ביאור:משלי ו כג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= המצוה והתורה מאירות את הדרך ביער הפיתויים =
אנחנו מוצפים כל הזמן, בכל מקום, בפרסומות ובפיתויים שקוראים לנו לחיות את הרגע, ליהנות "עכשיו". עם כל כך הרבה גירויים, קשה לחשוב על העתיד - כמו שכאשר נמצאים ביער עבות וחשוך, קשה לראות מה מסתתר בהמשך הדרך. זוהי אחת הסיבות העיקריות שבגללן חשוב, דווקא בימינו, לקיים מצוות וללמוד תורה:
▲כך מלמד החכם {{צמ|כי נר - מצוה, ותורה - אור, ודרך חיים - תוכחות מוסר|משלי ו כג}}:
'''כי''' = תיאור סיבה: החכם לא רק אומר לתלמידיו "צריך לשמור מצוות וללמוד תורה", אלא גם מסביר מדוע זה כדאי.
שורה 14 ⟵ 12:
'''ותורה אור''' = התורה, שהיא מופשטת-רוחנית, נמשלת לאור היום, שהוא מופשט יותר; אור היום מאיר בכל הארץ, אבל רק מבחוץ.
'''ודרך חיים תוכחות מוסר''' = התוכחות
הנמשל מוסבר בפסוק הבא {{צמ|לשמרך מאשת רע, מחלקת לשון נכריה|משלי ו כד}}: המצוה והתורה שומרים על האדם מאישה מפתה, שהיא משל לכל פיתויי התאוה שאנחנו מוצפים בהם מכל הכיוונים:
שורה 21 ⟵ 19:
::*מצוות רבות בתורה מגבילות את הקשר בין איש לאשה שאינה אשתו, וכך מצילות אותו מפיתויים מיניים סוחפים; '''
::*המצוה {{צ|לא תלך רכיל בעמך}}, האיסור לרכל על הזולת, מצילה את האדם מפגיעה בזולת ומסכסוכים מיותרים. '''
'''ותורה אור''' = התורה נותנת לאדם ראיה כללית של המציאות, וכך מאפשרת לאדם לראות את כל הפיתויים בגודלם הטבעי ובמקומם הטבעי, כמו אור יום שמאפשר לאדם לראות את כל העולם במבט אחד. אדם שלומד תורה, ניצל גם מסיכונים שאולי כלל לא ידע על קיומם, כמו שאור היום מציל את האדם מחיות טרף ושודדים, למשל: '''
שורה 33 ⟵ 29:
::*כשאדם מתגבר על הפיתויים המיניים, הוא מגלה רבדים הרבה יותר עמוקים בקשר שבין איש לאשה, קל לו יותר לבחור בת-זוג שמתאימה לו, ולבנות איתה '''דרך חיים''' משותפת; '''
::*כשאדם מבין שאסור לשמוע דברי רכילות - הוא מתאמץ ופורש משיחת הרכילות של חבריו, ואז המוח שלו מתפנה - הוא מגלה פתאום שהוא יכול לחשוב מחשבות מעניינות ומקוריות, לא רק לשמוע מחשבות של אחרים. הוא מגלה פתאום שיש לו זמן ללמוד דברים חדשים, לא רק לרכל על דברים שאחרים עשו. ואז הוא
▲::*כשאדם מבין שאסור לשמוע דברי רכילות - הוא מתאמץ ופורש משיחת הרכילות של חבריו, ואז המוח שלו מתפנה - הוא מגלה פתאום שהוא יכול לחשוב מחשבות מעניינות ומקוריות, לא רק לשמוע מחשבות של אחרים. הוא מגלה פתאום שיש לו זמן ללמוד דברים חדשים, לא רק לרכל על דברים שאחרים עשו. ואז הוא כבר בדרך הנכונה למצוא את תפקידו בעולם.
<div class="advanced">
שורה 48 ⟵ 43:
אפשר גם לפרש, שהנר והאור קשורים - '''נר''' הוא אמצעי מוחשי ליצירת '''אור''' , וגם '''מצוה''' היא אמצעי מוחשי ל"יצירת" '''תורה''' : כשאדם מקיים מצוה מעשית הוא מפגין בגלוי את חשיבות התורה, וזה משפיע גם על האדם עצמו וגם על סביבתו. לדוגמה:
::*
::*כשאנשים מדברים ביניהם דברי רכילות, ואחד מהחבורה אומר "לפי התורה אסור לשמוע דברי רכילות - אני פורש", זה משפיע - גם אם אנשים לא יפסיקו מייד את השיחה, הם יקלטו שיש משהו פגום בשיחה הזאת; הם יקלטו את היחס של התורה לדברים אלה. גם כאן, '''המצוה''' שקיים האדם הפיצה את אור '''התורה''' בסביבתו.
שורה 54 ⟵ 49:
::* [[ביאור:המקלל את הוריו מפסיד את מצוותיו|מקלל אביו ואמו - ידעך נרו באשון חשך]] .
::* [[ביאור:להאיר לצדיקים ולא לרשעים|אור צדיקים ישמח, ונר רשעים ידעך]] . '''
===ודרך חיים תוכחות מוסר===
שורה 67 ⟵ 60:
::*'''המצוה''' המעשית מצילה '''מֵאֵשֶׁת רָע''' = אישה שמעשיה רעים ורוצה לפתות גם אותך לעשות רע; למשל - איסור נגיעה, בין איש לאשה שאינה אשתו, מקטין מאד את הסיכויים שהם יחטאו, גם אם האישה היא רעה ובוגדנית.
::*'''והתורה''' הקשורה לדיבור ולשמיעה מצילה '''מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה''' = אישה נכריה היודעת לפתות בדיבוריה. התורה מראה לאדם מה הערך האמיתי של הנוכריה הזאת, עד כמה בזויה
▲::*'''והתורה''' הקשורה לדיבור ולשמיעה מצילה '''מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה''' = אישה נכריה היודעת לפתות בדיבוריה. התורה מראה לאדם מה הערך האמיתי של הנוכריה הזאת, עד כמה בזויה וטמאה האשה הבוגדנית, ועד כמה אהובה וטהורה האשה הצדיקה. אדם שלומד תורה וקולט את הגישה הזאת, באופן טבעי פחות נמשך לפיתוייהן של נשים בוגדניות. '''
</div>
{{מקורות|מקורות=
| |||