ביאור:אל תקנא בטרוריסטים: הבדלים בין גרסאות בדף

::*משלי ג לא: :{{צ|אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו. כי תועבת ה' נלוז, ואת ישרים סודו}}: אין לך מה לקנא באיש '''חמס''' ( [[ביאור:חמס = השחתה, קלקול המשפטוהשחתה בחומר או ברוח|= קלקול והשחתה]] ), כי הוא מרוחק מה'. גם אם הוא מצליח מבחינה חומרית - אין טעם לחייו כי הוא מפסיד את קרבת'''סוד ה'''' ( [[ביאור:סוד = א. חבורה מצומצמת, ב. דבר סתר|סודו= קרבת ה']] ), שהיא הדבר החשוב ביותר.

::*משלי כד יט: {{צ|אל תתחר במרעים, אל תקנא ברשעים. כי לא תהיה אחרית לרע, נר רשעים ידעך}}: אל תקנא במרעים, כי המרעים - גם אם הם מצליחים עכשיו - לא ישרדו לאורך זמן, והצלחתם תדעך לנצח; פסוקיםוכן דומים יש בתהליםתהלים לז א-ב: {{צ|אל תתחר במרעים, אל תקנא בעשי עולה. כי כחציר מהרה ימלו, וכירק דשא יבולון.}}

גם אם הדרך של הרשעים נראית קלה ומוצלחת יותר - זו לא בהכרח הדרך שה' דורש מאיתנו; אנחנו לא צריכים לקנא ברשעים, אלא לנהוג כפי שה' ציווה אותנו בתורה - [[ביאור:שלום ומלחמה - ניתוח הפרשה|בדיני השלום והמלחמה (דברים כ)]] . ראו גם: [[ביאור:האם מותר להתגרות ברשעים?|מתי מותר להתגרות ברשעים]] . 

אולם, הקנאה שאנשים מקנאים בטרוריסטים בימינו היא ירודה אף יותר מהקנאה שנזכרה בפסוקים; הטרוריסטים בימינו, גם מבחינה חומרית, נמצאים במצב רע וקשה יותר מהמדינות הנלחמות בהם; הם אולי נוחלים הצלחות מוראליות מדי פעם, מצליחים "לגרש" צבא של מדינה מסויימת משטח מסויים, "להכריח" מדינה מסויימת לשחרר אסירים, וכו'... אבל הם משלמים על כך מחיר מאד כבד - הם חיים בבונקרים, בפחד מתמיד מפני חיסול; כל חייהם נאלצים לברוח ממקום למקום; בתיהם נהרסים שוב ושוב; גם המדינות שנותנות להם חסות סובלות מעוני ומחסור תמידיים, שאנחנו - החיים במדינה נאורה - לא מסוגלים בכלל להעלות על דעתנו. במצב זה, קשה לי להבין איך ישנם אנשים שעדיין מקנאים בהם וחושבים שהם "מנצחים" {{קטן|קטן= (ראו למשל [http://he.manhigut.org/content/view/2751/140/ באתר מנהיגות יהודיתמנצחים] )|}} ". '''

<div class="advancedfuture">