ביאור:חכם: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
'''חכמה''' היא הכישרון לשמוע וללמוד. כך הסבירו חכמינו את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת: " {{צפ|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש}} " {{קטן|קטן= (רש"י על שמות לא ג)|}} . ואכן, בפסוקים רבים החכמה קשורה ללמידה, לשמיעה ולאזניים:
 
::* [[משלי ל ב]]: " {{צמצ|כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא '''למדתי חכמה''' , ודעת קדשים אדע|משלי}} ל" ב}}'''
::*משלי ב ב: " {{צ|'''להקשיב לחכמה אזנך''' , תטה לבך לתבונה}} "
::
::*משלי ב ב: {{צ|'''להקשיב לחכמה אזנך''' , תטה לבך לתבונה}}
 
'''חכמה''' היא גם הכישרון לדבר וללמד; בפסוקים רבים החכמה קשורה לדיבור ולפה:
 
::*משלי טו ב : " {{צ|לשון '''חכמים''' תיטיב דעת, ופי כסילים יביע איוולת}} " '''
::
 
==בחינה עצמית - האם אני חכם?==
 
::*האם אני אוהב לשמוע עצות מהזולת? משלי יב טו: " {{צ|דרך אויל ישר בעיניו, ושמע לעצה '''חכם'''}} ".
::*האם אני משתדל לשמוע ביקורת מהזולת? משלי טו לא: " {{צ|אוזן שומעת תוכחת חיים - בקרב '''חכמים''' תלין}} ". האם אני אוהב את מי שמותח עליי ביקורת, גם כאשר הוא טיפש? משלי ט ח: " {{צ|אל תוכח לץ פן ישנאך, '''הוכח לחכם''' ויאהבך}} " ( [[ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמיםTnk1/ktuv/mjly/mj-09-08b|פירוט]] ).
::*האם, כאשר אני מותח ביקורת על הזולת, אני משתדל לגרום לו להרגיש יפה ומוצלח למרות הביקורת?  [[משלי כה יב]]: " {{צמצ|נזם זהב וחלי כתם - מוכיח חכם על אזן שמעת|משלי כה יב}} " ( [[ביאור:חכמים מותחים ביקורת באופן שמייפה את השומעTnk1/ktuv/mjly/mj-25-12|פירוט]] )
::*האם אני רגיל ללמוד מכל אדם בענוה, ולהישמר מדברי גאוה? משלי יד ג: " {{צ|בפי אויל חטר גאוה; '''ושפתי חכמים''' תשמורם}} " ( [[ביאור:בפי אויל חוטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורםTnk1/ktuv/mjly/mj-14-03|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל לנסח את דברי באופן קצר, יפה וברור? משלי טו ב: " {{צ|'''לשון חכמים''' תיטיב דעת, ופי כסילים יביע איוולת}} " ( [[ביאור:בקיצור ולענייןTnk1/ktuv/mjly/mj-15-02|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל להוסיף על דברים שלמדתי מהזולת, וללמד אותם לאחרים בצורה יפה יותר? משלי טו ז: " {{צ|''' שפתי חכמים''' יזרו דעת; ולב כסילים לא כן}} " ( [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדשTnk1/ktuv/mjly/mj-15-07|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לדבר בצורה מוצפנת, כך שהמידע שאני מעביר לא יגיע לידי האויב החיצוני או הפנימי? [[משלי י יד]]: " {{צמצ|חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה|משלי}} י" יד}}( [[ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרובהTnk1/ktuv/mjly/mj-10-14|פירוט]] ).
::*האם אני מוכן לצאת לרחוב ולשכנע תלמידים שיבואו ללמוד? [[משלי א כ]]: " {{צמצ|חכמות בחוץ '''תרנה''' , ברחבות '''תתן קולה''' , בראש המיות '''תקרא''' , בפתחי שערים בעיר '''אמריה תאמר'''|משלי}} א" כ}}( [[ביאור:מי קורא ברחוב?Tnk1/ktuv/mjly/mj-01-20|פירוט]] ), [[משלי ח א-ג]]: " {{צמצ|הלא חכמה '''תקרא''' , ותבונה '''תתן קולה''' ... ליד שערים לפי קרת, מבוא פתחים '''תרנה'''|משלי}} ח" א}}(ראו [[ביאור:החכמה קוראתTnk1/ktuv/mjly/qriot|החכמה קוראת]] ). '''
::*האם אני מוכן להשקיע בשיפור התנאים החומריים בבית הספר, כדי לעודד תלמידים לבוא ללמוד? [[משלי ט א]]: " {{צמצ|'''חכמות''' בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה, מסכה יינה, אף ערכה שולחנה...|משלי ט א}} " ( [[ביאור:החכמה מכינה אוכל טעים כדי למשוך תלמידיםTnk1/ktuv/mjly/mj-09-0105|פירוט]] ).
::
::*האם אני מסוגל לתווך בין אנשים שנמצאים במריבה, לגרום להם להקשיב זה לזה וכך להרגיע את כעסם? [[משלי כט ח]]: " {{צמצ|אנשי לצון יפיחו קריה, '''וחכמים''' ישיבו אף|משלי כט ח}} " (ראו [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבותTnk1/ktuv/mjly/xkm_riv|חכמים מרגיעים מריבות]] ). '''
::*האם אני מוכן להשקיע בשיפור התנאים החומריים בבית הספר, כדי לעודד תלמידים לבוא ללמוד? {{צמ|חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה, מסכה יינה, אף ערכה שולחנה...|משלי ט א}}( [[ביאור:החכמה מכינה אוכל טעים כדי למשוך תלמידים|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לתווך בין אנשים שנמצאים במריבה, לגרום להם להקשיב זה לזה וכך להרגיע את כעסם? {{צמ|אנשי לצון יפיחו קריה, '''וחכמים''' ישיבו אף|משלי כט ח}}(ראו [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|חכמים מרגיעים מריבות]] ). '''
::
 
