ביאור:משלי א כ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א יט|כ|א כא|קטגוריה=1}}
 
= החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים =
= מי קורא ברחוב? =
נשים וגברים חכמים אוהבים, מטבעם, לשבת בבית וללמוד. על-פי ספר משלי, הם צריכים דווקא לצאת לרחוב, ודווקא לרחוב שיש בו אנשים בעייתיים, על-מנת לקרוא להם ללמוד: '''
 
משלי א כ-כב: {{צ|חכמות בחוץ תרנה, ברחבות תתן קולה; בראש המיות תקרא, בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר: עד מתי, פתים, תאהבו פתי, ולצים לצון חמדו להם, וכסילים ישנאו דעת...}}
 
'''חכמות''' = מילה מורכבת: מצד אחד הפסוקרוב כולוהפעלים הואבפסוק הם בלשון יחידה ( '''תרנה, תתן קולה, תקרא, תאמר''' ) ולכן המילה '''חכמות''' מציינת את '''החכמה''' המופשטת; מצד שני היא המילה עצמה כתובה בלשון רבות, וכך גם הפועל הראשון ( '''תָּרֹנָּה''' ), ולכן היאנראה שהמילה מציינת את הנשים '''החכמות''' . נראה ששתי המשמעויות קיימות: '''החכמה''' עצמה, כלומר כל אדם שיש בו חכמה - בין איש ובין אישה - צריך לצאת לרחוב ולקרוא לפתיים; ובפרט, הנשים '''החכמות''' , שהןגם אם מטבען הן צנועות ומעדיפות לשבת בבית, צריכות להתגבר על טבען ולצאת לרחובלשטח, כי השליחות החינוכית קודמת לכל. '''
 
בהמשך הפסוק ישנן כמה עצות לנשים חכמות (וגם לגברים) הרוצות לצאת לשליחות זו: '''
המסר של החכמות לפתיים נזכר [[ביאור:שלוש דרכים לחנך את הפתי שבתוכנו|בפסוקים הבאים]] .
 
'''תָּרֹנָּה''' = מהשורש רנן, מלשון '''רִנָּה''' , שירה המביעה שמחה. כשיוצאים החוצה לקרוא לתלמידים, יש לצאת בשמחה, עם חיוך על הפנים ושיר בלב. רק אישה שמרגישה שמחה והתלהבות מלימודי החכמה יכולה לעורר בתלמידים את הרצון ללמוד בעצמם. " {{צפ|תוכן=לרוב, לימוד החכמה... לא נראה מלהיב במיוחד. אם רוצים לצייר מישהו שלומד, תמיד ידביקו לו חדר חשוך, נר קטן וגב כפוף. הפסוק הזה מתאר לנו חכמה, חוויה של לימוד, פתוחה, משוחררת ושמחה. כן, יש אפשרות ליהנות מלימוד, יש לחכמה יכולת לגרום לאדם לשמוח בה, לגרום לו להוציא אותו למרחב.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.kipa.co.il/pash/show.asp?id=19963 אורי בירן, "קול רינה", אתר כיפה] )|}} .
ראו גם: [[ביאור:החכמה קוראת|שלוש קריאות של החכמה - בפרקים א, ח, ט]]
<div class="advanced">
 
'''נתן קול ''' [[ביאור:נתן קול = קרא בקול רם|= קרא בקול רם]] . כשיוצאים לרחוב לקרוא לתלמידים, יש לדבר בקול רם ומלא בטחון עצמי. אישה שמרגישה בטחון עצמי בחכמה שלה, ומבינה שיש לה הרבה מה להציע והרבה מה לתרום לתלמידים, תדע גם להרים את קולה בעוז, על-מנת להתגבר על כל הרעשים שברחוב, להתבלט מעל כל הפרסומות והפיתויים, ולהגיע לליבם של התלמידים. " {{צפ|תוכן=לא לחיש לה בלחישו, אלא ארים קליה בה, דאורייתא הכי בעיא, לארמא קלא}} " - לא ללחוש את דברי התורה אלא להרים את הקול כשאומרים אותם, שכך דורשת התורה, להרים את הקול {{קטן|קטן= ( [http://www.hebrew.grimoar.cz/zohar/zohar_vilno_3.htm זוהר חלק ג דף לט עמוד ב] )|}} .
==פירושים נוספים==
'''
 
