ויקיטקסט

ביאור:משלי כא לא: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 5:
{{מאמר הבדלים}}
 
כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני וההשכלה של החיילים, אלא גם בקשר שלהם עם ה': '''
גודלו של תקציב הביטחון הוא אחד מנושאי הויכוח העיקריים בכל שנה, כשדנים על תקציב המדינה. כמה צריך להשקיע בהכנות למלחמה, וכמה צריך להשקיע בנושאים אחרים?
 
{{צמ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה|משלי כא ללא}}'''▼
נקרא בספר משלי:
 
'''סוס''' היה אחד מאמצעי הלחימה העיקריים בעת העתיקה. '''
▲{{צמ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה|משלי כא ל}}
 
'''סוס מוכן ליום מלחמה''' = חובתה של המדינה לוודא שהסוסים ושאר הציוד הצבאי נמצאים בכושר תקין, מוכנים ליום שתהיה מלחמה ויצטרכו להשתמש בהם.
ובפירושים ישנים וחדשים: '''
 
'''ולה' התשועה''' = בסופו של דבר, ה' הוא שיושיע, הוא שיקבע למי לתת את הנצחון במלחמה; ולכן, אין להסתפק בהכנות צבאיות, אלא יש גם לחזק את הקשר עם ה' בתשובה, תפילה וצדקה.
1. " {{צפ|תוכן=עם כי '''מוכן הסוס ליום המלחמה''' לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, '''ביד ה' היא התשועה''' , ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה}} " {{קטן|קטן= (מצודות)|}} '''
 
<div class="advanced">
2. " {{צפ|תוכן=הנה '''הסוס מוכן ליום מלחמה''' להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי '''התשועה מהשם''' היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו}} " {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} '''
 
==מקורות ופירושים נוספים==
3. " {{צפ|תוכן=הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - '''לה' התשועה''' . התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה מכלל ריק; הערכות המודיעין הוי מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק '''אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'''' , או לפסוק הבא: '''סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה''' .}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley21.htm פרופ' יהודה אייזנברג] )|}} '''▼
 
פירשנו שיש חשיבות לשני סוגי ההכנות למלחמה - חומרית ורוחנית. מפרשים שונים הדגישו צדדים שונים של העניין:
משילוב הפירושים האלה עולה, שאין שום טעם להתכונן למלחמה: אם ה' לא מושיע - אז גם הסוס לא יעזור (מצודות), ואם ה' כן מושיע - אז אין צורך בסוס (רלב"ג), וגם אין טעם בכל הכנה הכוללת חכמה ומחשבה (אייזנברג); לפי זה, ניתן לבטל לחלוטין את תקציב הביטחון! '''
 
אך לפי זה, לא ברור מדוע שלמה המלך בעצמו החזיק כל כך הרבה סוסים:
::* {{צמ|ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים עשר אלף פרשים|מלכים א ה ו}}▼
::* [[מלכים א י כה]]: " {{צ|והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה}} ...  {{צ|ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר}} "; '''▼
::
 
1. יש מפרשים שהדגישו את חשיבות ההכנה החומרית: " {{צפ|תוכן=כי חייבים בני אדם להישמר לנפשותיהם '''ולהכין סוס''' וכלי זין '''ליום מלחמה''' , '''והשם''' יתברך '''יושיע''' ויחון את אשר יחון}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} . רק אחרי שהכננו סוסים למלחמה, אנחנו יכולים לצפות שה' יושיע אותנו.
(ייתכן שהם לא נועדו למלחמה אלא רק לכבוד, ושלמה עבר בכך על מה שכתוב בתורה {{צמ|רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד|דברים יז טז}}). ועוד: גם גדולי ישראל בתקופות אחרות עשו הכנות אנושיות-חומריות למלחמה, למשל, [[ביאור:הכנות למלחמה בספר משלי|יעקב אבינו התכונן למלחמה בעשו]] . '''
 
דגש זה מתאים לפסוקים נוספים המדברים על הכנות טבעיות למלחמה, שהרי אחת התחבולות ואחת העצות הנפוצות שנותנים היועצים היא לרכוש אמצעי לחימה משוכללים:
ועוד: בספר משלי עצמו ישנם כמה פסוקים המלמדים שצריך להתכונן למלחמה גם בדרכים אנושיות-חומריות: '''
 
::* {{צמ|באין תחבלות יפל עם, '''ותשועה''' ברב יועץ|משלי יא יד}}- כלומר, אם לא עושים תחבולות לקראת המלחמה, אז העם נופל ומפסיד במלחמה; זו תוצאה טבעית, שאינה מעידה בהכרח על התערבות של ה' לרעת העם ( [[ביאור:באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ|פירוט]] ).
::* [[משלי כ יח]]: " {{צמצ|מחשבות בעצה תכון}} {{צ|, ובתחבלות עשה '''מלחמה|משלי כ יח'''}} " ( [[ביאור:מחשבות בעצה תכון, ובתחבולות עשה מלחמה|פירוט]] ).
::* {{צמ|כי בתחבלות תעשה לך '''מלחמה''' , '''ותשועה''' ברב יועץ|משלי כד ו}}( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ) '''.
::
 
שלמה המלך קיים בעצמו את העצה "סוס מוכן ליום מלחמה", והכין סוסים רבים באורוותיו למרות שבימיו היה שלום: '''
ואם צריך לעשות תחבולות אנושיות לקראת המלחמה - אז מדוע לא להשתמש גם בסוסים? והרי, במקרים רבים, '''יועצים''' ומומחים צבאיים אומרים שיש צורך לקנות אמצעי מלחמה משוכללים יותר כדי להשיג יתרון על האויב - זו אחת מהתחבולות!
 