==מושגים דומים ומנוגדים==
בספר משלי, '''החכמים''' משתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור - אוזן, שפתיים, פה, לשון (בניגוד '''לנבונים''' - שמשתמשים בעיקר בלב): '''
 
::* [[משלי יח טו]]: " {{צמצ|''' לב נבון''' יקנה דעת, '''ואזן חכמים''' תבקש דעת|משלי יח טו}} " - החכמים תמיד מבקשים לשמוע עוד ידיעות מאחרים. '''
::* [[משלי יח ד]]: " {{צמצ|מים עמקים דברי '''פי''' איש, נחל נבע מקור '''חכמה'''|משלי יח ד}}( [[ביאור:מים" עמוקים- בפההחכמים ובלביודעים לנסח את דבריהם באופן שכל אחד יוכל להבין בלי להתעמק ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mym_amuqim|פירוט]] ), בניגוד ל [[משלי כ ה]]: " {{צמצ|מים עמקים עצה '''בלב''' איש, ואיש '''תבונה''' ידלנה|משלי כ ה}} " ( [[ביאור:סוד הצלחתו של איש תבונהTnk1/ktuv/mjly/mj-20-05|פירוט]] ).
::*ראו גם [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופםTnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wguf|חכמים ונבונים ואיברי גופם]] . '''
::
 
'''חכמה''' קשורה ללימוד ולמציאה (בניגוד '''לתבונה''' - שאותה האדם מפיק מתוך ליבו):
 
::* [[משלי ג יג]]: " {{צמצ|אשרי אדם '''מצא חכמה''' , ואדם יפיק תבונה|משלי ג יג}} "
::* [[משלי כד יד]]: " {{צמצ|כן דעה '''חכמה''' לנפשך, אם '''מצאת''' , ויש אחרית ותקותך לא תכרת|משלי כד יד}} "
 
'''החכמים''' מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד [[ביאור:ערמה = היכולת להטעותTnk1/kma/qjrim1/orma|לערומים,]] שנזהרים רק לאחר שהם רואים את הרע בעיניים שלהם, ובניגוד [[ביאור:כסיל = השונא דעתTnk1/kma/qjrim1/ksil|לכסילים]] , שסומכים לגמרי על לבם); ראו:
 