'''המיה''' [[ביאור:המיה = קול גדול, שוטף ומטביע|= קול גדול, שוטף ומטביע]] . השורש '''המה''' מופיע בספר משלי במשמעות שלילית למדי: '''
 
::* {{צמ|'''המיה''' היא וסררת, בביתה לא ישכנו רגליה|משלי ז יא}}- האישה הזונה, שקולות פיתוייה כובשים את הנערים הפתיים, וכן - '''
::* {{צמ|אשת כסילות '''המיה''' , פתיות ובל ידעה מה|משלי ט יג}}
::*משלי כ א: {{צ|לץ היין, '''המה''' שכר, וכל שגה בו לא יחכם}} - משקה משכר גורם לאדם לשמוע קולות הכובשים ומטביעים את קולות הנפש הפנימיים שלו ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|פירוט]] ).
 
הפסוק שלנו מלמד, שגם במקומות כאלו, מקומות הומים שיש בהם פריצות ושיכרות, '''בראש הומיות''' , יש להשמיע את קולה של החכמה. '''
 
'''שער ''' [[ביאור:שער = מקום המשפט|= מרכז החיים הציבוריים, מקום השלטון והמשפט]] . הפסוק מלמד, שגם במקומות כאלו, מקומות שבהם מסתובבים אנשים מכובדים ומלאי בטחון עצמי, '''בפתחי שערים בעיר''' , גם שם יש להשמיע את קולה של החכמה. " {{צפ|תוכן=החכמה נמצאת, והיא קוראת ואומרת לנו שתמיד נדע שיש גם הסתכלות הגונה והגיונית על מה שקורה, שהתנהלויותינו בחיים לא חייבות להיות רצף של בחירות אקראיות, שיש יכולת לעשות ולהסתכל, לחיות ולהתנהג, לפעול ולהרגיש מנקודת מבט שמקורה בחכמה}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.kipa.co.il/pash/show.asp?id=20107 אורי בירן, "אמירה וקריאה", אתר כיפה] )|}} '''
 
'''''' <div class="advanced">
 
==מקורות ופירושים נוספים==
 
===חכמות - כינוי לחכמה או נשים חכמות?===
1. לפי רוב המפרשים, '''חכמות''' היא '''החוכמה''' המופשטת בלבד. ה'קריאה' של החכמה היא משל למסר הכללי של החכמה - לעזוב את הפיתויים, להתרחק מהלצים והכסילים (פסוק כב), ולבוא ללמוד את דברי החכמה (פסוק כג), לפני שיהיה מאוחר מדי (ראו [[ביאור:המציאות תטפח על פניכם|המציאות תטפח על פניכם]] ). המסר הזה הוא גלוי וידוע: " {{צפ|תוכן=הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . '''
 
::*אולם, לפי זה, לא ברור מה המשמעות המעשית של הפסוק - והרי כל ספר משלי מתאר מסרים שיש בהם חכמה; מה הטעם להקדיש שני פסוקים שלמים, בתחילת הקטע, רק כדי להגיד שמדובר במסר של חכמה?
::*ועוד: אם מדובר במסר גלוי וידוע לכולם, מדוע בכלל יש צורך לכתוב אותו?
 
'''
 
2. ייתכן שהכוונה לאֵם - אותה אם שנזכרה בתחילת הפרק - {{צ|ואל תטש תורת אמך}} (ראו [[ביאור:מבנה משלי א|מבנה משלי א]] ); האֵם היא אישה חכמה (כמו [[ביאור:החכמה מכינה אוכל טעים כדי למשוך תלמידים|האישה החכמה שנזכרה בפרק ט]] ), והיא יוצאת לרחובות כדי להוכיח ולהזהיר את הפתיים. אולם: '''
שורה 27 ⟵ 38:
::*המשך הקטע לא מתאים להשערה זו; בהמשך הקטע נאמר ( [[פסוקים כו]] ): " {{צ|גם אני באידכם אשחק, אלעג בבא פחדכם.}} {{צ|בבא כשואה פחדכם, ואידכם כסופה יאתה, בבא עליכם צרה וצוקה. אז יקראנני ולא אענה...}} ". שמחה לאיד היא מידה רעה לכל אדם ( [[ביאור:החובה להזדהות עם הזולת|שמח לאיד לא ינקה]] ), קל וחומר שאינה מתאימה לאם; אף אֵם לא תשמח לאידם של ילדיה, גם אִם הם מאד פתיים; ואף אֵם לא תגיד לילדיה " '''לא אענה''' ". 
::*ועוד: אם הקריאה של האם מתחילה בפסוק כב, מדוע "בזבזו" שני פסוקים (פסוקים 20-21) רק כדי להגיד לנו שהיא קוראת? הרי, הקטע שמתאר את מוסר האב (פסוקים 10-19) מתחיל מייד ב"מוסר", ולא נאמר שם ש"האב קורא". '''
::
 
