ביאור:משלי ו ו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ו|ו ה|ו|ו ז|קטגוריה=1}}
= תיקון המידות על-ידי התבוננות בנמלים =
אחת הדרכים שבהן האדם יכול לתקן את מידותיו היא התבוננות בטבע. כך מציע החכם בספר משלי: '''▼
{{צמ|לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם!|משלי ו ו}}.▼
▲::* {{צמ|לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם!|משלי ו ו}}.
החכם מציע לעצל שיתבונן בנמלים - ההתבוננות הזאת תשפיע עליו לטובה.
החכם מדבר על '''דרכיה''' של הנמלה, בלשון רבים; מכאן שיש כמה מידות טובות שאפשר ללמוד מתוך התבוננות בנמלה, כמו שכתוב בפסוקים הבאים
פסוק ז: {{צ|אשר אין לה קצין שוטר ומושל}} - אחריות אישית. ממה שידוע לנו היום, במושבות של נמלים יש נמלה אחת או יותר שנחשבת ל"מלכה", אך למעשה אינה עוסקת בניהול, אלא רק יושבת בקן, אוכלת ומטילה ביצים. הנמלים הפועלות מסתובבות בחוץ בלי אף קצין, שוטר או מושל שמשגיח עליהן, ובכל-זאת עובדות ומביאות אוכל לקן. העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לעשות את מלאכתו גם כשאף אחד לא משגיח עליו.
1. עצמאות כלכלית: לשאוף לעבוד כעצמאי ולא להסתפק בעבודה כשכיר עבור מישהו אחר: " '''אין לה קצין שוטר ומושל''' " שהיא עובדת בשבילו, אלא היא " '''תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה''' " - עובדת בשביל עצמה {{קטן|קטן= (ע"פ [http://medlem.spray.se/abujaftiel/index.html דוד ויסקוט] )|}} .▼
פסוק ח: {{צ|תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה}} - תיכנון וחיסכון. מינים רבים של נמלים, ובפרט של [[w:נמלת קציר|נמלת הקציר]] הנפוצה בארץ ישראל, חיים על אוכל שנפוץ בעיקר בקיץ, כגון גרעיני תבואה. כל מושבה של נמלים בונה קן גדול עם תאים מבודדים מפני מים, דבר שהיה ידוע כבר בימי קדם: " {{צפ|תוכן=הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף. ולא בתחתון מפני הטינה, אלא באמצעי}} " {{קטן|קטן= (דברים רבה ה ב)|}} . כל מושבה אוגרת כמה קילוגרמים של תבואה בעונת הקיץ, כך שיהיה להן אוכל בעונת החורף. העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לחשוב על העתיד, גם אם הכסף שהוא מרויח עכשיו מספיק לפרנסתו - שיעבוד קצת יותר כדי שיוכל גם לחסוך לתקופות של מחסור, " {{צפ|תוכן=וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
לפעמים האדם כל כך עצל, ואינו מוכן אפילו לצאת וללכת אל הנמלה. אזי הקב"ה עושה איתו חסד ושולח את הנמלים ישר אליו הביתה!... {{קטן|קטן= (מתוך [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2047604&whichpage=1#R_4 ישיבת הגולשים] )|}} .▼
3. יושר אישי: למרות ש"אין לה קצין שוטר ומושל" שיעניש אותה על חטאיה, היא מתנהגת ביושר ועובדת כדי להכין לעצמה אוכל, ואינה גוזלת אוכל של נמלים אחרות: " {{צפ|תוכן=תכין בקיץ לחמה - מזונה, כל אחת ואחת אינה גוזלת מחברתה}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} ; " {{צפ|תוכן=ראה דרך ארץ שיש בה, שבורחת מן הגזל... מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה. באה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה}} " {{קטן|קטן= (רבי שמעון בן חלפתא חוקר הנמלים, דברים רבה ה ב)|}} . למרות שאין לה בוס על הראש שידאג שהיא תבצע את מלאכתה כראוי, היא בצניעותה ממשיכה במלאכתה {{קטן|קטן= (שרון 15.4.08)|}} .▼
<div class="advanced"
==פסוקים דומים==
גם הפסוק הקודם לפסוקנו דיבר על לימוד מעולם החי {{צמ|אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך, הנצל '''כצבי''' מיד '''וכצפור''' מיד יקוש|משלי ו ה}}( [[ביאור:איך להינצל מערבות|פירוט]] ), ופסוקים רבים נוספים ממליצים ללמוד מעולם החי וגם מעולם הצומח, לדוגמה {{צמ|נצר '''תאנה''' יאכל פריה, ושמר אדניו יכבד|משלי כז יח}}( [[ביאור:נוצר תאנה - יאכל פריה, ושומר אדוניו - יכובד|פירוט]] ). מכאן, שיש חשיבות רבה לשלב טיולים בטבע בתוכנית הלימודים - זה לא רק כיף אלא גם אמצעי חשוב לפיתוח האישיות!