::* [[ביאור:החכם נזהר שלא להיכנס לצרותTnk1/ktuv/mjly/mj-14-16|חכם ירא וסר מרע - ערום ראה רעה נסתר - כסיל מתעבר ובוטח]] ,
::* [[ביאור:הסכנה שבבטחון עצמי מופרזTnk1/ktuv/mjly/mj-28-26|חכם ירא וסר מרע - בוטח בליבו הוא כסיל - הולך בחכמה הוא ימלט]]
 
'''החכמה''' מציינת כישרון ללמוד מהזולת - מבני-אדם אחרים ואפילו מבעלי-חיים; בניגוד [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרותTnk1/kma/qjrim1/musr|למוסר]] , שמציין לימוד מתוך ייסורים או צרות. חכמה מציינת לימוד חיובי - הוספה של תכונות טובות; בניגוד למוסר, שמציין לימוד שלילי - הסרה של מידות רעות. כך ניתן ללמוד מהשוואה בין שני קטעים דומים המגיעים לאותה מסקנה בשתי דרכים שונות:
 
::* [[ביאור:שתי דרכיTnk1/ktuv/mjly/mj-לימוד, מסקנה אחת0624-1134|ראה דרכיה וחכם - ראיתי לקחתי מוסר]] .
 
האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים '''חכמים''' - כי שלמה למד מהם; ראו:
 
::* [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחריםTnk1/ktuv/mjly/axrim|גם אלה לחכמים - הט אזנך ושמע דברי חכמים]]
 
כאמור, אחד המאפיינים של חכמים הוא שהם אוהבים לקבל ביקורת, אך גם ההיפך נכון - מי שמתרגל לקבל ביקורת, סופו שיהיה חכם: '''
 
::* [[משלי יט כ]]: " {{צמצ|שמע עצה וקבל '''מוסר''' , למען '''תחכם''' באחריתך|משלי}} יט" כ}}( [[ביאור:שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכם באחריתךTnk1/ktuv/mjly/mj-19-20|פירוט]] )
::* [[משלי יג א]]: " {{צמצ|בן חכם מוסר אב, ולץ לא שמע גערה|משלי יג א}} " ( [[ביאור:גערה? זה לא נוראTnk1/ktuv/mjly/lo_jma_gara|פירוט]] )
 
כדי ללמוד היטב, דרושה יראת ה', ודרושות גם שנות חיים רבות; ראו:
 
::* [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבהTnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_yraa_wahva|חכמה, בינה, יראה, אהבה]]
::* [[Tnk1/ktuv/eyov/yv-12-12|בישישים חכמה]] '''
::* [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|בישישים חכמה]] '''
::
 
כשהבן חכם - הוא לומד הרבה מאביו, ולכן אביו שמח; ראו:
 
::* [[ביאור:בן חכם בספר משליTnk1/ktuv/mjly/bn_xkm|בן חכם ישמח אב]] '''
::
 
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:
::* [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירהTnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_dat_wycira|חכמה, בינה, דעת ויצירה]]
::* [[ביאור:שני שלבים בלימודTnk1/ktuv/mjly/mj-04-0309|שני שלבים בלימוד]]
::* [[ביאור:התבונה מכילה את החכמהTnk1/ktuv/mjly/tvuna_mkila_xkma|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]]
::* [[ביאור:ככל ששותקים יותר Tnk1/ktuv/mjly/mj- מרוויחים יותר17-2728|מה מרוויחים משתיקה]]
 
אהבת '''החכמה''' עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות (בעוד שהבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים); ראו: '''
 
::* [[ביאור:רעיו של הבןTnk1/ktuv/mjly/bn_roe|רעיו של הבן]] '''
::
 
החכמים ראויים לכבוד - הכבוד הוא הנחלה הטבעית שלהם:
 
::* [[משלי ג לה]]: " {{צמצ|כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|משלי}} ג" לה}}( [[ביאור:כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלוןTnk1/ktuv/mjly/mj-03-35|פירוט]] )
 
ניגודו של החכם הוא [[ביאור:כסיל = השונא דעתTnk1/kma/qjrim1/ksil|הכסיל = השונא ללמוד]] .
 