3. לכןוהפירוש נראהשהובא לי, שישלמעלה לשלבמשלב את שני הפירושים: הקוראת כאן היא החכמה המופשטת, אבל הספר מתאר את הקריאה שלה על-מנת להעביר מסר לכל הנשים החכמות (והגברים החכמים), שיצאו גם הם לרחוב, ויקראו גם הם. הקטע מלמד, שגם כאשר רואים פתיים הנמצאים בחברתם של לצים וכסילים, לא צריך להתייאש - יש לקרוא לפתיים ולהסביר להם את הסכנות העומדות בדרכם, על-מנת להרחיק אותם מהחברה הרעה, ולגרום להם "לקחת את עצמם בידיים" ולהתחיל ללמוד, לפני שיהיה מאוחר מדי. פירוש דומה פירש הרב אברהם בן הרמב"ם: " {{צפ|תוכן=והחכמה הנכונה והמצויינת היא שתמריץ את בעליה ללמדה לאחרים. ואמר החכם " '''חכמות בחוץ תרנה ברחובות תתן קולה''' ...}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.shevanet.org.il/13/13-09.doc הרב אברהם בן הרמב"ם, על מידת הנדיבות] )|}} . '''
'''
 
===תרנה... תתן קולה - האם גם השיעור עצמו צריך להיות ברחוב?===
1. יש שלמדו מכאן, שהחכמות מעבירות את השיעור עצמו ברחוב, כך שכל העוברים והשבים יוכלו לשמוע: " {{צפ|תוכן=יצא רבי חייא ושנה לשני בני אחיו בשוק - לרב, ולרבה בר בר חנה. שמע רבי וכעס... מדוע עשית כך?! אמר לו [ רבי חייא ]: שכתוב '''חכמות בחוץ תרנה, ברחבות תתן קולה''' ...}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי מועד קטן דף טז|בבלי מועד קטן טז:]] ; וכן פירש רבי שמואל בר נחמני - ראו ילקוט שמעוני על הפסוק)|}} .<font size="+1"> ''' '''</font> '''
 
2. ויש שחלקו ופירשו להיפך, שהחכמות כלל אינן מדברות ברחוב - החכמה שלהן קורנת החוצה ומושכת אנשים ללמוד גם בלי צורך במילים: " {{צפ|תוכן=כל העוסק בתורה מבפנים, תורתו מכרזת עליו מבחוץ}} " {{קטן|קטן= (רבי, שם)|}} ; " {{צפ|תוכן='''חכמות בחוץ תרונה''' - שעה שהחכם יושב ועוסק בתורה, הכל '''מרננים''' אחריו ואומרים אשריו לזה שלמד וזכה לחכמה. '''ברחובות תתן קולה''' - אלו תלמידי חכמים שיושבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומשמיעים את קולם בדברי תורה. '''בראש הומיות תקרא''' - מה הים הומה בגליו, אף תלמידי חכמים בשעה שיושבים ועוסקים בתורה הם הומים, ו...קולם ערב לפני הקב"ה... '''בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר''' - הוא יושב ועוסק בתורה נגד המלכים והשרים ואינו מתבייש, דכתיב ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/mishli.html ילקוט שמעוני] )|}}
 