▲::* {{צמ|ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים עשר אלף פרשים|מלכים א ה ו}}
לכן נראה לי, שיש לפרש גם את הפסוק שלנו בהתאם:
▲::* [[מלכים א י כה]]: " {{צ|והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה}} ...  {{צ|ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר}} "; '''.
 
{{צ|סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה}} - רק כאשר האדם מכין סוסים (וציוד נוסף) למלחמה, רק אז הוא יכול לצפות לתשועת ה'. אם העם לא התכונן למלחמה, והובס - הוא לא צריך לשאול את עצמו "במה חטאתי? למה ה' לא עזר לי?"; על כך נאמר [[ביאור:טעות בדרך נובעת משטחיות ולא מעונש|איוולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף ליבו]] ; רק אם העם עשה את כל ההכנות הדרושות, ובכל זאת הובס - רק אז הוא יכול לראות בכך עונש מה': " {{צפ|תוכן=כי חייבים בני אדם להישמר לנפשותיהם ולהכין סוס וכלי זין ליום מלחמה, והשם יתברך יושיע ויחון את אשר יחון}}   " {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} .<div class="future"> </div>
 
וכך יש לפרש גם את הפסוקים המקבילים {{צמ|אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב-כֹּחַ. שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב|תהלים לג טז}}. '''
 
▲32. יש מפרשים שהדגישו את חשיבות ההכנה הרוחנית:  " {{צפ|תוכן=עם כי '''מוכן הסוס ליום המלחמה''' לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, '''ביד ה' היא התשועה''' , ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , " {{צפ|תוכן=הנה '''הסוס מוכן ליום מלחמה''' להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי '''התשועה מהשם''' היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו}} " {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , " {{צפ|תוכן=הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - '''לה' התשועה''' . התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה מכלל ריק; הערכות המודיעין הוי מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק '''אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'''' , או לפסוק הבא: '''סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה''' .}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley21.htm פרופ' יהודה אייזנברג] )|}} '''.
פירוש: '''
 
דגש זה מתאים לפסוקים נוספים המדברים על התערבות ה' במהלך המלחמה או אף לפניה: '''
{{צ|אין המלך נושע}} רק {{צ|ברוב חיל}} שהכין למלחמה; {{צ|גיבור לא יינצל}} רק בכך שיש לו {{צ|רוב כוח}} . '''
 
::* {{צמ|אין המלך נושע ברב חיל, גבור לא ינצל ברב כח. שקר '''הסוס לתשועה''' , וברב חילו לא ימלט|תהלים לג טז}}: הסוס צריך להיות מוכן ליום מלחמה, אך אין לסמוך עליו שהוא לבדו יושיע, שהרי " '''לה' התשועה''' ".
{{צ|שקר הסוס לתשועה}} בפני עצמו, {{צ|וברוב חילו}} בלבד {{צ|לא ימלט}} . '''
::* {{צמ|לא בגבורת '''הסוס''' יחפץ, לא בשוקי האיש ירצה. רוצה ה' את '''יראיו''' , את המיחלים לחסדו|תהלים קמז י}}
::* {{צמ|ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלם אתו|משלי טז ז}}( [[ביאור:שלום עם ה'|פירוט]] )
 
3. ויש גם מקורות שמלמדים, ששני סוגי ההכנה חשובים, ויש למצוא את האיזון ביניהם: '''
{{צ|הנה עין ה' אל יראיו, למיחלים לחסדו}} - לאנשים שכבר התכוננו למלחמה, ועכשיו רק מחכים לעזרת ה'; '''
 
::* {{צמ|רק לא ירבה לו ''' סוסים''' , ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות '''סוס''' ; וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד|דברים יז טז}}- המלך צריך '''להכין''' סוסים, אבל אסור לו '''להרבות''' סוסים - אסור לו לקנות סוסים בכמות כה גדולה שתגרום לו להיות תלוי במעצמות זרות כמו מצרים (בזמן התנ"ך היתה מצרים מעצמה של ציוד לחימה, ובפרט של סוסים)..
{{צ|להציל ממוות נפשם, ולחיותם ברעב}} . '''
::*יעקב אבינו, כשהתכונן למלחמה בעשו, נקט בתכסיסים צבאיים מקובלים כמו חלוקת המחנה לשניים {{צמ|ויאמר 'אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה'|בראשית לב ט}}( [[ביאור:פחדיו של יעקב|פירוט]] ), אך מייד לאחר מכן גם פנה אל ה' בתפילה {{צמ|הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים|בראשית לב יב}}. מעשיו של יעקב מתאימים בדיוק לפירושנו על הפסוק {{צ|סוס מוכן לים מלחמה - ולה' התשועה}}.
::*ראו גם:עוד על [[ביאור:חלוקת תפקידים בין ה' לאדם - תכנון וביצוע|חלוקת התפקידים בין ה' לבין האדם]] .▼
 
</div>
▲ראו גם: [[ביאור:חלוקת תפקידים בין ה' לאדם - תכנון וביצוע|חלוקת התפקידים בין ה' לבין האדם]] .
 
{{מקורות|מקורות=
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כא_לא"