איכה רבה ב ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
{{פמ|איכה רבה|ב|ד}}{{צמד|איכה ב ב|בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב|ק=איכה רבה ב ד}} רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר ארבע מאות ושמנים בתי כנסיות היו בירושלים מנין מלאתי משפט מלתי כתיב וכל אחד ואחד היה לו בית ספר ובית תלמוד בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה.{{ש}}
{{ד"א}}{{צמד|בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב}} את כל נאותיו של יעקב כגון ר' ישמעאל ורבן גמליאל ור' ישבב ור' יהודה בן בבא ור' חוצפית המתורגמן ורבי יהודה הנחתום ור' חנניה בן תרדיון ור' עקיבא ובן עזאי ור' טרפון ואית דמפקין ר' טרפון ומעיילין ר' אלעזר חרסנה.{{ש}}
ר' יוחנן הוה דרש שיתין אפין ב{{צמד|בלע ה' ולא חמל}} ורבי הוה דריש עשרים וארבעה אפין ולא דר' יוחנן יתיר על רבי אלא רבי על ידי שהיה סמוך לחורבן הבית היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם אמר ר"י ר' היה דורש {{מצ|במדבר כד|יז|דרך כוכב מיעקב|ק=איכה רבה ב ד}} אל תקרי כוכב אלא כוזב רבי עקיבא כד הוה חמי ליה להדין בר כוזיבא הוה אמר היינו מלכא משיחא אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין אינו בא אמר רבי יוחנן {{מצ|בראשית כז|כב|הַקֹּל קול יעקב}} קול אדריאנוס קיסר הרג בביתר שמונים אלף רבוא בני אדם ושמונים אלף תוקעי קרנות היו צרין על ביתר והיה שם בן כוזיבא והיו לו מאתים אלף מקוטעי אצבע שלחו לו חכמים עד מתי אתה עושה לישראל בעלי מומין אמר להם והיאך יבדקו אמרו לו כל מי שאינו עוקר ארז מלבנון אל יכתב באסטרטיא שלך והיו לו מאתים אלף מכאן ומכאן ובשעה שהיו יוצאין למלחמה היו אומרים לא תסעוד ולא תסכיף הדא הוא דכתיב {{מצ|תהלים ס|יב|הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו|ק=איכה רבה ב ד}} ומה היה עושה בן כוזיבא היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו וזורקן והורג מהן כמה נפשות ועל זה אמר רבי עקיבא כך {{התחלת סיפור חז"ל|גיבור=בר כוכבא|ק=איכה רבה ב ד|נושא=בר כוכבא ונפילת ביתר}}שלש שנים ומחצה הקיף אדריאנוס קיסר לביתר והיה שם רבי אלעזר המודעי עסוק בשקו ובתעניתו ובכל יום ויום מתפלל ואומר רבונו של עולם אל תשב בדין היום ולבסוף נתן דעתו לחזור אתא חד כותאי ומצאו ואמר לו אדוני כל יומין דהדא תרנגולתא מתגעגע בקיטמא לית את כביש לה אלא המתן לי דאנא עביד לך דתכבישנה יומא דין מיד עליל ביה בבוביה דמדינתא ואשכחיה לרבי אלעזר דהוה קאים ומצלי עבד גרמיה לחיש באודניה דרבי אלעזר המודעי אזלון ואמרון לבר כוזיבא חביבך רבי אלעזר בעי לאשלמא מדינתא עם אדריאנוס שלח ואתייה לההוא כותאי אמר ליה מאי אמרת