ביאור:משלי כ יט: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 8:
התורה מצווה עלינו להתרחק מדברי שקר (שמות כג ז): {{צ|מדבר שקר תרחק}}, ולכן לכאורה נראה שחייבים להגיד את האמת - אם המטלפן שואל איפה נמצא מישהו, צריך לענות לו שהוא בבית.
אך מצד שני, כתוב בתורה (ויקרא יט טז): {{צ|לא תלך רכיל בעמך}}, ובספר משלי נאמר (משלי כ יט): {{צ|'''גולה סוד - הולך רכיל''' , ולפותה שפתיו לא תתערב}}, כלומר: מי '''שמגלה סוד''' נחשב לחוטא בחטא של '''הולך רכיל'''
זכותו של האדם לשמור בסוד את מקום הימצאו - הוא לא חייב לספר לכל חבריו איפה הוא נמצא, ואם הוא מחליט להסתיר זאת, אסור לאף אחד לגלות את הסוד.
הפתרון נמצא בפסוק שלישי, דומה לפסוקנו (משלי יא יג): {{צ|הולך רכיל מגלה סוד, '''ונאמן רוח מכסה דבר'''}} ; גם משם ניתן ללמוד שיש איסור בגילוי סודות, ושם גם נאמר מה צריך לעשות מי שאינו רוצה לחטוא באיסור זה אלא להיות '''נאמן רוח''' - להיות '''מכסה דבר''' , כלומר להסתיר את הדברים שהוא יודע.
האם זה אומר שמותר לשקר? לדעתי לא: עדיין יש לשמור על המצווה {{צ|מדבר שקר תרחק}}. לא נאמר "ונאמן רוח מדבר שקרים" אלא {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - נאמן רוח מסתיר את סודותיו של רעהו, בלי לשקר. לדעתי הדרך הנכונה לעשות זאת היא להגיד רק "אסור לי לספר". זו האמת, ועם זה אי-אפשר להתווכח.▼
▲האם זה אומר שמותר לשקר? לדעתי לא: עדיין יש לשמור על המצווה {{צ|מדבר שקר תרחק}}. לא נאמר "ונאמן רוח מדבר שקרים" אלא {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - נאמן רוח מסתיר את סודותיו של רעהו, בלי לשקר. לדעתי הדרך הנכונה לעשות זאת היא להגיד רק "אסור לי לספר"
בימינו אנשים כבר מבינים, שיש דברים שלאנשים שומרי-מצוות אסור לעשות: אסור לאכול בלי הכשר, אסור ללחוץ יד לבני/בנות המין השני, אסור לשמוע דברי גנאי על אנשים אחרים (לשון הרע), וכו'. במשך הזמן אנשים יבינו, שגם גילוי סודות נכלל ברשימה זו.
שורה 25 ⟵ 21:
==פירושים נוספים==
1. כאמור, בפרק יא ישנו פסוק שבו הצלע הראשונה מופיעה בסדר הפוך - {{צ|הולך רכיל מגלה סוד}}
2. אך מכיוון שזהו משפט שֵמָנִי, ניתן גם לפרש להיפך - ניתן לפרש שפסוקנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, והפסוק בפרק יא בא ללמד על האיסור לגלות סודות. ''' ===ולפותה שפתיו לא תתערב===
1. פירשנו שהפסוק שלנו בא ללמד על האיסור לגלות סודות. לפי זה, המשפט '''ולפותה שפתיו לא תתערב''' הוא סייג לאיסור זה - אל תהיה בחברתו של אדם '''שמפתה''' אותך בדברי '''שפתיו''' לגלות סודות של אחרים: " {{צפ|תוכן=המדבר חלקות לפתותך ולהסיתך}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . " {{צפ|תוכן=ומדוע אמר '''פותה''' ולא אמר מפתה? - אולי כדי לזווג את צורת פועל זה אל צורת שני הפעלים שקדמו לו: '''פותה שפתיו''' כמו '''גולה סוד''' וכמו '''הולך רכיל'''}} " {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, "הכל ככתוב", עמ' 253)|}} .
2. אך לפי
3. ויש שפירשו '''פותה''' = מרחיב, כמו בברכת נוח ליפת בנו {{צמ|'''יַפְתְּ''' אלהים לְיֶפֶת...|בראשית ט כז}}{{קטן|קטן= (רלב"ג ועוד)|}} . לפי זה, '''פותה שפתיו''' = מרחיב שפתיו, מפטפט הרבה. פירוש זה מציע מבחן שונה במקצת לשותפי סוד - מדידת מספר המילים לדקה...
4. ויש ששילבו בין הפירושים, ופירשו '''פותה שפתיו''' = אדם '''שמפתה''' אותך בדברי '''שפתיו''' לגלות את סודותיך שלך: " {{צפ|תוכן=ההולך רכיל מבקש לגלות את העצה שלך ושל רעך, ולתכלית זאת הוא מפתה אותך בשפתיו}} " {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, שם)|}} . פירוש זה מתאים לדבריו של יואב, שהאשים את אבנר בריגול {{צמ|ידעת את אבנר, בן נר כי '''לפתתך''' בא, ולדעת את מוצאך ואת מבואך, ולדעת את כל אשר אתה עשה|שמואל ב ג כה}}. לפי זה, מטרת הפסוק היא לעורר את האדם להיזהר כאשר הוא מדבר עם אדם שעלול להיות מרגל; במילים אחרות - לשמור על כללי בטחון שדה. '''
▲לפי זה, החצי השני של פסוקנו, {{צ|ולפותה שפתיו לא תתערב}}, יתפרש אחרת: [[ביאור:פתי = המשתכנע בקלות רבה מדי|פותה = אדם שמשתכנע ומתפתה בקלות]] ; מכאן: '''פותה שפתיו''' = אדם שמתפתה בקלות לפתוח את שפתיו ולדבר. ניתן להעמיד את האדם בניסיון, ולגלות האם קל לשכנע אותו לדבר - האם הוא פותח בשיחה עם כל אדם שאינו מכיר, האם הוא מספר דברים אישיים לכל אדם זר שפותח איתו בשיחה, וכו'; במקרה זה, קיים חשש שגם האויב יצליח לשכנע אותו למסור את סודותיו, ולכן יש להיזהר ולא לשתף אותו בסודות {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
==פסוקים דומים וקשורים==
הפסוק הקודם (
ראו גם [[ביאור:מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק|מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק]] . '''
| |||