הרעיון שיש לחסוך לעתיד נמצא גם בפסוקים נוספים: '''
::*משלי י ה: {{צ|אוגר בקיץ - בן משכיל, נרדם בקציר - בן מביש}} (ראו [[ביאור:התנהגות משכילה בתקופות שפע|אגירה בתקופות שפע]] )
הפסוק שלנו נותן עצה מעשית לתיקון המידות - ללכת וללמוד מן הנמלים. אך יש מחכמי ישראל שהרחיבו את הרעיון וטענו, שה' מלכתחילה ברא את הנמלים כדי שנוכל לבוא וללמוד מהן: " {{צפ|תוכן=הקדוש-ברוך-הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת, כדי להחכים העצל, דכתיב: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". לכן יתבייש בראותו הנמלה זריזה וזהירה בענייניה, ילמד ממנה לאחוז בה כמוה במידת הזריזות, לצאת נפשו מתחת העצלות מידי שחת}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/16-2.htm אורחות צדיקים טז - שער העצלות] )|}} , " {{צפ|תוכן=כל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם, וכל כוח ומידה שימצא האדם במין ומין מבעלי-החיים, ידענו שכן נמצא גם בנפשו. והרבה מידות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם לצורך חיותם, וה' הטביע בם מידה זו שילמד האדם ממנה לעשות כן, כמו שאמרו חז"ל: "אלמלא לא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול וכו'". והנמלה, נטע ה' בה מידת הזריזות לאסוף ולכנוס, שממנה ילמד האדם לשקוד...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''▼
::*משלי ל כה: {{צ|הנמלים - עם לא עז, ויכינו בקיץ לחמם}} (ראו [[ביאור:עצות לקטנים|החכמה חשובה יותר מהגודל]] ).
מכאן ניתן גם להסיק, שחיסכון לעתיד אינו מראה על חוסר בטחון בה'!
על-פי הפשט, הקטע מלמד שיש לעבוד כדי להשיג מטרות חמריות - {{צ|תכין בקיץ '''לחמה''' , אגרה בקציר '''מאכלה'''}}. אך יש שפירשו שזהו משל, והנמשל הוא בתחום הרוחני: " {{צפ|תוכן=אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא}} " {{קטן|קטן= (רבי שמעון בר יוחאי, דברים רבה ה ב)|}} , " {{צפ|תוכן=ראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''▼
הרעיון
▲לפעמים האדם כל כך עצל, ואינו מוכן אפילו לצאת וללכת אל הנמלה. אזי הקב"ה עושה איתו חסד ושולח את הנמלים ישר אליו הביתה!... {{קטן|קטן= (מתוך [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2047604&whichpage=1#R_4 ישיבת הגולשים] )|}} .
