ביאור:שלוש פעמים 40 יום: הבדלים בין גרסאות בדף

על-פי מסורת חז"ל, [[ביאור:תאריכים ליד הר סיני|מתן תורה היה בתאריך]] {{הקתמ|ו' בסיון|ו' סיון}}. התקופה שאחרי מתן תורה מתחלקת לשלוש תקופות של ארבעים יום:

1. הפעם הראשונה שמשה היה בהר סיני: {{צמ|ויבא משה בתוך הענן, ויעל אל ההר; ויהי משה בהר '''ארבעים יום וארבעים לילה'''|שמות כד יח}}, {{צמ|בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת ה' עמכם, ואשב בהר '''ארבעים יום וארבעים לילה,''' לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי|דברים ט ט}}. תקופה זו התחילה למחרת מתן תורה - בתאריך {{הקתמ|ז' בסיון|ז' סיון}}, והסתיימה ביום הארבעים - בתאריך {{הקתמ|ט"ז בתמוז|ט"ז תמוז}} (בהנחה שסיון היה מלא כמו בימינו).

ביום המחרת - {{הקתמ|י"ז בתמוז|י"ז תמוז}} - לאחר שנסתיימו 40 היום ו40 הלילה פנה משה לרדת מן ההר עם לוחות הברית {{צמ|ויהי מקץ '''ארבעים יום וארבעים לילה''' נתן ה' אלי את שני לחת האבנים לחות הברית|דברים ט יא}}, ו"תפס על חם" את בני ישראל כשהם חוגגים לעגל (מכאן אפשר להסיק שבני ישראל עשו את העגל יום קודם - ביום הארבעים - בתאריך {{הק|ט"ז תמוז}} - כמו שנאמר [[שמות לב ה]]: " {{צ|וירא אהרן, ויבן מזבח לפניו; ויקרא אהרן ויאמר 'חג לה' '''מחר''''}} . {{צ|וישכימו '''ממחרת''' , ויעלו עלת, ויגשו שלמים, וישב העם לאכל ושתו, ויקמו לצחק}} "). הוא שבר את לוחות הברית, וזו אחת הסיבות שאנחנו מתאבלים בכל שנה בתאריך זה - י"ז בתמוז.

2. לאחר ששרף את העגל [[שמות לב ל]] {{צ|ויהי '''ממחרת''' , ויאמר משה אל העם 'אתם חטאתם חטאה גדלה, ועתה אעלה אל ה', אולי אכפרה בעד חטאתכם'}}; זה היה בתאריך {{הקתמ|י"ח בתמוז|י"ח תמוז}}.

אולם, בפסוק הבא לא נאמר שמשה עלה אל הר סיני אלא רק {{צ|וישב משה אל ה'}}; ע"פ שד"ל, משה לא עלה להר אלא התפלל לפני ה' באוהל מועד (שמות לג), במשך תקופה של 40 יום: [[דברים ט יח]]: " {{צ|ואתנפל לפני ה' כראשנה '''ארבעים יום וארבעים לילה,''' לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו...}} {{צ|ואתנפל לפני ה' '''את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה''' אשר התנפלתי, כי אמר ה' להשמיד אתכם}} ": תקופה זו התחילה בתאריך י"ח תמוז והסתיימה ביום הארבעים - בתאריך {{הקתמ|כ"ח באב|כ"ח אב}} (בהנחה שתמוז היה חסר כמו בימינו).

3. לאחר תקופה זו, עלה משה אל הר סיני בפעם השניה, כדי לקבל את לוחות הברית השניים {{צמ|ויהי שם עם ה' '''ארבעים יום וארבעים לילה,''' לחם לא אכל ומים לא שתה; ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים|שמות לד כח}}. תקופה זו התחילה למחרת התקופה הקודמת - בתאריך {{הקתמ|כט באב|כ"ט אב}}, והסתיימה ביום הארבעים - בתאריך {{הקתמ|ט' בתשרי|ט' תשרי}} (בהנחה שאב היה מלא ואלול היה חסר, כמו בימינו). זו היתה תקופה של סליחה ומחילה, כמו שכתוב ב {{צמ|ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים '''ארבעים יום וארבעים לילה,''' וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא, לא אבה ה' השחיתך|דברים י י}}; ואכן, גם בימינו תאריכים אלה נחשבים לתקופה של סליחה ומחילה - בני עדות המזרח, המערב  והדרום נוהגים להשכים לאמירת סליחות החל מראש חודש אלול וגם בני עדות הצפון (אירופה) נוהגים לתקוע בשופר בתקופה זו כדי להתעורר לתשובה.

בסיום תקופה זו, ירד משה מהר סיני עם לוחות הברית השניים; זה היה בתאריך {{הקתמ|י' בתשרי|י' תשרי}} - התאריך שבו אנו מציינים את יום הכיפורים.