקפת העולם שלנו, אנחנו מייד מזכירים שצריך להתייחס לידיעה בעירבון מוגבל, שהרי לא כל מה שאומרים בתקשורת הוא נכון. אבל כשאנחנו שומעים ידיעה שמתאימה להשקפת העולם שלנו,
[[משלי טו יד]]: " {{
'''לב ''' [[Tnk1/kma/qjrim1/lv|= מקום המחשבות]] ; ''' נבון''' [[Tnk1/kma/qjrim1/bwn|= המוכשר לחשוב ולהסיק מסקנות]] ; '''ביקש''' [[Tnk1/kma/qjrim1/bqj|= רצה, השתדל למצוא]] ; ''' ''' '''דעת ''' [[Tnk1/kma/qjrim1/dat|= הכרות קרובה וודאית]] ; ''''''
'''לב נבון יבקש דעת''' =
'''
(<span style="font-size: 10px;">▼
[[:קטע:מצודות על משלי טו יד|מצודות]] ''' )''' ; '''איוולת ''' [[Tnk1/kma/qjrim1/ewil|= שטחיות]] ;
'''ופני/ופי כסילים ירעה איוולת''' =
▲'''לב נבון יבקש דעת''' = הנבון ( [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= המוכשר לחשוב ולהסיק מסקנות]] ) משתדל לגלות את העובדות המדוייקות והוודאיות.
'''הכסיל''' מסמל גם את יצר הכסילות שנמצא בכל אחד מאיתנו, הגורם לנו להתקרב ולאהוב ידיעות שמתאימות להשקפת עולמנו ללא בדיקה מעמיקה; והפסוק מלמד אותנו להפעיל כנגדו את '''הנבון''' , את יצר התבונה שנמצא בליבנו, ולבקש דעת - לחפש ולבדוק את העובדות עד שנדע אותן בבירור, בין אם מתאימות לדעתנו ובין אם לא.▼
▲'''רעה''' [[ביאור:רעה = שהה זמן רב ב- / עם-, או: הלך בעקבות-|= מלשון רע, חבר]] ; '''ירעה''' = מתרועע ומתחבר עם-: " {{צפ|תוכן=יעשה את האולת לריע וחבר, להיות רגיל עמה}} "<span style="font-size: 80%;">
▲(<span style="font-size: 10px;">
'''
<div class="advanced">▼
▲'''ופני/ופי כסילים ירעה איוולת''' = הכסיל ( [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= השונא חכמה]] ) מתחבר ומתיידד עם השטחיות, הוא אוהב ידיעות שטחיות שאינן דורשות ממנו להתעמק. '''
▲'''הכסיל''' מסמל גם את יצר הכסילות שנמצא בכל אחד מאיתנו, הגורם לנו להתקרב ולאהוב ידיעות שמתאימות להשקפת עולמנו ללא בדיקה מעמיקה; והפסוק מלמד אותנו להפעיל כנגדו את '''הנבון''' , את יצר התבונה שנמצא בליבנו, ולבקש דעת - לחפש ולבדוק את העובדות עד שנדע אותן בבירור.
[[משלי טו ב]]:
▲<div class="advanced">
הנבון משתמש בלב ( '''לב נבון''' ), והחכמים משתמשים בלשון ( '''לשון חכמים''' ) - ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wguf|חכמה ותבונה בגוף האדם]] .
▲==פסוקים נוספים==
יש שקישרו את פסוקנו לפסוק הקודם ו/או לפסוק הבא, המדברים על שמחה. נקרא את כל שלושת הפסוקים: '''
::* [[משלי טו יג]]: " {{
::* [[משלי טו יד]]: " {{
::* [[משלי טו טו]]: " {{
מה הקשר?
1. כדי לבקש דעת, צריך שמחה: " {{צפ|תוכן='''רוח נכאה''' - ונשברת היא, על כן לא תלמוד הדעת. '''לב נבון''' שישמח ואין לו עוצב בעולם, הוא '''יבקש''' ללמוד '''דעת''' .}} " {{קטן|קטן= ( [[
2. כדי לשמוח, צריך לבקש דעת: " {{צפ|תוכן='''לב נבון יבקש דעת''' ... מבקש ומתבונן בכל דבר להשיג השכל שיש בו... '''כל ימי עני רעים''' ... - עני בדעת}} " {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , " {{צפ|תוכן=... ואין לו שום דבר טוב במה להחיות ולשמח את עצמו, מאחר שאינו מקושר, רק אדרבא רחוק ונפרד מהשכל דקדושה... '''וטוב לב משתה תמיד''' - כי צריכין ליזהר ביותר להרגיל עצמו בלב טוב ובשמחה תמידית, ע"י שיסתכל רק על השכל והפנימיות החיות דקדושה שיש בכל דבר...}} " {{קטן|קטן= ( [[
3. הכסיל, הרועה דברי איוולת, אומר, בין השאר, שצריך להרבות במשתאות ותענוגות, כי כך נראה מבחינה שטחית של המציאות: " {{צפ|תוכן='הלא ראינו ש '''כל ימי עני רעים''' ?! העני, המתענה מפני ששומע לחוקי התורה, בכל זאת ימיו רעים תמיד, ומי שעושה '''משתה תמיד''' הוא '''טוב לב''' !', ומזה יוכיח שאין שכר להולך בחכמה. אבל '''לב נבון יבקש דעת''' , וישיב לו לאמור...}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי טו טו|מלבי"ם על משלי טו טו]] )|}} . '''
<div class="future">
▲::*פסוקים נוספים על [[ביאור:כסיל - אויל|כסיל ואיוולת]] . '''
'''
שורה 55 ⟵ 51:
'''
{{מקורות|מקורות=
|