<div class="advanced">
שורה 93 ⟵ 85:
==ביטויים נוספים==
 
::* [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמדTnk1/kma/qjrim1/xkmeyn|חכם בעיניו]] - אדם שרק חושב שהוא חכם, "חכם בלילה". '''
::* [[ביאור:חכם לב = הלומד ומפניםTnk1/kma/qjrim1/xkmlv|חכם לב]] - אדם שיודע ללמוד וגם מפנים את הדברים שהוא לומד, "לוקח ללב" את הלימוד.
::
::* [[ביאור:אהבת חכמה = רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבותTnk1/kma/qjrim1/ahvxkm|אהבת חכמה]] - רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות. '''
::* [[ביאור:חכם לב = הלומד ומפנים|חכם לב]] - אדם שיודע ללמוד וגם מפנים את הדברים שהוא לומד, "לוקח ללב" את הלימוד.
::*על חשיבות החכמה בבניית בית, ראו [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחהTnk1/kma/qjrim1/byt|בית]] . '''
::* [[ביאור:אהבת חכמה = רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות|אהבת חכמה]] - רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות. '''
::
::*על חשיבות החכמה בבניית בית, ראו [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|בית]] . '''
::
 
</div>
שורה 112 ⟵ 101:
==פסוקים נוספים בספר משלי==
 
::* [[משלי ב ו]]: " {{צמצ|כי ה' יתן חכמה , מפיו דעת ותבונה|משלי ב ו}} "
::* [[משלי ד יא]]: " {{צמצ|בדרך חכמה הרתיך, הדרכתיך במעגלי ישר|משלי ד יא}} "
::* [[משלי ה א]]: " {{צמצ|בני, לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך|משלי ה א}} "
::* [[משלי ז ד]]: " {{צמצ|אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא|משלי ז ד}} "
::* [[משלי ח יא]]: " {{צמצ|כי טובה חכמה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה|משלי ח יא}} "
::* [[משלי ח יב]]: " {{צמצ|אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא|משלי ח יב}} "
::* [[משלי ט ט]]: " {{צמצ|תן לחכם ויחכם עוד, הודע לצדיק ויוסף לקח|משלי ט ט}} "
::* [[משלי ט יב]]: " {{צמצ|אם חכמת חכמת לך, ולצת לבדך תשא|משלי ט יב}} "
::* [[משלי י כג]]: " {{צמצ|כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה לאיש תבונה|משלי י כג}} "
::* [[משלי י לא]]: " {{צמצ|פי צדיק ינוב חכמה , ולשון תהפכות תכרת|משלי י לא}} "
::* [[משלי יא ב]]: " {{צמצ|בא זדון ויבא קלון, ואת צנועים חכמה|משלי יא ב}} "
::* [[משלי יא ל]]: " {{צמצ|פרי צדיק עץ חיים, ולקח נפשות חכם|משלי יא ל}} "
::* [[משלי יג י]]: " {{צמצ|רק בזדון יתן מצה, ואת נועצים חכמה|משלי יג י}} "
::* [[משלי יג כ]]: " {{צמצ|הלוך את חכמים וחכם , ורעה כסילים ירוע|משלי יג כ}} "
::* [[משלי יד ו]]: " {{צמצ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|משלי יד ו}} "
::*משלי יד ח: " {{צ|חכמת}} {{צ|ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה}} " (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמהTnk1/ktuv/mjly/arum_yvin|מה מבין הערום]] ).
