ביאור:דניאל ב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיפוצים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים וְלַמְכַשְּׁפִים {{ב|וְלַכַּשְׂדִּים|עוד סוג של מכשפים}} לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו, וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
{{ביאור:אות-פסוק|דניאל|ב|ג}}
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: "חֲלוֹם חָלָמְתִּי, וַתִּפָּעֶם רוּחִי לָדַעַת אֶת {{ב|הַחֲלוֹם|את פשר החלום (וחז"ל מסבירים שהוא גם שכח את תוכן החלום עצמו)}}".
<table border=1><tr><td width=50%>
{{ביאור:אות-פסוק|דניאל|ב|ד}}
שורה 171:
:(לד) {{ב|רוֹאֶה הָיִיתָ|המשכת לראות את החזיון}}, עַד אֲשֶׁר נֶחְצְבָה אֶבֶן {{ב|שֶׁלֹּא בְיָדַיִם|לא על ידי מישהו, אלא מאליה}}, וְהִכְּתָה אֶת הַצֶּלֶם עַל רַגְלָיו שֶׁל בַּרְזֶל וְחֶרֶשׁ, {{ב|וַתָּדֶק|וכתשה}} אוֹתָן.
:(לה) אָז הוּדַקוּ כְּאַחַת הַבַּרְזֶל, הַחֶרֶשׂ, הַנְּחֹשֶׁת, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וְהָיוּ {{ב|כְמֹץ מִגָּרְנוֹת קַיִץ|כמו קליפות
(לו) זֶה הַחֲלוֹם, וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ נֹאמַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
שורה 179:
:(לח) וּבְכָל (מָקוֹם) {{ב|שֶׁדָּרִים|בו גרים}} בְּנֵי הָאָדָם, חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם - נָתַן בְּיָדְךָ וְהִשְׁלִיטְךָ בְּכֻלָּם. אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב.
:(לט) וְאַחֲרֶיךָ תָּקוּם מַלְכוּת אַחֶרֶת, {{ב|שְׁפֵלָה מִמְּךָ|
:(מ) {{ב|וּמַלְכוּת רְבִיעִית|רומי,
:(מא) וַאֲשֶׁר רָאִיתָ הָרַגְלַיִם וְהָאֶצְבָּעוֹת: מֵהֶן - חֶרֶשׂ הַיּוֹצֵר, וּמֵהֶן - בַּרְזֶל; {{ב|מַלְכוּת חֲלוּקָה תִּהְיֶה|יגיע זמן שהשליטה על העולם לא תהיה רק לעשיו (הנוצרים) אלא גם ישמעאל (המוסלמים) ישלטו בעולם. וכל פעם
:(מב) {{ב|וְאֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם|בתקופה יותר מאוחרת עשיו וישמעאל יתחלקו לעשר מלכויות שישלטו בעולם}}, מֵהֶן {{ב|בַּרְזֶל|חזקות}} וּמֵהֶן {{ב|חֶרֶס|חלשות כמו כלי חרס}}; מִקְצָת הַמַּלְכוּת תִּהְיֶה חֲזָקָה, {{ב|וּמִמֶּנָּה תִּהְיֶה שְׁבוּרָה|וחלקים ממלכות זאת תהיה חלשה}}.
שורה 189:
:(מג) וַאֲשֶׁר רָאִיתָ בַּרְזֶל מְעֹרָב בְּחֶרֶשׂ הַטִּיט: {{ב|מִתְעָרְבִים יִהְיוּ בְּזֶרַע הָאֲנָשִׁים|יתחתנו אחד עם השני (נישואי מלכים, מסיבות פוליטיות) עשיו בישמעאל}}, וְלֹא יִהְיוּ {{ב|דְּבֵקִים זֶה בָזֶה|לא יאהבו אחד את השני באמת. אבל כיון שהתחתנו אחד בשני יעזרו אחד לשני}}, כְּמוֹ שֶׁהַבַּרְזֶל לֹא יִתְעָרֵב עִם הֶחָרֶשׂ.
:(מד) וּבִימֵיהֶם שֶׁל הַמְּלָכִים הָהֵם, יָקִים אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם {{ב|מַלְכוּת|מלכות ישראל ברשותו של מלך המשיח}} אֲשֶׁר לְעוֹלָמִים לֹא תִּשָּׁחֵת, וּמַלְכוּתָהּ לְעַם אַחֵר לֹא תֵּעָזֵב. (הִיא) תָּדֵק וּתְכַלֶּה כָּל אֵלֶּה הַמַּלְכֻיּוֹת, וְהִיא תַּעֲמֹד לְעוֹלָמִים.
:(מה) כְּנֶגֶד אֲשֶׁר רָאִיתָ, כִּי מִן הָהָר {{ב|נֶחְצְבָה אֶבֶן שֶׁלֹּא בְיָדַיִם|זוהי מלכות המשיח שלא יגבר בכח בשר ודם}}, וְהֵדֵקָּה אֶת הַבַּרְזֶל וְאֶת הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת הַחֶרֶשׂ וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב - אֵל גָּדוֹל הוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ מַה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי זֶה. וְנָכוֹן הַחֲלוֹם, וְנֶאֱמָן פִּתְרוֹנוֹ.
שורה 195:
(מו) אָז הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר נָפַל עַל פָּנָיו, וּלְדָנִיֵּאל {{ב|סָגַד|השתחווה}}, וּמִנְחָה וְנִיחוֹחִים {{ב|אָמַר לְנַסֵּךְ לוֹ|רצה להקריב לכבודו. חז"ל מסבירים שהוא רצה להפוך את דניאל לאלוה, אך דניאל סירב.}}.
(מז) עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ לְדָנִיֵּאל וְאוֹמֵר: "אֱמֶת כִּי אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים וּמְגַלֶּה רָזִים, {{ב|אֲשֶׁר|שהרי}} יָכֹלְתָּ לְגַלּוֹת אֶת הָרָז הַזֶּה".
(מח) אָז הַמֶּלֶךְ אֶת דָּנִיֵּאל גִּדַּל, וּמַתָּנוֹת רַבּוֹת גְּדוֹלוֹת נָתַן לוֹ, וְיַשְׁלִיטֵהוּ עַל כָּל מְדִינַת בָּבֶל, {{ב|וְשַׂר סְגָנִים|שר השרים}} עַל כָּל חַכְמֵי בָבֶל.
|