ליה א"ל אין אנא אמר לך מלכא קטיל ליה לההוא גברא ואין לית אנא אמר לך את קטיל ליה לההוא גברא אבל מוטב ליקטליה ההוא גברא לגרמיה ולא תתפרסין מיסטירין דמלכותא בן כוזיבא סבר בדעתיה דבעי לאשלמא מדינתא כיון דחסל ר' אלעזר צלותיה שלח ואייתיה א"ל מה אמר לך הדין כותאי א"ל לית אנא ידע מה לחיש לי באודנאי ולא שמעת ליה כלום דאנא בצלותי קאימנא ולית אנא ידע מה הוה אמר נתמלא רוגזיה לבן כוזיבא יהב ליה חד בעיטא ברגליה וקטליה יצאתה בת קול ואמרה {{מצ|זכריה יא|יז|הוי רועי האליל עוזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו|ק=איכה רבה ב ד}} אמרה לו אתה סימית זרוען של ישראל וסימית עין ימינן לפכיך זרועו של אותו האיש יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה מיד גרמו עונות ונלכדה ביתר ונהרג בן כוזיבא ואיתיאו רישיה לגבי אדריאנוס אמר מאן קטליה לדין אמר ליה חד גונתאי אנא קטלתיה לדין א"ל זיל ואייתיה לי אזל ואייתיה ואשכח עכנא כריכא על צואריה א"ל אילו לא אלהיה קטליה לדין מאן הוה יכיל ליה וקרא עלוי {{מצ|דברים לב|ל|אם לא כי צורם מכרם}}{{סוף סיפור}} היו הורגים בהם עד ששקע הסוס בדם עד חוטמו והיה הדם מגלגל אבנים של ארבעים סאה והולך בים ארבעה מילין ואם תאמר שקרובה לים והלא רחוקה מן הים ארבעה מילין וכרם גדול היה לו לאדריאנוס שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל כמן טבריא לציפורי והקיפו גדר מהרוגי ביתר ולא גזר עליהם שיקברו עד שעמד מלך אחד וגזר עליהם וקברום.{{שסוף סיפור}}
ר' הונא אמר יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה.{{ש}}
 
שורה 11:
ז' עבירות עברו ישראל באותו היום הרגו כהן ונביא ודיין ושפכו דם נקי וחללו את השם וטמאו את העזרה ושבת ויום הכפורים היה וכיון שעלה נבוזראדן חזייה לדמיה דזכריה דהוה קא רתיח אמר להון מאי היא אמרו ליה דם פרים וכבשים אייתי פרים וכבשים ולא אידום אייתי כל מיני דמים ולא אידום אמר להון אי אמריתו לי מוטב ואי לא אנא מסריקנא לבישרא דהנך אינשי במסריקין דפרזלא ולא אמרו ליה והשתא דאמר להו הכי אמרו ליה מה נכסי מינך נבייא כהנא הוה לן והוה מוכיח לן לשום שמיא קבילו ולא קבלינן מיניה אלא קאימנא עילויה וקטלינן ליה אמר להון אנא מפייסנא ליה אייתי סנהדרי גדולה שחט עילויה ולא נח שחט סנהדרי קטנה עילויה ולא נח אייתי פרחי כהונה שחט עילויה ולא נח שחט תינוקות של בית רבן עילויה ולא נח אמר לו זכריה טובים שבעמך איבדתי רצונך שיאבדו כולם לאלתר נח והרהר נבוזראדן הרשע תשובה ואמר ומה מי שמאבד נפש אחת מישראל כך כתיב בו {{מצ|בראשית ט|ו|שופך דם האדם באדם דמו ישפך}} אותו האיש שאיבד נפשות הרבה עאכ"ו מיד נתמלא הקב"ה רחמים ורמז לדם ונבלע במקומו.{{ש}}
 