==פירושים נוספים==
▲הרעיון בפסוק זה דומה לרעיון המובע במשלים של עמים אחרים, כגון [[w:הצרצר_והנמלה|משל הצרצר והנמלה]] . '''
===למה דווקא נמלה?===
===מחקרים על נמלים===▼
בתלמוד בבלי מסופר על רבי שמעון בן חלפתא, שניסה לבדוק אם אכן לנמלה {{צ|אין לה קצין שוטר ומושל}}: " {{צפ|תוכן=אמר: איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא. אזל בתקופת תמוז, פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני, נפק אתא חד מינייהו, אתנח ביה סימנא, על אמר להו 'נפל טולא', נפקו ואתו, דלייה לגלימיה, נפל שמשא, נפלו עליה וקטליה. אמר: שמע מינה לית להו מלכא, דאי אית להו, הרמנא דמלכא לא ליבעו?!}} " {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, חולין נז:)|}} . רשב"ח גרם לנמלים לחשוב בטעות שנמלה אחת רימתה אותן, והן מייד התנפלו עליה והרגו אותה. הוא הסיק מכאן שלנמלים אין מלך, שכן אילו היה להן מלך, הן לא היו "לוקחות את החוק לידיים" אלא מחכות לגזר-דינו של המלך. אבל שאר החכמים לא הסכימו למסקנה זו: " {{צפ|תוכן=אמר לו רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ודלמא מלכא הוה בהדייהו? אי נמי הרמנא דמלכא הוו נקיטי? אי נמי בין מלכא למלכא הוה?... אלא, סמוך אהימנותא דשלמה}} ": ייתכן שהמלך היה בקבוצת הנמלים שהרגו את ה'רמאית', יתכן שהמלך כבר הוציא גזר-דין, וייתכן שבדרך-כלל יש מלך אלא שבדיוק באותו זמן היתה ממשלת מעבר....▼
העצל יכול לשאול: "מניין לך שצריך ללמוד דווקא מהנמלה? מדוע שלא אלמד, למשל, מהחתול, שמבלה את רוב זמנו בשינה?"
1. תשובה אפשרית היא, שהנמלה היא אחד היצורים המצליחים ביותר בטבע. היא מצליחה לשרוד ולהתרבות כמעט בכל איזור על-פני כדור הארץ. ישנו מדד שנקרא "ביומסה", המודד את הנוכחות של יצור חי מסויים בעולם. הביומסה של הנמלים היא 25% מכלל הביומסה של כל היצורים היבשתיים - יותר משל כל בעלי החוליות גם יחד!
2. וייתכן שהפסוק פונה לעצל שכבר החליט שהוא רוצה להיות חרוץ, אך קשה לו לשנות את ההרגלים. לאדם כזה מציע החכם, שיתבונן בנמלה כדי שיושפע ממנה, שהרי האדם מושפע מהיצורים שהוא נמצא בקרבתם [[משלי יג כ]]: "<font color="#000000"> {{צ|הלוך את חכמים - וחכם...}} " (</font> כתיב; [[ביאור:השפעת הסביבה|פירוט]] ). '''
<font style="background-color: rgb(238, 238, 238);"><font style="background-color: rgb(238, 238, 238);">
===<font style="background-color: rgb(238, 238, 238);"><font style="background-color: rgb(238, 238, 238);">לא לעצל בלבד</font> </font> ===
</font> </font> גם לבני אדם חרוצים בימינו יש הרבה מה ללמוד מדרכיה של הנמלה.
לדוגמה, חוקרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו אלגוריתמים מבוזרים לחיפוש ברשת האינטרנט, המחקים את האלגוריתם שהנמלים משתמשות בו לחיפוש מזון. ראו [http://webcourse.cs.technion.ac.il/095210/Winter2002-2003/ho/WCFiles/FinalAnts.ppt מצגת המסכמת מאמרים של ולדימיר ינובסקי, ישראל וגנר, מיכאל לינדנבאום ואלפרד ברוקשטיין] . ראו גם: '''
BRUCKSTEIN, A., "Why the ant trails look so straight and nice", The Mathematical Intelligencer, Vol. 15, No. 2, pp. 58-62, 1993. '''
===הנמלה - שכירה או עצמאית?===
המדענים בתקופת התלמוד חשבו, כנראה, שכל נמלה אוגרת מזון עבור עצמה בלבד, ולכן הסיקו מפסוקנו מסקנות שונות במקצת:
▲
פסוק ח: {{צ|תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה}} - חיסכון ללא תיכנון: " {{צפ|תוכן=הנמלה הזו... אינה חיה אלא ששה חדשים... וכל מאכלה אינה אלא חטה ומחצה. והיא הולכת ומכנסת בקיץ, כל מה שמוצאה חטין ושעורין ועדשים... שאמרה: שמא יגזור עלי הקב"ה חיים, ויהיה לי מוכן לאכול}} " {{קטן|קטן= (דברים רבה ה ב)|}} .