וכן יש שפירשו שהחוץ והרחובות הם משל לבתי מדרש, שבהם לומדים תורה '''בהרחבה''' , ולמעשה אין לצאת החוצה לרחוב ללמד חכמה כי אין זה מכובד: " {{צפ|תוכן='''חכמות בחוץ תרונה''' ... בחוצה של תורה. המרגליות, היכן היא נמכרת, בחוץ [או בחנות]? כך התורה. '''ברחובות תתן קולה''' - במקום שמרחיבין אותה, בבתי כנסיות ובתי מדרשות:}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/mishli.html רבי יונתן בן אלעזר, ילקוט שמעוני] )|}} , " {{צפ|תוכן=פנים זה לא רק מושג גיאוגרפי או טופוגרפי. יש עולם של חוץ ועולם של פנים... יש נורמות של חוץ ונורמות של פנים... חוץ פירושו - שטחיות, רדידות ובינוניות... בחוץ מסתפקים ברמה נמוכה בכל התחומים... מטען רוחני קל, אופי מתנודד, הדגשה תמידית על החיצוניות, יצירת רושם חיצוני, חוסר אבחנה, תפילה חטופה ויבשה - כל אלו שייכים לעולם החיצוני... להכנס "פנימה" - פירושו לא רק להיכנס פיזית, אלא להיכנס לעולם רוחני אחר.}} " {{קטן|קטן= (הרב יהודה עמיטל, [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/668daf.htm דף קשר 668] )|}} , " {{צפ|תוכן=כדי להגיע ל" '''חכמות בחוץ תרנה''' " - להפצת התורה בכל מקום ומקצוע שבו הוא עוסק - חייב האדם לשהות בבית המדרש, בו התורה אינה מצומצמת, וההלכה, האגדה והמחשבה '''מורחבים''' למלוא עומקם.}} " {{קטן|קטן= (הרב יהודה עמיטל, [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/775mazav.htm דף קשר 775] )|}} , " {{צפ|תוכן=הישיבה מבטיחה הפריה הדדית ודיבוק חברים של אנשים שונים עם דעות שונות ושיטות לימוד שונות, ומתוך החוויה האינטלקטואלית של הלימוד המשותף נמצאת התורה מתגדלת, מתעצמת '''ומתרחבת''' .}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/772mamar.htm הרב אהרן ליכטנשטיין, דף קשר 772] )|}} . '''
 
3. והפירוש שהובא למעלה נמצא בין שתי הדעות: החכמות אכן מדברות ברחוב, כפי פשט הפסוק, אבל רק כדי לקרוא לתלמידים לבוא וללמוד; הלימוד עצמו יכול להיות במקום מכובד יותר. '''
 
עוד בנושא זה, ראו [[ביאור:האם יש לקיים שיעורי תורה באמצע הרחוב?|האם יש לקיים שיעורי תורה באמצע הרחוב?]] .
 
==פסוקים דומים וקשורים==
המסר של החכמות לפתיים נזכר [[ביאור:שלוש דרכים לחנך את הפתי שבתוכנו|בפסוקים הבאים]] .
 
ראו גם: [[ביאור:החכמה קוראת|שלוש קריאות של החכמה - בפרקים א, ח, ט]] . '''
 
בפסוקנו נאמר שהחכמה נותנת את קולה, אך בפרק ב נאמר שהאדם צריך לתת את קולו ולקרוא לבינה, {{צמ|כי אם לבינה תקרא, לתבונה '''תתן קולך'''|משלי ב ג}}( [[ביאור:כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך|פירוט]] ); ובפרק ח נאמר שהתבונה נותנת את קולה, {{צמ|הלא חכמה תקרא, ותבונה '''תתן קולה'''|משלי ח א}}( [[ביאור:החכמה קוראת|פירוט]] ).
 
בפסוקנו נאמר שהחכמות מדברות גם בשערים, כלומר מביעות את דעתן גם בענייני הציבור, אך בפרק כד נאמר שהאויל - השטחי - אינו מודע לכך ואינו מדבר דברי חכמה בשער, {{צמ|ראמות לאויל '''חכמות''' , '''בשער''' לא יפתח פיהו|משלי כד ז}}( [[ביאור:ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו|פירוט]] ) '''
 
