ביאור:משלי כד כח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 5:
{{מאמר מבנה}}
לפני זמן
ניתן לפרש כל אחד מהפסוקים בנפרד: '''
::*הפסוק הראשון מדבר על האיסור להעיד עדות שאינה מבוססת ( '''חינם''' = ללא "כיסוי"), ומזהיר שלא '''להתפתות בשפתיים''' , כלומר שלא להתפתות להגיד דברים שאסור להגיד (ראו {{צמ|גולה סוד הולך רכיל, '''ולפתה שפתיו''' לא תתערב|משלי כ יט}});▼
▲::*הפסוק הראשון מדבר על האיסור להעיד עדות שאינה מבוססת ( '''חינם''' = ללא "כיסוי"), ומזהיר שלא '''להתפתות בשפתיים''' , כלומר שלא להתפתות להגיד דברים
אך מסמיכות הפסוקים ניתן ללמוד שיש קשר בין הדברים - לפעמים אדם מדבר דברים "חינם" על אדם שעשה לו אותו הדבר, כלומר - אמר עליו דברים שאינם מבוססים, או ריכל עליו שלא לצורך; ולכן יש להדגיש, שגם בדיבורים אסור לנקום; אסור להגיב בשקר על שקר, או ברכילות על רכילות {{קטן|קטן= (ע"פ מלבי"ם)|}} .▼
::*והפסוק השני מדבר על האיסור לנקום.
▲אך מסמיכות הפסוקים ניתן ללמוד שיש קשר בין הדברים - לפעמים אדם מדבר דברים "חינם" על אדם שעשה לו אותו הדבר, כלומר - אמר עליו דברים שאינם מבוססים, או ריכל עליו שלא לצורך; ולכן יש להדגיש, שגם בדיבורים אסור לנקום; אסור להגיב בשקר על שקר, או ברכילות על רכילות
▲וגם בויכוחים אידיאולוגיים - לא צריך להשתמש בשקר או בנימוק שאינו מדוייק כ"נקמה" על שהצד השני נוהג כך; בטווח הארוך זה אינו מוסיף לכושר השיכנוע אלא רק פוגע בו.
<div class="advanced">
==
===אל תהי עד חינם ברעך===
1. יש מפרשים " {{צפ|תוכן='''חינם''' = שלא לצורך, כגון שאתה בא להעיד עליו יחידי... ונמצא שאין כוונתך זולתי להוציא שם רע...}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה, על-פי תלמוד בבלי פסחים קיג:; וכן הגר"א)|}} , כלומר עדות אמיתית אך ללא תועלת מעשית. '''
2. ויש מפרשים " {{צפ|תוכן='''עד חינם''' = דבר שלא ידעתו}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , כלומר עדות שאינה מבוססת על ידיעה ברורה אלא על שמועות: " {{צפ|תוכן=בעבור אמונת רעך... על כי ידעת שדבריו אמת}} ".
3. ויש מפרשים " {{צפ|תוכן=עדות... לחייבו על דבר שלא עשה, שהוא חינם...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} , כלומר עדות שקר, ולפי זה החידוש העיקרי של הפסוק הוא
===והפתית בשפתיך===
1. יש מפרשים מלשון '''פיתוי''' - אל " {{צפ|תוכן=תתפתה לרעך בדיבורך}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , " {{צפ|תוכן=אף אם בשום פעם פיתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת, עם כל זה אתה לא תעשה כן}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}}
2. ויש מפרשים מלשון '''פתיתים''' - אל תשבור ותרסק את רעך בדבריך: " {{צפ|תוכן=פרסום החטא, הלבנת פני אדם וטחינתם}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה)|}} . '''
שורה 33 ⟵ 36:
===אל תאמר "כאשר עשה לי כן אעשה לו"===
יש שקישרו בין הפסוקים אך פירשו במשמעות הפוכה של הכרת טובה: " {{צפ|תוכן=אל תחשוב 'אשיב להאיש הזה כפעלו, כאשר האמין לי והעיד כן אאמין לו'}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
פסוק נוסף עם הביטוי "אל תאמר" נמצא ב {{צמ|'''אל תאמר אשלמה רע''' , קוה לה' וישע לך|משלי כ כב}}; גם שם, לפי רוב המפרשים, הכוונה היא למנוע מחשבות נקם. '''
</div>
| |||