ביאור:גאוה בספר משלי: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 5:
כשבא אסון על האדם, הוא חייב לעשות חשבון נפש כדי להבין במה חטא, והנושא העיקרי שצריך לחפש כשעושים חשבון נפש הוא הגאוה: '''
::*משלי יח יב: " {{צ|לפני שבר - יגבה לב איש, ולפני כבוד - ענוה}} "
::*משלי טז יח: " {{צ|לפני שבר - גאון; ולפני כישלון - גובה רוח}} "
בדרך-כלל, פסוקים שמתארים שכר ועונש מתבוננים לכיוון העתיד, כלומר "אם תעשה כך - יקרה לך כך"; פסוקים אלה הם יוצאים מן הכלל, כי הם מתבוננים לכיוון העבר - " {{צ|לפני שבר יגבה לב איש}} ", כלומר "אם קרה לך שבר - סימן שלפני כן גבה ליבך".
הפסוקים אינם אומרים, שכל מי שמתגאה - בהכרח נשבר ונכשל; הם אומרים את הכיוון ההפוך - כל מי שנשבר ונכשל, בהכרח התגאה לפני-כן.
שורה 19:
==מקורות ופירושים נוספים==
1. פירשנו שהשבר הוא עונש מה' על הגאוה, שהרי (משלי טז ה): " {{צ|תועבת ה' כל גבה לב, יד ליד לא ינקה}} " ( [[
2. אך אפשר גם לפרש שהשבר הוא תוצאה טבעית של הגאוה - במיוחד כאשר מדובר בגאוה שגורמת לאדם לזלזל בכוחם של היריבים: '''
שורה 27:
::*כוח רוחני - "התפילות שלנו יבקיעו רקיעים ויבטלו את הגזירה" (ומה עם התפילות שלהם?)
על גאוה מסוג זה, הגורמת לשטחיות ורשלנות בהכנות למאבק, נאמר ב [[משלי יט ג]]: " {{
=="לפני שבר יגבה לב איש" בתנ"ך==
שורה 35:
::*אדם וחוה - רצו להיות כאלהים, חטאו וגורשו מגן עדן; '''
::*בוני מגדל בבל - רצו להגיע השמימה, מרדו בה' וגורשו לכל העולם; '''
::*המן התגאה בכבודו ועושרו: [[אסתר ה יא]]: " {{
==ההבדלים בין הפסוקים==
אפשר להסביר חלק את ההבדלים בין הפסוקים על פי [[
::*''' לב''' מציין תכונת אופי קבועה. כאשר אדם '''נשבר''' לגמרי, הוא צריך לחפש את הסיבה בכך '''שליבו''' - כלומר האופי הקבוע שלו - הוא גבוה וגאוותן, כי אופי כזה הוא מתועב על ה' (משלי טז ה): " {{צ|תועבת ה' כל גבה לב, יד ליד לא יינקה}} ".
::*''' רוח''' מציינת מחשבה חולפת וזמנית. כאשר אדם רק '''נכשל''' ונופל, הוא צריך לחפש את הסיבה בכך שעברה בו '''רוח''' חולפת של גבהות וגאוה; הוא עדיין אינו "תועבת ה'" ולכן לא נשבר לגמרי.
שורה 51:
==לעיון נוסף==
::*לפי הרעיון שבפסוק זה ניתן לפרש את הויכוח בין ירמיהו לבין בני ישראל במצרים (ירמיהו מד): אדם שבא עליו אסון, והוא רואה באסון זה הוכחה לכך שהוא היה צריך לעשות את מה שתמיד רצה ותמיד חלם לעשות - לא יצא ידי חובת חשבון נפש; האסון צריך ללמד את האדם, שהרצון שלו היה פגום (ראו [[
::*הביטוי '''לפני כבוד ענוה''' מופיע גם ב [[משלי טו לג]]: " {{
::*קשר בין גובה לבין שבר מופיע גם ב [[משלי יז יט]]: " {{
::* [[
::* [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=624906&whichpage=1 דיון בפורום דרישת ה' - שכר ועונש בעולם הזה כאמצעים לחשבון נפש]
|