שמונים אלפים פרחי כהונה בקעו בחיילותיו של נבוכדנאצר ובידן מגיני זהב הלכו להם אצל ישמעאלים והוציאו להם מיני מלוחים ונודות מנופחות אמרו להם נשתה קדמיי אמרו להן אכלו קדמיי ולבתר כן אתון שתיין מן דאכלון הוה נסיב כל חד וחד מינייהו זיקא ויהב ליה בפומיה והוה רוחא עליל בכריסה ובקעה ליה {{הה"ד}} {{צמפ|ישעיה|כא|יג|משאמַשָּׂא בערבבַּעְרָב ביערבַּיַּעַר בערבבַּעְרַב תלינותָּלִינוּ ארחותאֹרְחוֹת דודניםדְּדָנִים|ק=איכה רבה ב ד}} {{צמפ|שם|ישעיהו כא|יד|לקראתלִקְרַאת צמאצָמֵא התיוהֵתָיוּ מיםמָיִם יושבייֹשְׁבֵי ארץאֶרֶץ תימאתֵּימָא בלחמובְּלַחְמוֹ קדמוקִדְּמוּ נדדנֹדֵד|ק=איכה רבה ב ד}} מי נתון ביער הלבנון בערב תלינו אלא ארחות דדנים ארחהון דבני דדנייא עבדין כן וכי כן עבד אבוהון לאבוכון מה כתיב באבוכון {{מממצ|בראשית כא|יט|ויפקחוַיִּפְקַח אלהיםאֱלֹהִים אתאֶת עיניהעֵינֶיהָ ותראוַתֵּרֶא בארבְּאֵר מיםמָיִם ותלךוַתֵּלֶךְ ותמלאוַתְּמַלֵּא אתאֶת החמתהַחֵמֶת מיםמַיִם ותשקוַתַּשְׁקְ אתאֶת הנערהַנָּעַר|ק=איכה רבה ב ד}} ואתם לא קיימתם {{צמפ|לקראתלִקְרַאת צמאצָמֵא התיוהֵתָיוּ מיםמָיִם}} וכי מטיבותהון אייתן לגביכון.{{ש}}
{{צמפ|שם|ישעיהו כא|טו|כיכִּי מפנימִפְּנֵי חרבותחֲרָבוֹת נדדונָדָדוּ|ק=איכה רבה ב ד}} מפני חרבו של נבוכדנצר נדדו מפני{{צמפ|מִפְּנֵי חרבחֶרֶב נטושהנְטוּשָׁה}} מפני שלא היו שומרים שמיטותיהן כראוי כמה דאת אמר {{מצ|שמות כג|יא|והשביעיתוְהַשְּׁבִיעִת תשמטנהתִּשְׁמְטֶנָּה ונטשתהוּנְטַשְׁתָּהּ}} {{צמפ|ומפניוּמִפְּנֵי קשתקֶשֶׁת דרוכהדְּרוּכָה}} ע"י שלא היו שומרים שבת כראוי כמה דאת אמר {{מצ|נחמיה יג|טו|בימיםבַּיָּמִים ההמההָהֵמָּה ראיתירָאִיתִי ביהודהבִיהוּדָה דורכיםדֹּרְכִים גיתותגִּתּוֹת בשבתבַּשַּׁבָּת}} {{צמפ|ומפניוּמִפְּנֵי כובדכֹּבֶד מלחמהמִלְחָמָה}} מפני שלא היו נושאין ונותנין במלחמתה של תורה דכתיב בה {{מצ|במדבר כא|יד|על כן יאמר בספר מלחמות ה'|ק=איכה רבה ב ד}} דא"ר יוחנן מגיבתון ועד אנטיפרס ששים ריבוא עיירות היו וקטנה שבהן זו בית שמש הדא היא דכתיב {{מצ|ש"א|זו|יט|ויךוַיַּךְ באנשיבְּאַנְשֵׁי ביתבֵית שמששֶׁמֶשׁ וגו'}} וכדון אפילו מאה קני לית בה א"ר יוחנן משמרתה היתה קטנה במשמרות והיתה מוציאה שמונים אלף פרחים כמה פולמסאות עשה אדריאנוס תרין אמוראין חד אמר חמשים ושתים וחד אמר חמשים וארבעה א"ר יוחנן אשרי מי שראה במפלתה של תרמוד למה שהיתה שותפת בשתי חורבנות ר' יודן אמר בחורבן ראשון העמידה שמונים אלף קשתין ובשני העמידה ארבעים אלף קשתין רבי הונא אמר בחורבן אחרון הם כראשון:
<noinclude>
[[קטגוריה:עשרה הרוגי מלכות]]
שורה 24:
[[קטגוריה:נבוזראדן]]
[[קטגוריה:נבוכדנצר]]
[[קטגוריה:שנה שביעית]]
[[קטגוריה:ערבים]]
[[קטגוריה:מקדש ראשון]]