▲
::*אולם, כל הפירושים הללו לא מתאימים לדעה המקובלת בימינו, לפיה הנמלים חיות במושבה שיתופית, שבה הפועלות אוספות אוכל עבור המושבה כולה.
▲הפסוק שלנו נותן עצה מעשית לתיקון המידות - ללכת וללמוד מן הנמלים. אך יש מחכמי ישראל שהרחיבו את הרעיון וטענו, שה' מלכתחילה ברא את הנמלים כדי שנוכל לבוא וללמוד מהן: " {{צפ|תוכן=הקדוש-ברוך-הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת, כדי להחכים העצל, דכתיב: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". לכן יתבייש בראותו הנמלה זריזה וזהירה בענייניה, ילמד ממנה לאחוז בה כמוה במידת הזריזות, לצאת נפשו מתחת העצלות מידי שחת}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/16-2.htm אורחות צדיקים טז - שער העצלות] )|}} , " {{צפ|תוכן=כל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם, וכל כוח ומידה שימצא האדם במין ומין מבעלי-החיים, ידענו שכן נמצא גם בנפשו. והרבה מידות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם לצורך חיותם, וה' הטביע בם מידה זו שילמד האדם ממנה לעשות כן, כמו שאמרו חז"ל: "אלמלא לא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול וכו'". והנמלה, נטע ה' בה מידת הזריזות לאסוף ולכנוס, שממנה ילמד האדם לשקוד...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''
▲על-פי הפשט, הקטע מלמד שיש לעבוד כדי להשיג מטרות חמריות - {{צ|תכין בקיץ '''לחמה''' , אגרה בקציר '''מאכלה'''}}. אך יש שפירשו שזהו משל, והנמשל הוא בתחום הרוחני: " {{צפ|תוכן=אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא}} " {{קטן|קטן= (רבי שמעון בר יוחאי, דברים רבה ה ב)|}} , " {{צפ|תוכן=ראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''
▲===מחקרים על נמלים===
▲בתלמוד בבלי מסופר על רבי שמעון בן חלפתא, שניסה לבדוק אם אכן לנמלה {{צ|אין לה קצין שוטר ומושל}}: " {{צפ|תוכן=אמר: איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא. אזל בתקופת תמוז, פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני, נפק אתא חד מינייהו, אתנח ביה סימנא, על אמר להו 'נפל טולא', נפקו ואתו, דלייה לגלימיה, נפל שמשא, נפלו עליה וקטליה. אמר: שמע מינה לית להו מלכא, דאי אית להו, הרמנא דמלכא לא ליבעו?!}} " {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, חולין נז:)|}} . רשב"ח גרם לנמלים לחשוב בטעות שנמלה אחת רימתה אותן, והן מייד התנפלו עליה והרגו אותה. הוא הסיק מכאן שלנמלים אין מלך, שכן אילו היה להן מלך, הן לא היו "לוקחות את החוק לידיים" אלא מחכות לגזר-דינו של המלך
אבל שאר החכמים לא הסכימו למסקנה זו: " {{צפ|תוכן=אמר לו רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ודלמא מלכא הוה בהדייהו? אי נמי הרמנא דמלכא הוו נקיטי? אי נמי בין מלכא למלכא הוה?... אלא, סמוך אהימנותא דשלמה}} ": ייתכן שהמלך היה בקבוצת הנמלים שהרגו את ה'רמאית', יתכן שהמלך כבר הוציא גזר-דין, וייתכן שבדרך-כלל יש מלך אלא שבדיוק באותו זמן היתה ממשלת מעבר... בקיצור, אי אפשר להסיק מסקנות מתצפית אחת. '''
ניתן למצוא מחקרים נוספים על נמלים [http://en.wikipedia.org/wiki/Ant#Distribution_and_diversity בערך Ant בויקיפדיה האנגלית] , הכולל הפניות לכ-150 מחקרים מדעיים על נמלים.
</div>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של
}}
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-06-07.html}}
| |||