ביאור:הנאה מאיסור: הבדלים בין גרסאות בדף

א. בעניין עבודה זרה, נאמר [[דברים ז כה]]: " {{צמצ|פסילי אלהיהם תשרפון באש, '''לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך''' , פן תוקש בו; כי תועבת ה' אלהיך הוא. '''ולא-תביא תועבה אל-ביתך''' , והיית חרם כמהו; שׁקץ תשׁקצנו ותעב תתעבנו, כי-חרם הוא|דברים ז כה}} ":

אסור ליהנות מהכסף והזהב שמקשטים את פסיליהם של עובדי האלילים, והסיבה לכך היא רוחנית - " {{צ|כי תועבת ה' אלהיך הוא}} ": האלילות היא מתועבת בעיני ה'; וכשהאדם נהנה ממנה, הוא למעשה יוצר קשר נפשי בינו לבינה, וכך גם הוא עצמו נעשה מתועב - " {{צ|והיית חרם כמוהו}} ".

ב. בעניין גניבה, נאמר [[משלי כט כד]]: " {{צמצ|חולק עם גנב, שונא נפשו: אלה ישמע, ולא יגיד|משלי כט כד}} ". ה"אלה" שנזכרת כאן היא אותה "אלה" שנזכרת ב- [[ויקרא ה א]]: " {{צמצ|ונפש כי תחטא '''ושמעה קול אלה''' והוא עד או ראה או ידע - '''אם לוא יגיד''' ונשא עונו|ויקרא ה א}} ": זוהי שבועה שמשביע בעל הרכוש הגנוב, שמחייבת את כל מי שיודע היכן נמצא הרכוש - שיבוא להעיד.

מי שמתחלק עם הגנב - גורם נזק לנפשו, והסיבה לכך היא מעשית - השותפות עם הגנב גורמת לו לקוות שהגנב יצליח ולא ייתפס, ולכן, גם אם ישמע את {{צ|קול האלה}} מפי קרבנותיו של הגנב - הוא לא יבוא להעיד, " {{צ|ונשא עוונו}} ".

(מפסוק זה למד הרמב"ם, ב [http://www.mechon-mamre.org/i/b205.htm הלכות גניבה ה א] , שאסור לקנות רכוש גנוב; ראו גם [[ביאור:חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגידTnk1/ktuv/mjly/mj-29-24|פירושים אחרים לפסוק זה]] ). '''

::*משלי יג כב : " {{צ|טוב ינחיל בני בנים, '''וצפון לצדיק חיל חוטא'''}} " ( [[ביאור:מס עיזבון על עברייניםTnk1/ktuv/mjly/mj-13-22|פירוט]] ) '''

::* [[משלי כח ח]]: " {{צמצ|מרבה הונו בנשך ובתרבית - '''לחונן דלים יקבצנו'''|משלי כח ח}} "

::* [[קהלת ב כו]]: " {{צמצ|כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה, '''ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלהים''' ; גם זה הבל ורעות רוח|קהלת ב כו}} "

::* [[אסתר ח ב]]: " {{צמצ|ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי, '''ותשם אסתר את מרדכי על בית המן'''|אסתר ח ב}} "