ביאור:משלי כד כז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד כו|כז|כד כח|קטגוריה=1}}
= למצוא עבודה ואחר-כך לבנות בית =
{{מאמר מבנה}}
שורה 30:
==מקורות, פירושים ומאמרים נוספים==
סדר הפעולות בפסוק זה - קודם פרנסה ואחר-כך בית - מתאים לפסיקתו של הרמב"ם: " {{צפ|תוכן=דרך בעלי דעה, שיקבע}} {{צפ|תוכן=לו אדם '''מלאכה''' המפרנסת אותו תחילה,}} {{צפ|תוכן=ואחר כך יקנה '''בית דירה''' ,}} {{צפ|תוכן=ואחר כך ישא '''אישה''' ,}} {{צפ|תוכן=שנאמר (דברים כ): '''
}}
::* {{צפ|תוכן=" '''מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו''' "}}
::* {{צפ|תוכן=" '''מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו''' "}}
::* {{צפ|תוכן=" '''מי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה''' ". '''
::}}
{{צפ|תוכן=אבל הטיפשים מתחילין לישא '''אישה''' , ואחר כך אם תמצא ידו יקנה '''בית''' , ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש '''אומנות''' או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות (דברים כח ל): '''
}}
::* {{צפ|תוכן=" '''אישה תארש...'''}}
::* {{צפ|תוכן='''בית תבנה...'''}}
::* {{צפ|תוכן='''כרם תטע''' ",}}
{{צפ|תוכן=כלומר, יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך.}} " {{קטן|קטן= (רמב"ם הלכות דעות ה יא)|}} .
גם בספר צפניה, בנבואת פורענות, הסדר דומה [[צפניה א יג]]: '''
::*" {{צ|והיה '''חילם''' למשסה,}}
::* {{צ|'''ובתיהם''' לשממה;}}
::* {{צ|ובנו '''בתים''' ולא ישבו,}}
::* {{צ|ונטעו '''כרמים''' ולא ישתו את יינם}} ":
האויבים נוהגים בסדר הנכון - קודם לוקחים את הרכוש ואחר-כך את הבתים; אבל בני ישראל - שבנבואה זו הם מקוללים - נוהגים בסדר הפוך: קודם בונים בית ואחר-כך נוטעים כרמים, כפי שהסביר הרמב"ם לגבי הקללות בספר דברים. '''
הבעיה בדברי הרמב"ם היא, שהרמב"ם כתב את הפסוקים במקור הראשון - דברים כ - בסדר שונה מהסדר שבו הם מופיעים במקור (בית - כרם - אשה), כך שיתאימו לסדר ההפוך בדברים כח (כרם - בית - אשה). על-פי הפשט, אין חשיבות לסדר הפעולות בדברים כ, כי הקטע שם לא בא ללמד את סדר הפעולות הנכון בחיים רגילים, הנושא שם הוא הפטורים משירות קרבי. סדר הפעולות בחיים רגילים כתוב בפסוק שלנו, שבו הפרנסה קודמת לבית. אולם, מכיוון שהרמב"ם כן למד את סדר הפעולות בחיים מדברים כ, מוזר שהוא שינה מהסדר, וייתכן ש" {{צפ|תוכן=אגב שטפו לא דק}} ". '''
מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ] ).
כך אפשר להסביר מקורות נוספים, שבהם הבית קודם לשדה או לכרם: '''
::*בעצתו של ירמיהו לבני יהודה הגולים {{צמ|בנו '''בתים''' ושבו, ונטעו '''גנות''' ואכלו את פרין. קחו '''נשים''' והולידו בנים ובנות...|ירמיהו כט ה}}
::*בנבואת נחמה של ישעיהו {{צמ|ובנו '''בתים''' וישבו, ונטעו '''כרמים''' ואכלו פרים|ישעיהו סה כא}}
::*ובנבואה דומה של יחזקאל {{צמ|וישבו עליה לבטח, ובנו '''בתים''' ונטעו '''כרמים''' וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם, וידעו כי אני ה' אלהיהם|יחזקאל כח כו}}
<div class="future">
מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ] ).</div>
ראיה לפירוש זה ניתן להביא מדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה''' ... '''אשר נטע''' ... '''אשר ארש''' ... - לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית, ויטע כרם, ואחר כך ישא אישה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך :}} {{צפ|תוכן= '''
}}
::* {{צפ|תוכן=
::* {{צפ|תוכן=
::* {{צפ|תוכן=
המשפט " {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}} " תמוה מאד ונראה מנוגד למשמעות הפסוק, אלא אם כן נפרש כדברי הרב סמט, שהכוונה לבית שהוא משרד - בית שבנייתו מהווה הכנה לתחילת המלאכה.
וב"שיעורים באגדות חז"ל" פירש, בשם מהרש"א: " {{צפ|תוכן=זה בית - שעל-ידו מכינים את ה' '''חוץ''' ' = את הבלתי ראוי למגורים, '''הכן בו מלאכתך''' = לעשות ממנו בית - הראוי למגורים, וכן הבית חוצץ בין הדרים בו לבין הנמצאים מחוץ לו {{קטן|קטן= (מהרש"א, בן יהוידע)|}} }} "; ולא הצלחתי להבין.
ב"ילקוט שמעוני" לספר משלי כתוב מאמר זה בגירסה מתוקנת: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה, אשר נטע, אשר ארש''' - למדתך תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אישה. אף שלמה אמר בחכמתו: '''
}}
::* {{צפ|תוכן=' '''הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך''' ' - זה כרם ובית;}}
::* {{צפ|תוכן=' '''ובנית ביתך''' ' - זו אישה}} ".
נראה שמחבר "ילקוט שמעוני" חשב שהמטרה העיקרית של המאמר היא להבהיר שהנישואין צריכים להיות בסוף; לפי זה, אין חשיבות לסדר בין בניית בית לבין מציאת פרנסה - העיקר שהאדם יעשה את שניהם לפני שהוא מתחתן.
אך עדיין קשה להבין, איך הגיע למסקנה ש" '''הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך''' " מדבר על בניית בית. '''
===ד. בעשרת הדיברות===
שורה 144 ⟵ 122:
::*המקורות שבהם בניית בית קודמת או מקבילה למציאת עבודה מתייחסים '''לבית חצרים''' , כלומר למשרד; לפני שהאדם מתחיל לעבוד, או תוך כדי העבודה, הוא צריך לבנות לעצמו משרד שממנו ינהל את עבודתו. בית כזה מהווה הכנה לעבודה, ועל כך אמרו חז"ל " {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}} " . '''
::*המקורות שבהם מציאת עבודה קודמת לבניית בית מתייחסים '''לבית מושב עיר חומה''' , כלומר לדירה: לפני שהאדם בונה דירת מגורים יקרה, עליו למצוא עבודה מסודרת. בית כזה עלול לגרום לאדם להתעצל ולהזניח את ענייני הפרנסה, ועל כך נאמר בספר משלי {{צ|על שדה איש עצל עברתי... מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידיים לשכב...}}, כפי שהסברנו במאמר למעלה.
</div>
::
שורה 161 ⟵ 134:
<noinclude>
== תגובות ==
מאת: דותן מזור '''
שורה 177 ⟵ 149:
דותן מזור
::מאת: אראל '''
::גם הרמב"ם וגם ראב"ע התייחסו לנושא זה - בעקבות הערתך הוספתי את דבריהם למאמר המקורי. '''
:: '''
::
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-2734.html}}
|