::*משלי יד כד: " {{צ|עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת}} " ( [[ביאור:עטרת חכמים עשרם. איוולת כסילים איוולתTnk1/ktuv/mjly/mj-14-24|פירוט]] ).
::* [[משלי טו יב]]: " {{צמצ|לא יאהב לץ '''הוכח''' לו, אל '''חכמים''' לא ילך|משלי טו יב}} "
::*משלי טז טז: " {{צ|קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף}} " (ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרותTnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wmtkot|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::*משלי יז טז: " {{צ|למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אין}} " (ראו [[ביאור:הכסיל "שכח את הלב בבית"Tnk1/ktuv/mjly/mj-17-16|לב כסיל]] )
::* [[משלי כ א]]: " {{צמצ|לץ היין המה שכר, וכל שגה בו לא יחכם|משלי כ א}} "
::*משלי כ כו : " {{צ|מזרה רשעים מלך חכם, וישב עליהם אופן}} " ( [[ביאור:מלך חכם נלחם בפשיעה המאורגנתTnk1/ktuv/mjly/mj-20-26|פירוט]] ) '''
::*משלי כא יא: " {{צ|בענש לץ יחכם פתי, ובהשכיל לחכם יקח דעת}} " (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/lc_pti|לץ - פתי]] )
::
::*משלי כא יאכ: " {{צ|בענשאוצר לץנחמד יחכםושמן פתיבנוה חכם, ובהשכילוכסיל לחכםאדם יקח דעתיבלענו}} " (ראו [[ביאור:ענישה עקיפה Tnk1/ktuv/mjly/mj-21-20|איך לץלבחור ופתי|לץ -שותפים פתילדירה]] )
::* [[משלי כא ל]]: " {{צמצ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'|משלי כא ל}} "
::*משלי כא כ: {{צ|אוצר נחמד ושמן בנוה חכם, וכסיל אדם יבלענו}} (ראו [[ביאור:איך (לא) לבחור שותפים לדירה|איך לבחור שותפים לדירה]] )
::*משלי כד ז: " {{צ|ראמות לאויל חכמות , בשער לא יפתח פיהו}} " ( [[ביאור:ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהוTnk1/ktuv/mjly/mj-24-07|פירוט]] )
::* {{צמ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'|משלי כא ל}}
::* [[משלי כט טו]]: " {{צמצ|שבט ותוכחת יתן חכמה, ונער משלח מביש אמו|משלי כט טו}} "
::*משלי כד ז: {{צ|ראמות לאויל חכמות , בשער לא יפתח פיהו}} ( [[ביאור:ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו|פירוט]] )
::*משלי ל כד: " {{צ|ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים}} " (ראו [[ביאור:עצות לקטניםTnk1/ktuv/mjly/mj-30-2428|עצות לקטנים]] ).
::* {{צמ|שבט ותוכחת יתן חכמה, ונער משלח מביש אמו|משלי כט טו}}
::* [[משלי לא כו]]: " {{צמצ|פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה|משלי לא כו}} "  '''
::*משלי ל כד: {{צ|ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים}} (ראו [[ביאור:עצות לקטנים|עצות לקטנים]] ).
::* {{צמ|פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה|משלי לא כו}}  '''
::
 
==פסוקים נוספים בספר קהלת==
שורה 149 ⟵ 136:
[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/kohelet3.htm חכמה וחכמים בספר קהלת] '''  
 
