ביאור:משלי כו יח: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= לא לשחק במרמה =
יש משחקים, שכדי לנצח בהם צריך לרמות - זה חלק מהמשחק. האם מותר לשחק במשחקים כאלה? ספר משלי כנראה מתנגד לכך בתוקף:
▲[[משלי כו יח]]: " {{צ|כמתלהלה הירה זקים חצים ומות}} , {{צ|כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני}} ".
כדי להבין מה כל כך רע במשחקים של מרמה, [[ביאור:להתרגל לשקר - הכי גרוע|נקרא את תוכחתו של הנביא ירמיה]] ו. '''
▲בעיניו, לשחק במרמה זה כמו "לשחק באש". כמו אדם '''שמתלהלה''' = מהתל, מתהולל ומשתגע, משחק בכלי-נשק '''ויורה''' לכל עבר "רק בשביל המשחק", אך בסופו של דבר פוגע בעצמו או ברעהו ומביא '''מוות''' - כך הוא האדם שמרמה את רעהו ואומר "זה רק משחק".
<div class="advanced">
==מקורות ופירושים נוספים==
הרב עובדיה יוסף פירש פסוק זה כאיסור להתלוצץ ולהתבדח על רבנים, בפרט במסגרת מנהג "רב פורים": " {{צפ|תוכן=לגבי אלו הנושאים בתפקיד 'רב פורים' קובע הרב עובדיה: "והמבדח הזה על חשבון חכמי ישראל גדול עונו מנשוא" ומזהיר: " עליו נאמר '''שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ''' . והוא בכלל מבזה תלמידי חכמים שאין לו חלק לעולם הבא (כמבואר בסנהדרין צט:, והרמב"ם פרק ג מהלכות תשובה הלכה יד), ועליו אמר שלמה בחכמתו '''כמתלהלה היורה זיקים חצים ומות... ואמר הלא משחק אני'''}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/550/721.html מתוך כתבה של אבישי בן חיים באתר nrg] )|}} .
ישנם פסוקים נוספים שבהם הדיבור נמשל לנשק: '''
::* {{צמ|יש בוטה כמדקרות '''חרב''' , ולשון חכמים מרפא|משלי יב יח}}( [[ביאור:יש בוטה כמדקרות חרב, ולשון חכמים מרפא|פירוט]] )
::* {{צמ|מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר|משלי כה יח}}( [[ביאור:לישנא תליתאי|פירוט]] )
::*וגם בהמשך נבואת התוכחה של הנביא ירמיהו, שנזכרה קודם: {{צמ|'''חץ''' שוחט לשונם, מרמה דבר; בפיו שלום את רעהו ידבר, ובקרבו ישים ארבו|ירמיהו ט ז}}'''
</div>
|