ביאור:גאוה בספר משלי: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 10:
 
::*משלי יח יב: {{צ|לפני שבר - יגבה לב איש, ולפני כבוד - ענוה}} 
::*משלי טז יח: " {{צ|לפני שבר - גאון; ולפני כישלון - גובה רוח}} {{צ|}} "
 
בדרך-כלל, פסוקים שמתארים שכר ועונש מתבוננים לכיוון העתיד, כלומר "אם תעשה כך - יקרה לך כך"; פסוקים אלה הם יוצאים מן הכלל, כי הם מתבוננים לכיוון העבר - {{צ|לפני שבר יגבה לב איש}}, כלומר "אם קרה לך שבר - סימן שלפני כן גבה ליבך".
שורה 18:
מכאן, שכל חשבון-נפש אמיתי חייב לגלות את נקודת הגאווה שקדמה למשבר. '''
 
אם אדם עשה חשבון-נפש, והמסקנה היחידה שהגיע אליה היא "האסון הוכיח שצדקתי, תמיד ידעתי שאני צודק, עכשיו אני עוד יותר משוכנע בכך" - כנראה הוא לא השקיע מספיק בחשבון-נפש; הוא נשאר גאוותן. '''
 
'''
 
<div class="advanced">
שורה 43 ⟵ 41:
אפשר גם להסביר, שהפסוק הראשון מתאר את דרכי הנהגת ה' בעולם, ורק הפסוק השני מתייחס לחשבון נפש: '''
 
::*הפסוק בפרק יח כתוב בלשון עתיד שמשמעו פעולה החוזרת על עצמה באופן קבוע - " '''לפני שבר יגבה לב איש''' ". המשמעות המדוייקת של הפסוק היא "לפני שאדם נשבר, בדרך כלל ליבו גבה".  כך דרכו של ה', כשהוא רוצה להעניש אדם רשע, לפני העונש הוא מגביה את מעמדו כך שהנפילה שלו תתפרסם יותר (כמו שקרה להמן), וכן מגביה את ליבו כך שהנפילה שלו תהיה כואבת יותר {{קטן|קטן= (ע"פ מצודת דוד)|}} . ייתכן שהפסוק פונה אל האנשים הסובלים מגאוותו של הרשע, ואומר להם להיות אופטימיים, כי גאוותו של הרשע עשויה להיות סימן לכך שסופו קרוב. '''
::
::*הפסוק בפרק טז הוא משפט שמני המתאר מצב - " '''לפני שבר גאון''' ". ייתכן שהפסוק הזה פונה אל האדם שנשבר, ומלמד אותו לחפש את הסיבה לשבר בגאוה שהיתה לפניו. '''
שורה 65 ⟵ 63:
</div>
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/lfny_jvr.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-05-29.
}}
<noinclude>