::* [[קהלת א יג]]: " {{צמצ|ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו|קהלת א יג}} "
::* [[קהלת א טז]]: " {{צמצ|דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת|קהלת א טז}} "
::* [[קהלת א יז]]: " {{צמצ|ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח|קהלת א יז}} "
::* [[קהלת א יח]]: " {{צמצ|כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב|קהלת א יח}} "
::* [[קהלת ב ג]]: " {{צמצ|תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם|קהלת ב ג}} "
::* [[קהלת ב ט]]: " {{צמצ|וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי|קהלת ב ט}} "
::* [[קהלת ב יב]]: " {{צמצ|ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו|קהלת ב יב}} "
::* [[קהלת ב יג]]: " {{צמצ|וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך|קהלת ב יג}} "
::* [[קהלת ב יד]]: " {{צ|החכם}} {{צ|עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם}} "
::* [[קהלת ב טו]]: " {{צמצ|ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל|קהלת ב טו}} "
::* [[קהלת ב טז]]: " {{צמצ|כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל|קהלת ב טז}} "
::* [[קהלת ב יט]]: " {{צמצ|ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל|קהלת ב יט}} "
::* [[קהלת ב כא]]: " {{צמצ|כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה|קהלת ב כא}} "
::* [[קהלת ב כו]]: " {{צמצ|כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח|קהלת ב כו}} "
::* [[קהלת ד יג]]: " {{צמצ|טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד|קהלת ד יג}} "
::* [[קהלת ו ח]]: " {{צמצ|כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים|קהלת ו ח}} "
::* [[קהלת ז ד]]: " {{צמצ|לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה|קהלת ז ד}} "
::* [[קהלת ז ה]]: " {{צמצ|טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים|קהלת ז ה}} "
::* [[קהלת ז ז]]: " {{צמצ|כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה|קהלת ז ז}} "
::* [[קהלת ז י]]: " {{צמצ|אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה|קהלת ז י}} "
::* [[קהלת ז יא]]: " {{צמצ|טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש|קהלת ז יא}} "
::* [[קהלת ז יב]]: " {{צמצ|כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה|קהלת ז יב}} "
::* [[קהלת ז טז]]: " {{צמצ|אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם|קהלת ז טז}} "
::* [[קהלת ז יט]]: " {{צ|החכמה}} {{צ|תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר}} "
::* [[קהלת ז כג]]: " {{צמצ|כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני|קהלת ז כג}} "
::* [[קהלת ז כה]]: " {{צמצ|סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות|קהלת ז כה}} "
::* [[קהלת ח א]]: " {{צמצ|מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא|קהלת ח א}} "
::* [[קהלת ח ה]]: " {{צמצ|שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם|קהלת ח ה}} "
::* [[קהלת ח טז]]: " {{צמצ|כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה|קהלת ח טז}} "
::* [[קהלת ח יז]]: " {{צמצ|וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא|קהלת ח יז}} "
::* [[קהלת ט א]]: " {{צמצ|כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם|קהלת ט א}} "
::* [[קהלת ט י]]: " {{צמצ|כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה|קהלת ט י}} "
::* [[קהלת ט יא]]: " {{צמצ|שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם|קהלת ט יא}} "
::* [[קהלת ט יג]]: " {{צמצ|גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי|קהלת ט יג}} "
::* [[קהלת ט טו]]: " {{צמצ|ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא|קהלת ט טו}} "
::* [[קהלת ט טז]]: " {{צמצ|ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים|קהלת ט טז}} "
::* [[קהלת ט יז]]: " {{צמצ|דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים|קהלת ט יז}} "
::* [[קהלת ט יח]]: " {{צמצ|טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה|קהלת ט יח}} "
::* [[קהלת י א]]: " {{צמצ|זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט|קהלת י א}} "
::*  [[קהלת י ב]]: " {{צמצ|לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו|קהלת י ב}} "
::* [[קהלת י י]]: " {{צמצ|אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה|קהלת י י}} "
::* [[קהלת י יב]]: " {{צמצ|דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו|קהלת י יב}} "
::* [[קהלת יב ט]]: " {{צמצ|ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה|קהלת יב ט}} "
::* [[קהלת יב יא]]: " {{צמצ|דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד|קהלת יב יא}} "  
 
==פסוקים מספרים אחרים==
 
::* [[בראשית מא ח-]]: " {{צ|ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה}} ... {{צ|ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים}} ... {{צ|ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך}} "
::* [[שמות א י]]: " {{צמצ|הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ|שמות א י}} "
::* [[שמות ז יא]]: " {{צמצ|ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן|שמות ז יא}} "
::* [[שמות לא ג]]: " {{צמצ|ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה|שמות לא ג}} "
 
</div>
 
            <span style="font-family: '&#39;times new roman'&#39;; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">
'''