</div>
 
<div class="future">
 
==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==
 
::*" {{צפ|תוכן=הרואה אווז בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר: חכמות בחוץ תרונה}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי ברכות דף נז|בבלי ברכות נז.]] )|}} '''
3. לכן נראה לי, שיש לשלב את שני הפירושים: הקוראת כאן היא החכמה המופשטת, אבל הספר מתאר את הקריאה שלה על-מנת להעביר מסר לכל הנשים החכמות (והגברים החכמים), שיצאו גם הם לרחוב, ויקראו גם הם. הקטע מלמד, שגם כאשר רואים פתיים הנמצאים בחברתם של לצים וכסילים, לא צריך להתייאש - יש לקרוא לפתיים ולהסביר להם את הסכנות העומדות בדרכם, על-מנת להרחיק אותם מהחברה הרעה, ולגרום להם "לקחת את עצמם בידיים" ולהתחיל ללמוד, לפני שיהיה מאוחר מדי.
::*" {{צפ|תוכן=אין בונין בית הכנסת אלא בגובהה של עיר, שנאמר: בראש הומיות תקרא}} " {{קטן|קטן= ( [[:תוספתא מגילה ג|תוספתא מגילה פרק ג]] )|}} '''
::* [http://hebrew.grimoar.cz/abulafia/gan_naul.htm ספר גן נעול] : " '''חכמות בחוץ תרנה ברחבות '''תתן קולה" (משלי א' כ'): ביאור ספר היצירה: "בראש הומיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר עד מתי פתים תאהבו פתי ולחלוי"ד (ולצים לצון '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:Sw5UEMwLdMkJ:hebrew.grimoar.cz cache] )
::* [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0591/m0591047a.html מכללת לפשיץ] : בראש הומיות תקרא בפתחי '''שערים בעיר אמריה תאמר '''" (א, כ-כא). אין כאן יעד מוגדר, והשומע ישמע. קריאה זו מה טיבה? להלן ננסה לעמוד על מהותה. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:tyN1wyD7dZ4J:www.lifshiz.macam.ac.il cache] )
::*" {{צפ|תוכן='''חכמות בחוץ''' וגו'. שלמה המלך ע"ה הראה לנו בכתובים האלו, ובכתובים אחרים שהביא בענין זה, שתורתינו הקדושה דרך משל צועקת לבריות ומכרזת להם עלבונה, שהיא כרוכה ומונחת בקרן זוית אין דורש ואין מבקש לה. וכמו שאמרו חז"ל בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. ולכן אמר בכאן '''חכמות בחוץ תרונה ברחובות תתן קולה''' . ומה שאמר '''חכמות''' לשון רבים, ואמר אחרי כן '''תרונה''' '''ותתן''' '''ותקרא''' לשון יחיד, להורות שתורתינו הקדושה שלימה ותמימה, וכל החכמות כלולות בה. כמו שאמר במקום אחר '''חכמות בנתה ביתה''' . שנאמר על התורה שבה נברא העולם. ורמז לחמשים שערי בינה הכוללין שכל שער ושער יש חכמה בפני עצמה, ואמר '''חכמות''' ואחר כך '''בנתה''' '''חצבה''' . ובאלו הכתובים שהתחלנו הודיענו שלמה, כי התורה קורא לבני אדם. ועשה מהם ארבעה חלקים, אמר תחלה '''חכמות בחוץ תרונה''' , ואחר כך '''ברחובות תתן קולה''' , ואחר כך '''בראש הומיות תקרא''' , ואחר כך '''בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר,''' כנגד ארבעה זמני האדם, הילדות, והבחרות, והישישות והזקנה. ואמר '''תרונה''' , כנגד הילדות שהם עד עשרים שנה שהרתיחה בהם והם רחוקים משער המלך לשון רנה והכרזה, כמו ותעבור הרנה, ואמר '''תתן קולה''' , כנגד הבחורים שהן מבן עשרים ועד ארבעים שהם קרובים שאין בהם הרתיחה כל כך ומספיק להם נתינת קול בלבד. ואמר '''תקרא''' , כנגד הישישות מבן ארבעים ועד ששים שאינן צריכין נתינת קול אלא קריאה בלבד. ואמר '''תאמר''' , כנגד הזקנות שאינן צריכין אלא אמירה שהיא בנחת שאפילו דבור אינן צריכין.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.barak-names.co.il/HTML/Kabalah/drashot-r%27shueb.htm דרשת ר"י אבן שועייב לפרשת צו ולשבת הגדול] )|}} . '''
 
</div>
'''
 
{{מקורות|מקורות=
שורה 41 ⟵ 80:
<noinclude>
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מיהחכמות קוראיוצאות ברחוב?לרחוב לקרוא לתלמידים|ביאור:מיהחכמות יוצאות לרחוב קוראלקרוא ברחוב?לתלמידים}}}}
 
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-01-20.html}}